| The Hebrew New Testament (Delitzsch)
Matthew |
|---|
| Chapter Lookup: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 |
1:1 ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם
1:2 אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו
1:3 ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם
1:4 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון
1:5 ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי
1:6 וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה
1:7 ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא
1:8 ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו
1:9 ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו
1:10 ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו
1:11 ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל
1:12 ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניהו את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל
1:13 וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור
1:14 ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד
1:15 ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב
1:16 ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח
1:17 והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומגלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות
1:18 וזה דבר הלדת ישוע המשיח מרים אמו היתה מארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה מרוח הקדש
1:19 ויוסף בעלה איש צדיק ולא אבה לתתה לחרפה ויאמר אשלחנה בסתר
1:20 הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מקחת את מרים אשתך כי הנוצר בקרבה מרוח הקדש הוא
1:21 והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מחטאתיהם
1:22 וכל זאת היתה למלאת את דבר יהוה אשר דבר ביד הנביא לאמר
1:23 הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו
1:24 וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויאסף את אשתו אל ביתו
1:25 ולא ידעה עד כי ילדה בן (את בכורה) ויקרא את שמו ישוע
2:1 ויהי בימי הורדוס המלך כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלים
2:2 ויאמרו איה מלך היהודים אשר ילד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו
2:3 ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויחרד הוא וכל ירושלים עמו
2:4 ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וישאל אתם לאמר איפה יולד המשיח
2:5 ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא
2:6 ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל
2:7 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר לדעת העת אשר נראה הכוכב
2:8 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הנער והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני
2:9 ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח הלך לפניהם עד אשר בא ויעמד ממעל לאשר היה שם הילד
2:10 ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד
2:11 ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפלו על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר
2:12 ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם
2:13 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אם אמרתי אליך כי הורדוס מבקש את נפש הנער לקחתה
2:14 ויקם ויקח את הילד ואת אמו לילה ויברח מצרימה
2:15 ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני
2:16 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח ויהרג את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה למבן שנתים ולמטה לפי העת אשר חקר מפי המגושים
2:17 אז הוקם הנאמר בפי ירמיהו הנביא לאמר
2:18 קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו
2:19 ויהי אחרי מות הורדוס והנה מלאך יהוה נראה בחלום אל יוסף בארץ מצרים
2:20 ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נפש הילד
2:21 ויקם ויקח את הילד ואת אמו ויבא ארצה ישראל
2:22 וכשמעו כי ארכלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ויירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל
2:23 ויבא וישב בעיר הנקראת נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו
3:1 בימים ההם קם יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר
3:2 שובו כי מלכות השמים קרבה לבוא
3:3 כי זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו
3:4 ויוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער
3:5 ותצא אליו ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן
3:6 ויטבלו על ידו בירדן ויתודו את חטאתם
3:7 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים להטבל ויאמר להם ילדי צפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף העתיד לבא
3:8 לכן עשו פרי ראוי לתשובה
3:9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם
3:10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יכרת וישלך באש
3:11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק ממני אשר קטנתי משאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש
3:12 ובידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה
3:13 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו
3:14 ויוחנן חשך אותו לאמר אנכי צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי
3:15 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה וינח לו
3:16 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר ויעל מן המים והנה השמים נפתחו לו וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו
3:17 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רציתי בו
4:1 אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן
4:2 ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב
4:3 ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה דבר לאבנים האלה ותהיינה ללחם
4:4 ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה
4:5 וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת גג בית המקדש
4:6 ויאמר אליו אם בן האלהים אתה נפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך
4:7 ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך
4:8 ויוסף השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן
4:9 ויאמר אליו כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי
4:10 ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד
4:11 וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו
4:12 ויהי כשמע ישוע כי הסגירו את יוחנן וילך אל ארץ הגליל
4:13 ויצא מנצרת ויבא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים בגבול זבלון ונפתלי
4:14 למלאת הנאמר על פי ישעיהו הנביא לאמר
