| The Hebrew New Testament (Delitzsch) Romans |
|---|
| Chapter Lookup: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 |
1:1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים
1:2 אשר הבטיח אתה מראש על ידי נביאיו בכתבי הקדש
1:3 על דבר בנו אשר מזרע דוד לפי הבשר
1:4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו
1:5 אשר על ידו נתן לנו חסד ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו
1:6 ובתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח
1:7 כל ידידי האלהים ומקראים להיות קדושים אשר ברומי חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח
1:8 בראשונה מודה אני לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר אמונתכם מודעת בכל העולם
1:9 כי עד האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו כי תמיד אני מזכיר אתכם
1:10 ומתחנן אני בכל עת בתפילותי אשר אצליח לבוא אליכם רק הפעם בחפץ האלהים
1:11 כי כלתה נפשי לראותכם ולהאציל אליכם מתת רוח למען חזק לבכם
1:12 להתנחם עמכם אני באמונתכם ואתם באמונתי
1:13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם להיות לי פרי גם בכם כמו ביתר הגוים ולא עלתה בידי עד הנה
1:14 מחיב אנכי ליונים וללעזים גם לחכמים ולפתאים
1:15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם בני רומי
1:16 כי אינני בוש מבשורת המשיח אשר גבורת אלהים היא לתשועה לכל המאמין ליהודי ראשונה וגם ליוני
1:17 כי בה נגלתה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה
1:18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה
1:19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים גלה להם
1:20 כי מהותו הנעלמה היא כחו תודע במעשיו ותראה בהם גבורתו הנצחית ואלהותו מעת נברא העולם עד אשר אין להם פתחון פה להתנצל
1:21 כי הכירו את האלהים ולא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער
1:22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים
1:23 וימירו את כבוד האלהים אשר הוא חי וקים בדמות צלם אדם אשר הוא כלה והולך צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה
1:24 על כן גם האלהים נתנם לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש ברעהו
1:25 אשר המירו אמתו של האלהים בשקר ויכבדו את הבריה לעבדה תחת בראה המברך לעולמים אמן
1:26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את דרך ארץ בשלא כדרך ארץ
1:27 וכן גם הזכרים עזבו דרך גבר באשה ויחמו זה בזה בתאותם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם
1:28 וכאשר מאסו דעת אלהים נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יעשה
1:29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות
1:30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים ומתהללים וחשבי און ולא שמעים בקול אבותם
1:31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים
1:32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רוצים בעשיהם
2:1 לכן כל בן האדם הדן אין לך התנצלות כי בדבר אשר תדין את חברך תחיב נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו
2:2 וידענו כי משפט אלהים משפט אמת על עשי אלה
2:3 ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ואתה עשה כמעשיהם התאמר להמלט ממשפט האלהים
2:4 או תבוז לרוב טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תדע כי טובת האלהים מביאה אתך לידי תשובה
2:5 ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה ליום עברת האלהים והגלות משפט צדקו
2:6 אשר ישלם לאיש כמעשהו
2:7 חיי עולם לשקדים לעשות הטוב ושחרי כבוד והדר אשר איננו עבר
2:8 ועל בני המרי ואשר לא שמעו לאמת כי אם שמעו לעולה עליהם חרון אף וחמה
2:9 צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בתחלה וגם על היוני
2:10 וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בתחלה וגם ליוני
2:11 כי אין משא פנים עם האלהים
2:12 כי כל אשר חטאו ואין להם תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו ולהם תורה על פי התורה ישפטו
2:13 כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו
2:14 כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם
2:15 בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או מזכות
2:16 ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי
2:17 הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה ותתהלל באלהים
2:18 וידעת את רצונו ותבין בין טוב לרע בהשכילך בתורה
2:19 ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור לאשר בחשך
2:20 אמן לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה
2:21 ואתה התורה אחרים ונפשך לא תורה התאמר לא תגנב והנך גנב
2:22 התאמר לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדשים
2:23 תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה
2:24 כי בגללכם שם האלהים מחלל בגוים ככתוב
2:25 הן המילה תועיל אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה מילתך היתה לך לערלה
2:26 ואם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה
2:27 והערל מלדה המקים את התורה הוא ישפט אתך אשר לך הכתב והמילה ועברת את התורה
2:28 כי לא המצין למראה עינים הוא היהודי ולא האות הנראה בבשר היא המילה
2:29 כי אם תוכו של אדם הוא יהודי ומילה היא בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים
3:1 אם כן מה הוא יתרון היהודי ומה היא תועלת המילה
3:2 הרבה מכל פנים תחלתו שבידם הפקדו דברי אלהים
3:3 ואם מקצתם לא האמינו מה בכך היבטל חסרון אמונתם את אמונת אלהים
3:4 חלילה אבל האל הוא הנאמן וכל האדם כזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשפטך
3:5 ואם עולתנו תודיע את צדקת האלהים מה נאמר היש עול באלהים המשלח חרון אפו כדבר בני אדם אני מדבר
3:6 חלילה שאם כן איך ישפט האלהים את העולם
3:7 כי אם בכזבי תרבה ותפרץ אמתו של אלהים לתהלה לו למה אשפט עוד כחוטא
3:8 ולמה לא נעשה כדבר מחרפינו ומוציאי דבה עלינו כאלו אמרים אנחנו נעשה הרע למען יבא הטוב אלה הם אשר עליהם יבא דינם בצדק
3:9 ועתה מה היש לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו שגם היהודים גם היונים כלם תחת החטא
3:10 ככתוב אין צדיק אין גם אחד
3:11 אין משכיל אין דרש את אלהים
3:12 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד
3:13 קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו
3:14 אשר אלה פיהם מלא ומררות
3:15 רגליהם ימהרו לשפך דם
3:16 שד ושבר במסלותם
3:17 ודרך שלום לא ידעו
3:18 אין פחד אלהים לנגד עיניהם
3:19 ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת לאלה שעול התורה עליהם כדי שיסכר כל פה ויהי כל העולם חיב לפני אלהים
3:20 מפני שממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא
3:21 ועתה בבלי תורה צדקת אלהים יצאה לאור אשר העידו עליה התורה והנביאים
3:22 והיא צדקת אלהים באמונת ישוע המשיח אל כל ועל כל אשר האמינו בו כי אין להבדיל
3:23 כי כלם חטאו וחסרי כבוד אלהים המה
3:24 ונצדקו חנם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע
3:25 אשר שמו האלהים לפנינו לכפרת על ידי האמונה בדמו להראות את צדקתו אחרי אשר העביר את החטאים הראשנים בעת חמלתו
3:26 להראות את צדקתו בעת הזאת כי צדיק הוא ומצדיק את בן אמונת ישוע
3:27 ובכן איה תהלת המתהלל הלא אבדה ועל ידי איזו תורה העל ידי תורת המעשים לא כי על ידי תורת האמונה
3:28 לכן דנים אנחנו שבאמונה יצדק האדם בבלי מעשי תורה
3:29 או הרק אלהי היהודים האלהים הלא גם אלהי הגוים אכן גם אלהי הגוים הוא
3:30 כי אחד האלהים המצדיק את המולים מתוך האמונה ואת הערלים על ידי האמונה
3:31 המבטלים אפוא אנחנו את התורה על ידי האמונה חלילה אך מקימים אנחנו את התורה
4:1 ומה נאמר אפוא על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר
4:2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהילה אבל לא לפני האלהים
4:3 כי מה אמר הכתוב והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה
4:4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו לפי החסד כי אם לפי החובה
4:5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה
4:6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו
4:7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה
4:8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון
4:9 ובכן האשור הזה העל המילה הוא או גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה
4:10 ואימתי נחשבה לו בהיותו נמול או בעודנו ערל הן לא בהיותו נמול כי אם בעודנו ערל
4:11 ואות המילה נתן לו לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו והוא ערל להיות לאב לכל אשר יאמינו והם ערלים למען תחשב הצדקה אף להם
4:12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר אינם אלא נמולים כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם אבינו בעודנו ערל
4:13 כי לא על ידי תורה היתה ההבטחה לאברהם או לזרעו להיות ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה
4:14 כי אלו היתה הירשה לבני התורה האמונה תהיה לריק וההבטחה בטלה
4:15 יען אשר התורה מביאה קצף כי באין תורה אין עברה
4:16 על כן מאמונה למען תהיה לפי חסד בעבור אשר תכון ההבטחה לכל הזרע לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו
4:17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין כי נגד פניו אלהים המחיה את המתים והקורא למה שלא היה כמו הוה