4:15 ארצה זבלון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים
4:16 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם
4:17 מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי מלכות השמים קרבה לבוא
4:18 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא והנה שני אנשים אחים שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו משליכים מצודה בים כי דיגים הם
4:19 ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים
4:20 ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו
4:21 ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם והמה מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם
4:22 ויעזבו מהרה את האניה ואת אביהם וילכו אחריו
4:23 ויסב ישוע בכל הגליל וילמד בכנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם
4:24 ושמעו יצא בכל ארץ סוריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים וירפאם
4:25 וילכו אחריו המנים המנים מן הגליל ומן עשר הערים ומירושלים ויהודה ומעבר לירדן
5:1 ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו
5:2 ויפתח את פיו ויורם ויאמר
5:3 אשרי עניי הרוח כי להם מלכות השמים
5:4 אשרי האבלים כי הם ינחמו
5:5 אשרי הענוים כי המה יירשו ארץ
5:6 אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו
5:7 אשרי הרחמנים כי הם ירחמו
5:8 אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים
5:9 אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקרא להם
5:10 אשרי הנרדפים בגלל הצדקה כי להם מלכות השמים
5:11 אשריכם כי יחרפו ורדפו אתכם ודברו עליכם בשקר כל רע בעבורי
5:12 שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם
5:13 אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם
5:14 אתם אורו של עולם עיר ישבת על ההר לא תסתר
5:15 גם אין מדליקים נר לשום אותו תחת האיפה כי אם על המנורה להאיר לכל אשר בבית
5:16 כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכם שבשמים
5:17 אל תדמו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת
5:18 כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יקים הכל
5:19 לכן האיש אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וילמד את בני האדם לעשות כמוהו קטון יקרא לו במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן לזה גדול יקרא במלכות השמים
5:20 כי אני אמר לכם אם לא תהיה צדקתכם מרבה מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו במלכות השמים
5:21 הלא שמעתם כי נאמר לראשנים לא תרצח ואשר ירצח חיב הוא לבית דין
5:22 ואני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם חיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא חיב הוא לסנהדרין ואשר נבל יקרא לו הוא מחיב אש גיהנם
5:23 לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח וזכרת כי יש לאחיך דבר ריב עמך
5:24 הנח שם את קרבנך לפני המזבח ולך כפר את פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך
5:25 מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגירך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת אל בית הכלא
5:26 אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אם שלמת את הפרוטה האחרונה
5:27 שמעתם כי נאמר לראשנים לא תנאף
5:28 ואני אמר לכם כל המסתכל באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו
5:29 ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם
5:30 ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם
5:31 ונאמר איש כי ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות
5:32 ואני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות מביאה לידי נאפים והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא
5:33 עוד שמעתם כי נאמר לראשנים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך
5:34 ואני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה
5:35 ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב
5:36 אף בחיי ראשך אל תשבע כי לא תוכל להפך שערה אחת ללבנה או לשחרה
5:37 אך יהי דברכם הן הן לא לא והיותר על אלה מן הרע הוא
5:38 שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן
5:39 ואני אמר לכם אל תתקוממו לרשע והמכה אותך על הלחי הימנית הטה לו גם את האחרת
5:40 ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את המעיל
5:41 והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים
5:42 השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו
5:43 שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך
5:44 ואני אמר לכם אהבו את איביכם (ברכו את מקלליכם היטיבו לשנאיכם) והתפללו בעד (מכאיביכם ו) רדפיכם
5:45 למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים
5:46 כי אם תאהבו את אהביכם מה שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת
5:47 ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה שבחכם הלא גם המכסים יעשו זאת
5:48 לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא
6:1 השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם להראות להם כי אם כן אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים
6:2 לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כאשר יעשו החנפים בבתי כנסיות וברחבות למען יהללו אותם האנשים אמן אמר אני לכם המה נשאו את שכרם
6:3 ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך
6:4 למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא (בגלוי) יגמלך
6:5 וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי כנסיות ובפנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם המה נשאו את שכרם
6:6 ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא (בגלוי) יגמלך
6:7 ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים האמרים בלבבם ברב דברינו נשמע
6:8 ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו
6:9 לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך
6:10 תבא מלכותך יעשה רצונך כאשר בשמים גם בארץ
6:11 את לחם חקנו תן לנו היום
6:12 ומחל לנו על חבותינו כאשר מחלנו גם אנחנו לחיבינו
6:13 ואל תביאנו לידי נסיון כי אם תחלצנו מן הרע ((כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן))
6:14 כי אם תמחלו לבני אדם על חטאתם ימחל גם לכם אביכם שבשמים
6:15 ואם לא תמחלו לבני אדם גם אביכם לא ימחל לחטאתיכם
6:16 וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם המה נשאו את שכרם
6:17 ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך
6:18 אשר לא תראה צם לבני אדם כי אם לאביך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא (בגלוי) יגמלך
6:19 אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו וגנבו
6:20 אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו ולא יגנבו