4:18 באפס תקוה האמין בתקוה למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך
4:19 ולא רפתה אמונתו בהתבוננו אל בשרו אשר היה כמת בהיותו כבן מאת שנה ואל רחם שרה אשר בלה
4:20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כמחסר אמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים
4:21 ונפשו ידעת מאד כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו
4:22 על כן גם נחשבה לו לצדקה
4:23 ולא למענו לבד כתוב הדבר הזה שנחשבה לו
4:24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים
4:25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו
5:1 לכן אחרי נצדקנו באמונה שלום לנו עם האלהים באדנינו ישוע המשיח
5:2 אשר בידו מצאנו באמונה גם מבוא החסד הזה אשר אנחנו עמדים בו ונתהלל בתקות כבוד האלהים
5:3 ולא עוד אלא שנתהלל בצרות מפני שידענו כי הצרה מביאה לידי סבלנות
5:4 וסבלנות לידי עמידה בנסיון ועמידה בנסיון לידי תקוה
5:5 ותקוה היא לא תביש כי הוצקה בלבבנו אהבת אלהים על ידי רוח הקדש הנתן לנו
5:6 כי המשיח בעודנו חלשים מת בעתו בעד הרשעים
5:7 לא במהרה ימות איש בעד הצדיק אבל אפשר שישאהו לבו למות בעד הטוב
5:8 ובזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו אשר משיח מת בעדנו ואנחנו עוד חטאים
5:9 ועתה אשר נצדקנו בדמו על אחת כמה וכמה שנושע בו מן הקצף
5:10 כי הנה הרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים אף כי נושע עתה בחייו אחרי אשר הרצינו
5:11 ולא עוד אלא שמתהללים אנחנו באלהים על יד אדנינו ישוע המשיח אשר בו עתה היה לנו הרצוי
5:12 לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מפני אשר כלם חטאו
5:13 כי לפני מתן תורה כבר היה חטא בעולם אלא שלא יחשב חטא באין תורה
5:14 אף על פי כן משל המות מאדם עד משה גם על אותם שלא חטאו כפשעו של אדם הראשון אשר בדמותו הוא העתיד לבוא
5:15 אבל לא כפשע המתנה כי הנה בפשע האחד מתו הרבים אף כי חסד אלהים ומתנתו רבו לרבים בחסד האדם האחד ישוע המשיח
5:16 ואין המתנה כדבר שהיה על ידי אחד שחטא כי הדין בא מאחד לחיב ומתנת החסד היא לזכות מפשעים רבים
5:17 כי אם בפשע האחד מלך המות על ידי האחד אף כי מקבלי שפעת החסד ומתנת הצדקה ימלכו בחיים על ידי האחד ישוע המשיח
5:18 לכן כאשר בפשע אחד נאשמו כל בני אדם כן בזכות אחת יזכו כל בני אדם לחיים
5:19 כי כאשר במרי האדם האחד היו הרבים לחטאים כן במשמעת האחד יהיו הרבים לצדיקים
5:20 והתורה נכנסה למען ירבה הפשע ובאשר רבה החטא עדף עליו החסד
5:21 למען ימלך החסד על ידי הצדקה לחיי עולם בישוע המשיח אדנינו כאשר מלך החטא במות עד הנה
6:1 אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד
6:2 חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו
6:3 או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו
6:4 לכן נקברנו עמו בטבילה למות למען נתהלך בחיים מחדשים כאשר המשיח נעור מן המתים על ידי כבוד האב
6:5 כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן דבוקים נהיה גם לתחיתו
6:6 באשר ידעים אנחנו כי נצלב עמו האדם הישן אשר בנו למען יאבד גוף החטא ולא נהיה עוד עבדים לחטא
6:7 כי המת נקה מן החטא
6:8 והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו
6:9 באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד ולא ישלט בו עוד המות
6:10 כי אשר מת מת לחטא פעם אחד ואשר חי חי הוא לאלהים
6:11 וכן גם אתם היו בעיניכם כמתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו
6:12 אם כן אפוא אל תשלט החטאת בגופכם אשר ימות להטות לבבכם אחרי תאותיו
6:13 ואל תתנו את אבריכם להיות לכלי עול לחטא אבל תנו עצמכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם לכלי צדקה לאלהים
6:14 כי החטא לא ישתרר עוד עליכם מפני שאינכם תחת התורה כי אם תחת החסד
6:15 ועתה הנחטא מפני שאין אנחנו תחת התורה כי אם תחת החסד חלילה
6:16 הלא ידעתם כי אשר תתנו נפשכם לו להיות עבדיו לסור למשמעתו עבדים אתם לו לשמע בקולו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה
6:17 אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם לצורת הלקח אשר חנכתם בה
6:18 שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה
6:19 כדרך בני אדם אני מדבר מפני בשרכם החלוש כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת הטמאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש
6:20 כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה
6:21 ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות
6:22 אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם פריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם
6:23 כי שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולמים במשיח ישוע אדנינו
7:1 או הלא ידעתם אחי כי לידעי התורה אני מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו
7:2 כי אשת איש מן התורה זקוקה לבעלה בחייו ובמות בעלה פטורה היא מדין בעלה
7:3 ועל כן אם תהיה לאיש אחר בחיי בעלה נאפת יקרא לה ובמות בעלה חפשית היא מן התורה ואיננה נאפת בהיותה לאיש אחר
7:4 וכן אחי גם אתם הייתם כמתים לתורה בגוית המשיח להיות לאחר לאשר נעור מן המתים למען נעשה פרי לאלהים
7:5 כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטאים אשר התעוררו על ידי התורה היו פעלות באברינו לעשות פרי למות
7:6 אבל עתה פטורים אנחנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו זקוקים לו למען נעבד מעתה לפי חדוש הרוח ולא לפי ישן הכתב
7:7 אם כן הנאמר שהתורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החמוד לולי אמרה התורה לא תחמד
7:8 והחטא מצא לו סבה במצוה לעורר בקרבי כל חמוד כי מבלעדי התורה החטא מת הוא
7:9 ואני הייתי חי מלפנים בלא תורה וכשבאה המצוה ויחי החטא
7:10 ואני מתי ונמצא שהמצוה אשר נתנה לחיים היתה לי למות
7:11 כי מצא החטא סבה במצוה להתעות אתי וימיתני על ידה
7:12 ובכן התורה היא קדושה והמצוה קדושה וישרה וטובה
7:13 הכי הטובה היתה לי למות חלילה אלא החטא כדי שיראה החטא בהביאו לי המות מן הטובה כדי שיהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצוה
7:14 כי ידעים אנחנו שהתורה רוחנית ואני בשר ונמכר ביד החטא
7:15 כי את אשר אני פעל לא ידעתי כי אינני עשה את אשר אני רצה בו כי אם אשר שנאתי אתו אני עשה
7:16 ובעשותי את אשר לא רציתי הנני מודה כי התורה טובה היא
7:17 ועתה לא אני עוד הפעל אתו כי אם החטא השכן בקרבי
7:18 כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישכן טוב כי רצה אני לעשות הטוב ולא אמצא
7:19 כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה כי אם הרע אשר אינני רצה אותו אני עשה
7:20 ואם את אשר לא רציתי אני עשה לא עוד אני הפעל כי אם החטא השכן בקרבי
7:21 ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע
7:22 כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלהים
7:23 אבל ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי
7:24 אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המות הזה
7:25 אברכה את האלהים בישוע המשיח אדנינו
7:26 ובכן בשכלי הנני עבד לתורת האלהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא
8:1 על כן עתה אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע (המתהלכים שלא כבשר אלא לפי הרוח)
8:2 כי תורת רוח החיים אשר במשיח ישוע הוציאה אתי לחפשי מתורת החטא והמות
8:3 כי מה שלא יכלה התורה לעשות מפני שנחלש כחה על ידי הבשר אתו עשה האלהים בשלחו את בנו בדמיון בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר
8:4 כדי שתקים צדקת התורה בנו ההלכים לא כדרך הבשר כי אם לפי הרוח
8:5 כי בני הבשר יהגו בדברי הבשר ובני הרוח בדברי הרוח
8:6 כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום
8:7 מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף לא תוכל
8:8 כל אשר בבשר יסודם לא יוכלו להיות רצוים לאלהים
8:9 ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח הוא איננו שלו
8:10 ואם המשיח בקרבכם הגוף מת בגלל החטא והרוח חיים בגלל הצדקה
8:11 ואם ישכן בקרבכם רוחו של המעיר את ישוע מן המתים המעיר את המשיח מן המתים הוא גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם
8:12 לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר
8:13 כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמיתו את מעללי הבשר חיה תחיו
8:14 כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה
8:15 כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו
8:16 והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו
8:17 ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי נחלת אלהים וחברי המשיח בירשה אם נתענה אתו למען גם אתו נכבד
8:18 כי אמר אני שענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד הבא להגלות עלינו
8:19 כי הבריאה תערג ותצפה למועד אשר יתגלו בני האלהים
8:20 כי נכנעה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען המכניע אתה ולא באין תקוה
8:21 כי הבריאה גם היא תצא מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים
8:22 כי ידענו אשר הבריאה כלה תאנח ותחיל עד הנה
8:23 ולא עוד אלא שגם אנחנו אף על פי שיש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים לפדות גויתנו
8:24 כי נושענו בתקוה אבל התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה
8:25 אלא אם נקוה למה שלא ראינהו נחכה לו ונוחיל
8:26 וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר
8:27 והחקר לבבות יודע את מחשבות הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים
8:28 והנה ידענו כי אהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם
8:29 כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד להיות דומים לצלם בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים
8:30 ואת אשר יעד מקדם אתם גם קרא ואת אשר קרא אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיק אתם גם פאר
8:31 ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו
8:32 אשר על בנו שלו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא יתן לנו עמו את הכל
8:33 מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק
8:34 ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת ואשר נעור מעם המתים הוא מימין האלהים והוא יפגיע בעדנו
8:35 מי יפרידנו מאהבת האלהים הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב
8:36 ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה
8:37 אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו
8:38 ובטוח אני שלא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד
8:39 לא הרום ולא העמק ולא כל בריה יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו
9:1 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקר ודעתי מעידה לי ברוח הקדש
9:2 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי
9:3 כי מי יתן היותי אני לחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי
9:4 אשר הם בני ישראל ולהם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות
9:5 ולהם האבות ומהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אלהים על הכל מברך לעולמים אמן
9:6 אבל לא שנפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר מישראל ישראל המה
9:7 ולא מפני שהם זרע אברהם כלם בנים כי ביצחק יקרא לך זרע
9:8 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע
9:9 כי דבר ההבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן
9:10 ולא עוד אלא שהיה גם ברבקה והיא הרה לאחד ליצחק אבינו
9:11 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא
9:12 נאמר לה כי רב יעבד צעיר
9:13 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי
9:14 אם כן הנאמר שיש עול באלהים חלילה
9:15 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
9:16 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם
9:17 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
9:18 ויודע בזה שמי שיחפץ יחננו ומי שיחפץ יקשה לבו
9:19 ואם תאמר למה זה יפקד עון כי נגד רצונו מי יתיצב
9:20 אבל בן אדם מי אתה כי תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו מדוע ככה עשיתני
9:21 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות הגלם האחד כלי כבוד או כלי קלון
9:22 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון
9:23 להודיע גם את עשר כבודו בכלי החנינה אשר הכין לכבוד
9:24 והם אנחנו אשר קראנו לא מן היהודים לבדם כי אף מן הגוים
9:25 כאמרו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה
9:26 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי
9:27 וישעיהו קרא על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו (כליון חרוץ שוטף צדקה)
9:28 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ
9:29 וכאשר אמר ישעיהו לפני מזה לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו
9:30 ועתה הנאמר שהגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה
9:31 וישראל ברדפו תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע
9:32 ועל מה על אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף
9:33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש
10:1 אחי חפץ לבבי ותפילתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו
10:2 כי מעיד אני עליהם שמקנאים לאלהים אבל לא בדעת
10:3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ולצדקת אלהים לא נכנעו
10:4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו
10:5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם
10:6 והצדקה אשר מתוך האמונה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה להוריד את המשיח
10:7 או מי ירד לתהום להעלות את המשיח מן המתים
10:8 אבל מה תאמר קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים
10:9 כי אם בפיך תודה שישוע הוא האדון ותאמין בלבבך שהאלהים העירו מן המתים תושע
10:10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה
10:11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש
10:12 ואין הפרש בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו
10:13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט
10:14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו במי שלא שמעו את שמעו ואיך ישמעו ואין מגיד
10:15 ואיך יגידו כי אם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב
10:16 אבל לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו
10:17 אם כן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר המשיח
10:18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם
10:19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם
10:20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו
10:21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה
11:1 ובכן אמר אני הזנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי ישראלי מזרע אברהם למטה בנימין
11:2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו והוא צעק אל האלהים על ישראל לאמר
11:3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי
11:4 ומה ענה אתו דבר אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל
11:5 וכן גם בימינו נשארה שארית כבחירת החסד
11:6 ואם על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי אם כן החסד איננו עוד חסד (ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי אם כן המעשה יחדל להיות מעשה)
11:7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והאחרים השמינו לבבם
11:8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה
11:9 ודוד אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם
11:10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד
11:11 ועתה אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה כי בפשעם באה הישועה לגוים למען הקניאם
11:12 ואם פשעם היה לעשר העולם ונזקם לעשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה
11:13 ואליכם הגוים אני מדבר וכפי היותי שליח לגוים את שרותי אכבד
11:14 אולי אוכל להקניא את בני עמי ולהושיע מקצתם
11:15 כי אם דחיתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים
11:16 ואם התרומה קדש העסה קדש כמוה ואם השרש קדש הענפים קדש כמוהו
11:17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת תחתיהם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו
11:18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאתה לא תשא את השרש כי אם השרש נשא אותך
11:19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אני
11:20 כן הדבר המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא
11:21 כי הנה האלהים לא חס על הענפים הנולדים מן העץ ואולי לא יחוס גם עליך
11:22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין גם אתה תכרת
11:23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם
11:24 הן אתה נגזרת מעץ אשר בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב על אחת כמה וכמה שירכבו אלה כטבעם בזית אשר יצאו ממנו
11:25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם שישראל בא לידי טמטום הלב למקצתו עד כי יכנס מלא הגוים
11:26 וכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב
11:27 וזאת בריתי אשר אכרת אתם כי אסלח לעונם
11:28 הן בדבר הבשורה איבים הם בגללכם ובדבר הבחירה חביבים הם בגלל האבות
11:29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ולא על קריאתו
11:30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה
11:31 כן גם אלה עתה ממרים למען יחנו גם הם על ידי חנינתכם
11:32 כי האלהים הסגיר את כלם למרי למען יחן את כלם
11:33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא
11:34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו
11:35 או מי הקדים אתו בדבר וישלם לו
11:36 הלא ממנו הכל ועל ידו הכל ואליו הכל ולו הכבוד לעולמים אמן
12:1 ועתה הנני מעורר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תגישו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית
12:2 ואל תדמו לעולם הזה כי אם התחלפו להיות לכם לב חדש לבחן מה הוא רצון האלהים הטוב והנחמד והשלם
12:3 כי על פי החסד הנתן לי אמר אני לכל איש בכם לבלתי רום לבבו למעלה מן הראוי כי אם יהי צנוע במחשבותיו כמדת האמונה אשר חלק לו האלהים
12:4 כי כאשר בגוף אחד יש לנו אברים הרבה ולא כל האברים ישמשו שמוש אחד
12:5 כן אנחנו הרבים גוף אחד במשיח וכל אחד ואחד ממנו אבר לחברו
12:6 ויש לנו מתנות שנות כחסד הנתן לנו אם נבואה היא תהי כמדת האמונה
12:7 ואם שמוש לאיש יעסק בשמושו ואם מורה בהוראתו
12:8 ואם מוכיח בתוכחתו הנותן יעשה בתם לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות
12:9 אהבתכם תהי בלי חנפה שנאו את הרע ודבקו בטוב
12:10 אהבו את אחיכם מחבבים זה את זה הקדימו איש את רעהו לנהוג בו כבוד
12:11 שקדו ואל תעצלו התלהבו ברוח והיו עבדים לאדון
12:12 שמחו בתקוה הוחילו בצרה שקדו על התפלה
12:13 התנדבו צרכי הקדושים רדפו להכניס ארחים
12:14 ברכו את רדפיכם ברכו ואל תקללו
12:15 שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים
12:16 לב אחד יהי לכלכם אל תהלכו בגדלות כי אם התנהגו עם השפלים אל תהיו חכמים בעיניכם
12:17 אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל אדם
12:18 אם תוכלו ככל אשר תמצא ידכם יהי לכם שלום עם כל אדם
12:19 אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לחרון אף כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה
12:20 לכן אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו
12:21 אל נא יכבשך הרע כבוש אתה את הרע בטוב
13:1 כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו
13:2 לכן כל המתקומם לרשות ממרה את פי האלהים והממרים ישאו את עונם
13:3 כי אין פחד השליטים על עשי הטוב כי אם על עשי הרע ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח מאתה
13:4 כי משרתת אלהים היא לטוב לך אבל אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משרתת אלהים היא לשלם גמול ולשפך חמה על עשי הרע
13:5 על כן עלינו להכנע לא בעבור הקצף בלבד כי גם מדעת חובתנו
13:6 על כן נתנים אתם את המס כי משרתי אלהים הם עמדים לזאת על משמרתם
13:7 לכן תנו לכל איש מה שאתם חיבים לו המס לאשר לו המס והמכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד
13:8 ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה
13:9 כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד עם כל מצות אחרות כלן הנה בכלל המאמר הזה ואהבת לרעך כמוך
13:10 האהבה לא תרע לרע על כן האהבה קיום התורה כלה
13:11 וכזאת עשו מפני שאתם ידעים את השעה כי כבר עת להקיץ מן השנה כי ישועתנו קרובה עתה מהיום אשר באנו להאמין
13:12 הלילה חלף והיום קרב לכן נסירה נא את מעשי החשך ונלבשה את כלי נשק האור
13:13 וכהתהלך באור היום נתהלכה בצניעות לא בזוללות ובשכרון ולא בגילוי עריות ועשות זמה ולא במריבה וקנאה
13:14 כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות
14:1 ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות
14:2 יש מאמין שמתר לאכל כל דבר והחלוש לא יאכל כי אם ירק
14:3 האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים
14:4 מי אתה כי תדין עבד שאינו שלך הן לאדניו הוא אם יקום ואם יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו
14:5 יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים דמים בעיניו יהי כל איש נכון בדעתו
14:6 השמר את היום לקדשו שמר אתו לאדון ואשר איננו שמר לאדון איננו שמר האכל אכל לשם האדון כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לשם האדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים
14:7 כי אין איש ממנו חי לנפשו ואין איש מת לנפשו
14:8 כי אם נחיה נחיה לאדון ואם נמות נמות לאדון לכן בין חיים ובין מתים לאדון הננו
14:9 כי בעבור זאת מת המשיח (ויקם) ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים
14:10 ואתה מה לך כי תדין את אחיך ומה לך כי תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים
14:11 כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים
14:12 הנה כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים
14:13 לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש
14:14 אני ידעתי וברור לי הדבר באדון ישוע כי אין טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא
14:15 ואם יעצב אחיך על דבר מאכל אינך הלך דרך אחוה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח
14:16 לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים
14:17 כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש
14:18 והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים
14:19 ועתה נרדפה נא דרכי שלום ואשר נכונן בו איש את רעהו
14:20 אל תהרוס את מעשה האלהים על דבר מאכל הן הכל טהור ורע הוא לאדם אשר יאכלנו למכשל
14:21 טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך והיה לו למכשל ולפוקה
14:22 אם יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי העשה הכשר בעיניו ואין לבו נקפו
14:23 ואשר ספק לו באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל הנעשה שלא מאמונה חטא הוא
15:1 ואנחנו החזקים עלינו לשאת חלשות הרפים ואל נבקש הנאת עצמנו
15:2 כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יתכונן
15:3 כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי
15:4 כי כל אשר נכתב מלפנים נכתב ללמדנו למען תהיה לנו תקוה בסבלנות ובתנחומות הכתובים
15:5 ואלהי הסבלנות והנחמה הוא יתן והייתם כלכם לב אחד כרצון המשיח ישוע
15:6 אשר תכבדו בנפש אחת ובפה אחד את האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח
15:7 על כן קבלו נא איש את אחיו כאשר גם המשיח קבל אתנו לכבוד האלהים
15:8 ואני אמר כי ישוע המשיח נולד להיות משרת הנמולים למען אמתו של האלהים לקים את ההבטחות אשר לאבות
15:9 והגוים המה יכבדו את האלהים למען רחמיו ככתוב על כן אודך בגוים ולשמך אזמרה
15:10 ואומר הרנינו גוים עמו
15:11 ואומר הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים
15:12 וישעיהו אמר והיה שרש ישי אשר עמד לנשיא עמים אליו גוים יקוו
15:13 ואלהי התקוה הוא ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונה למען תעדף תקותכם בגבורת רוח הקדש
15:14 והנה אחי מבטח אני בכם כי מלאי אהבת חסד אתם וממלאים כל דעת וידעים להוכיח איש את רעהו
15:15 אף על פי כן העזתי מעט לכתב אליכם הנה והנה כמזכיר אתכם על פי החסד הנתון לי מאת האלהים
15:16 להיות משרת ישוע המשיח לגוים ולכהן בבשורת האלהים למען יהיה קרבן הגוים רצוי ומקדש ברוח הקדש
15:17 על כן יש לי להתהלל במשיח ישוע בעניני האלהים
15:18 כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו
15:19 בגבורת אתות ומופתים ובגבורת רוח אלהים עד כי מירושלים וסביבותיה ועד לאלוריקון מלאתי את בשורת המשיח
15:20 בהשתדלי להגיד את הבשורה לא במקמות אשר שם כבר נקרא שם המשיח שלא אבנה על יסוד אחרים
15:21 אלא ככתוב אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו
15:22 והוא הדבר אשר בגללו נעצרתי פעם ושתים מבוא אליכם
15:23 אבל עתה שאין לי עוד מקום בגלילות האלה ואני נכסף לבא אליכם זה שנים רבות
15:24 אבוא אליכם בלכתי לאספמיא כי מקוה אנכי לראותכם בעברי ואתם תשלחוני שמה ואשבעה מעט מכם בראשונה
15:25 אמנם עתה אלכה ירושלימה לעזור לקדושים
15:26 כי מקדוניא ואכיא הואילו לתרם תרומה לאביוני הקדושים אשר בירושלים
15:27 כי הואילו ואף מחיבים הם להם הנה לגוים היה חלק בדברי הרוח אשר להם והלא עליהם לתמכם גם בדברי הגוף
15:28 לכן כשגמרתי את זאת וחתמתי להם הפרי הזה אז אעברה דרך ארצכם לאספמיא
15:29 ויודע אנכי כי בבאי אליכם אבוא במלא ברכתה של בשורת המשיח
15:30 ואני מעורר אתכם אחי באדנינו ישוע המשיח ובאהבת הרוח להתחזק עמי בהעתירכם בעדי אל האלהים
15:31 למען אשר אנצל מהסוררים בארץ יהודה ויערב על הקדושים שמושי לשם ירושלים
15:32 ואשר אבוא אליכם בשמחה ברצון אלהים ואנפש עמכם
15:33 ואלהי השלום עם כלכם אמן
16:1 והנני מזכיר לכם לטוב את פובי אחותינו שהיא משמשת הקהלה אשר בקנכרי
16:2 אשר תקבלוה באדנינו כראוי לקדושים ותתמכו בה לכל אשר תצטרך לכם כי גם היא היתה עזרת לרבים וגם לנפשי
16:3 שאלו לשלום פריסקלא ועקילס שהם חברי בעבודת המשיח ישוע
16:4 אשר נתנו את צוארם בעד נפשי ולא אני לבדי אודה להם כי גם כל קהלות הגוים וגם לקהלה בביתם תשאלו לשלום
16:5 שאלו לשלום אפינטוס חביבי שהוא ראשית אסיא למשיח
16:6 שאלו לשלום מרים שעמלה עמל רב בעבורכם
16:7 שאלו לשלום אנדרוניקוס ויוניס קרובי ואשר היו אסורים אתי ולהם שם בשליחים ולפני היו במשיח
16:8 שאלו לשלום אמפליאס חביבי באדנינו
16:9 שאלו לשלום אורבנוס חברנו בעבודת המשיח ולשלום אסטכיס חביבי
16:10 שאלו לשלום אפליס הבחון במשיח שאלו לשלום בני ביתו של אריסטובלוס
16:11 שאלו לשלום הורודיון קרובי שאלו לשלום בני ביתו של נרקיסוס אשר הם באדנינו
16:12 שאלו לשלום טרופינה וטרופסה העמלות באדנינו שאלו לשלום פרסיס החביבה שעמלה עמל רב באדנינו
16:13 שאלו לשלום רופוס הנבחר באדנינו ולשלום אמו שהיא כאם לי
16:14 שאלו לשלום אסונקריטוס ופליגון והרמס ופטרובס והרמיס והאחים אשר אתם
16:15 שאלו לשלום פילולוגוס ויוליא נירוס ואחותו ואולומפס וכל הקדושים אשר אתם
16:16 שאלו איש לרעהו לשלום בנשיקה הקדושה קהלות המשיח שאלות לשלומכם
16:17 ואני מזהיר אתכם אחי לשום פניכם במשלחי מדנים ומכשולים שלא כלקח אשר למדתם וסורו מהם
16:18 כי אנשים כאלה אינם עבדים את אדנינו ישוע המשיח כי אם את כרשם ובאמרי נעם ושפת חלקות יתעו את לב הפתאים
16:19 כי משמעתכם נודעת לכל לכן אני שמח עליכם אבל רצוני שתהיו חכמים להטיב ותמימים לבלתי הרע
16:20 ואלהי השלום הוא ידכא את השטן במהרה תחת רגליכם חסד אדנינו ישוע המשיח עמכם
16:21 טימותיוס חברי ולוקיוס ויסון וסוספטרוס קרובי שאלים לשלומכם
16:22 אני טרטיוס הכותב את האגרת הזאת שאל לשלומכם באדנינו
16:23 גיוס המארח אותי ואת כל הקהלה שאל לשלומכם ארסטוס סכן העיר וקורטוס אחינו שאלים לשלומכם
16:24 חסד אדנינו ישוע המשיח עם כלכם אמן
16:25 ואשר יכל לחזק אתכם כבשורתי וכקריאת ישוע המשיח כפי גלוי הסוד אשר היה מכסה מימות עולם
16:26 ועתה נתפרסם ונודע על ידי כתבי הנביאים כמצות אלהי עולם לכל הגוים להביאם למשמעת האמונה
16:27 האלהים החכם האחד לו הכבוד בישוע המשיח לעולמים אמן