6:21 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם
6:22 נר הגוף העין ואם עינך תמימה כל גופך יאור
6:23 ואם עינך רעה כל גופך יחשך ואם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך
6:24 לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון
6:25 על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם לאמר מה נאכל ומה נשתה ולגופכם לאמר מה נלבש הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש
6:26 הביטו אל עוף השמים וראו הן לא יזרעו ולא יקצרו ולא יאספו לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד
6:27 ומי בכם בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת
6:28 וללבוש למה תדאגה התבוזנו נא אל שושני השדה הצמחות
6:29 לא יעמלו ולא יטוו ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה
6:30 ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני אמונה
6:31 לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש
6:32 כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי צריכים אתם לכל אלה
6:33 אך דרשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה
6:34 לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לו ודיה לצרה בשעתה
7:1 אל תשפטו למען אשר לא תשפטו
7:2 כי במשפט אשר אתם שפטים תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים ימד לכם
7:3 ולמה זה תראה את הקיסם בעין אחיך ואל הקורה אשר בעינך לא תביט
7:4 ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסיר את הקיסם מעינך והנה הקורה בעינך
7:5 החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקיסם מעין אחיך
7:6 אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם
7:7 שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם
7:8 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו
7:9 היש בכם איש אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן
7:10 וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש
7:11 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו
7:12 לכן כל אשר תרצו שיעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת התורה והנביאים
7:13 באו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרוחת דרך האבדון ורבים אשר יבאו בו
7:14 וצר הפתח ומוצק דרך החיים ומעטים הם אשר ימצאוה
7:15 השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה
7:16 הכר תכירו אותם בפרים היאספו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים
7:17 כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והנשחת עשה פרי רע
7:18 עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ נשחת לא יעשה פרי טוב
7:19 וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יכרת וישלך באש
7:20 לכן בפרים תכירו אותם
7:21 לא כל האמר לי אדני אדני יבוא במלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים
7:22 והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדני אדני הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו נפלאות רבות
7:23 אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי און
7:24 לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הצור
7:25 וירד הגשם וישטפו הנחלים וינשבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הצור
7:26 וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול
7:27 וירד הגשם וישטפו הנחלים וינשבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה
7:28 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו
7:29 כי היה מלמד אותם כאיש שלטון ולא כסופרים
8:1 וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב
8:2 והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני
8:3 וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר וברגע נרפאה צרעתו
8:4 ויאמר אליו ישוע ראה אל תספר לאיש ולך הראה אל הכהן והקרבת את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם
8:5 ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר
8:6 אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד
8:7 ויאמר ישוע אליו אבא ורפאתיו
8:8 ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מאשר תבא בצל קורתי רק דבר נא דבר ונרפא נערי
8:9 כי אנכי איש אשר תחת ממשלה וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה
8:10 וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה רבה כזאת
8:11 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים
8:12 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים
8:13 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא
8:14 ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב וחולת קדחת
8:15 ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם
8:16 ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר פיו וירפא את כל החולים
8:17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם
8:18 ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים
8:19 ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך
8:20 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורים ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח את ראשו
8:21 ואיש אחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי ואלך בראשונה לקבר את אבי
8:22 ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם
8:23 וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו
8:24 והנה סער גדול היה בים עד אשר כסו הגלים את האניה והוא ישן
8:25 ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו
8:26 ויאמר אליהם קטני אמונה מה חרדים אתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה רבה
8:27 ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אשר גם הרוחות והים אליו ישמעון
8:28 ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגזנים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא
8:29 והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עת
8:30 ושם עדר חזירים רבים רעים הרחק מהם
8:31 ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו תנה לנו לבוא בעדר החזירים
8:32 ויאמר אליהם לכו ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד אל הים וימותו במים
8:33 וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים
8:34 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם
9:1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו
9:2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך
9:3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא
9:4 וישוע ראה את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם
9:5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך
9:6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח לחטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך
9:7 ויקם וילך לביתו
9:8 והמון העם ראו וישתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם
9:9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו
9:10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו
9:11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע יאכל רבכם עם המוכסים והחטאים
9:12 וישמע ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים
9:13 ואתם צאו ולמדו מה הוא שנאמר חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים (לתשובה)
9:14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים
9:15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו
9:16 אין אדם משים טלאי חדש על שמלה בלה כי ינתק הטלאי מן השמלה ויתרחב הקרע
9:17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו
9:18 ויהי הוא מדבר אליהם את הדברים האלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה
9:19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו
9:20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בכנף בגדו
9:21 כי אמרה בלבה רק אם אגע בבגדו אושע
9:22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא
9:23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר
9:24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו
9:25 ויהי כאשר הוציאו את העם משם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה
9:26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא
9:27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקים ואמרים חננו בן דוד
9:28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו הן אדנינו
9:29 ויגע בעיניהם ויאמר יהי לכם כאמונתכם
9:30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש
9:31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא
9:32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד
9:33 ויגרש את השד והאלם החל לדבר ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל
9:34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים
9:35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בכנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם
9:36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה
9:37 אז ידבר לתלמידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים
9:38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו
10:1 ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה
10:2 ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו
10:3 פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ו (לבי המכנה) תדי
10:4 שמעון הקני ויהודה איש קריות הוא המסר אתו
10:5 את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו
10:6 לכו אל הצאן האבדות אשר לבית ישראל
10:7 ובלכתכם קראו לאמר מלכות השמים קרבה לבוא
10:8 רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו
10:9 לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם
10:10 ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי ראוי לפעל די מחיתו
10:11 וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הגון לזה בתוכה ושם שבו עד צאתכם
10:12 ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום
10:13 והיה אם הגון הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו הגון שלומכם אליכם ישוב
10:14 וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם ויצאתם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערתם את עפר רגליכם
10:15 אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא
10:16 הנה אנכי שלח אתכם כשלח כבשים בין זאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים
10:17 והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בכנסיותיהם
10:18 ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים
10:19 וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך תדברו ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברון
10:20 כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם
10:21 ואח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם
10:22 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע
10:23 ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם
10:24 אין תלמיד נעלה על רבו ועבד על אדניו
10:25 דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבול אף כי לאנשי ביתו
10:26 על כן לא תיראו מפניהם כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע
10:27 את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו מעל הגגות
10:28 ואל תיראו מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם
10:29 הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם
10:30 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן
10:31 לכן אל תיראו הנה יקרתם מצפרים רבות
10:32 הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים
10:33 ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים
10:34 אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב
10:35 כי באתי להפריד בין איש ואביו ובין בת ואמה ובין כלה וחמותה
10:36 ואיבי איש אנשי ביתו
10:37 האהב את אביו ואת אמו יותר ממני אינו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני אינו כדי לי
10:38 ואשר לא יקח את צלובו והלך אחרי אינו כדי לי
10:39 המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה
10:40 המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני
10:41 המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח
10:42 והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו
11:1 ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם
11:2 ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו
11:3 ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר
11:4 ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם ואת אשר ראיתם
11:5 עורים ראים ופסחים מהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים
11:6 ואשרי האיש אשר לא יכשל בי
11:7 המה הלכו וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח
11:8 או מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה
11:9 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא אכן אמר אני לכם אף גדול הוא מנביא
11:10 כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך
11:11 אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל והקטן במלכות השמים יגדל ממנו
11:12 ומימי יוחנן המטביל ועד הנה מלכות השמים נתפשה ביד חזקה והמתחזקים יחטפוה
11:13 כי כל הנביאים והתורה עד יוחנן נבאו
11:14 ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא
11:15 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
11:16 ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר
11:17 חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם
11:18 כי בא יוחנן והוא לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו
11:19 ויבא בן האדם אכל ושתה והם אמרים הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה בבניה
11:20 אז החל להוכיח הערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו
11:21 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר
11:22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון מכם
11:23 ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה
11:24 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך
11:25 בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים
11:26 הן אבי כי כן היה רצון לפניך
11:27 הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלות לו
11:28 פנו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם
11:29 קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ומצאו מרגוע לנפשתיכם
11:30 כי עלי נעים וקל משאי
12:1 בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו
12:2 ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר לא יעשה בשבת
12:3 ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד כאשר רעב הוא ואנשיו
12:4 אשר בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכל רק לכהנים לבדם
12:5 והלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון
12:6 ואני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש
12:7 ולו ידעתם מה הוא שנאמר חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים
12:8 כי בן האדם הוא גם אדון השבת
12:9 ויעבר משם אל בית הכנסת שלהם
12:10 והנה שם איש וידו יבשה וישאלוהו המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו עלילת דברים
12:11 ויאמר אליהם היש בכם אדם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו
12:12 ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר לעשות טובה בשבת
12:13 ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת
12:14 ויצאו הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו
12:15 וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם
12:16 ויגער בם ויצו עליהם שלא יגלהו
12:17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר
12:18 הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא
12:19 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו
12:20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט
12:21 ולשמו גוים ייחלו
12:22 אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה
12:23 ויתמהו כל המון העם ויאמרו הכי זה בן דוד
12:24 וישמעו הפרושים ויאמרו אין זה מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבול שר השדים
12:25 וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו
12:26 והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו
12:27 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבול בניכם במי יגרשו אתם על כן המה יהיו שפטיכם
12:28 ואם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים
12:29 או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו
12:30 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר
12:31 על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם
12:32 וכל אשר ידבר דבר חרפה בבן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא לעולם הבא
12:33 אמרו לעץ טוב ולפריו טוב או אמרו לעץ נשחת ולפריו נשחת כי בפריו נכר העץ
12:34 ילדי צפעונים איכה תוכלו לדבר טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ידבר הפה
12:35 איש טוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב ואיש רע מאוצר הרע מוציא רע
12:36 ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין
12:37 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב
12:38 ויענו אנשים מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות על ידך
12:39 ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא
12:40 כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות
12:41 אנשי נינוה יעמדו למשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה
12:42 מלכת תימן תעמד למשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה פה גדול משלמה
12:43 והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוח ולא תמצא
12:44 אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר
12:45 ואחר תלך ולקחה עמה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה
12:46 עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ והם מבקשים לדבר אתו
12:47 ויגד אליו לאמר הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך
12:48 ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי
12:49 ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי
12:50 כי כל העשה רצון אבי שבשמים הוא אח ואחות ואם לי
13:1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים
13:2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים
13:3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע
13:4 ויזרע ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבאו העוף ויאכלהו
13:5 ויש אשר נפל על מקם הסלעים אשר אין שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי אין לו עמק אדמה
13:6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש
13:7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו
13:8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים
13:9 מי אשר לו אזנים לשמע ישמע
13:10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם
13:11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן
13:12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם מה שיש לו ינטל ממנו
13:13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו
13:14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו
13:15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו
13:16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה
13:17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו
13:18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע
13:19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך
13:20 והנזרע על מקום הסלעים הוא השמע את הדבר ומיד יקחנו בשמחה
13:21 ולו אין שרש תחתיו ויקום רק לשעה ובהיות צרה ורדיפה בגלל הדבר יכשל כרגע
13:22 והנזרע אל הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ונכלי העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו
13:23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים
13:24 וישם לפניהם משל אחר ויאמר מלכות השמים דומה לאדם אשר זרע זרע טוב בשדהו
13:25 ויהי בהיות האנשים ישנים ויבא איבו ויזרע זונין בין החטים וילך לו
13:26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין
13:27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין
13:28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים התחפץ כי נלך ונלקט אתם
13:29 ויאמר לא פן תלקטו את הזונין ושרשתם גם את החטים
13:30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר ואמרתי לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי
13:31 וישם לפניהם משל אחר ויאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרע בשדהו
13:32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו
13:33 וישא עוד משלו ויאמר אליהם מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמן בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו
13:34 כל אלה דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם דבר
13:35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם
13:36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה
13:37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם
13:38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה
13:39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים
13:40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה לקץ העולם הזה
13:41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון
13:42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים
13:43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר לו אזנים לשמע ישמע
13:44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא
13:45 עוד דומה מלכות השמים לאיש סחר המבקש מרגליות טבות
13:46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך וימכר את כל אשר לו ויקן אתה
13:47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר השלכה לים ומינים שונים יאספו לתוכה
13:48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת הרעים השליכו
13:49 כן יהיה לקץ העולם המלאכים יצאו והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים
13:50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים
13:51 ויאמר אליהם ישוע התבינו את כל אלה ויאמרו אליו הן אדנינו
13:52 ויאמר אליהם על כן כל סופר מלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל בית המוציא מאוצרו חדשות וגם ישנות
13:53 ויהי ככלות ישוע לדבר את המשלים האלה ויעבר משם
13:54 ויבא אל ארצו וילמד אתם בבית הכנסת שלהם וישתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות
13:55 הלא זה הוא בן החרש הלא שם אמו מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה
13:56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה
13:57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה אם לא בארצו ובביתו
13:58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם
14:1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע
14:2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל אשר נעור מן המתים על כן הכחות פעלים בו
14:3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו
14:4 כי אמר יוחנן אליו אסורה היא לך
14:5 ויבקש להרגו ויירא את ההמון כי לנביא חשבהו
14:6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס
14:7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך
14:8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל
14:9 ויצר למלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה
14:10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר
14:11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו בידי הנערה ותביאהו אל אמה
14:12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע
14:13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה ואין איש אתו וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים
14:14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו להם וירפא את החלשים אשר בהם
14:15 ויהי לעת ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל
14:16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל
14:17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים
14:18 ויאמר הביאום אלי הנה
14:19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם
14:20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים
14:21 והאכלים כחמשת אלפים איש מלבד הנשים והטף
14:22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניו אל עבר הים עד אשר ישלח את העם
14:23 וישלח את העם ויעל ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה
14:24 והאניה באה עד חצי הים והגלים יטרפה כי הרוח לנגדה
14:25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע והוא מהלך על פני הים
14:26 והתלמידים ראו אותו מהלך על פני הים ויבהלו ויאמרו מראה רוח הוא ויצעקו מפחד
14:27 וימהר ישוע וידבר אליהם לאמר חזקו כי אני הוא אל תיראו
14:28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא ואבא אליך על המים
14:29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויהלך על פני המים לבוא אל ישוע
14:30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק ויאמר אדני הושיעני
14:31 וימהר ישוע וישלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן אמונה מה לך כי חלק לבך
14:32 הם עלו אל האניה והרוח שככה
14:33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו ויאמרו אבל בן אלהים אתה
14:34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר
14:35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים
14:36 ויבקשו ממנו רק לנגע בכנף בגדו וכל הנגעים נושעו
15:1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים
15:2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם נטלים ידיהם לסעודה
15:3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים למען קבלתכם
15:4 כי האלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
15:5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן מה שאתה נהנה לי אינו חיב בכבוד אביו ואמו
15:6 ותפרו את דבר האלהים למען קבלתכם
15:7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר
15:8 נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני
15:9 ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה
15:10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו
15:11 לא הנכנס אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם
15:12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים שמעו את הדבר הזה ויכשלו בו
15:13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר
15:14 הניחו אותם מדריכים עורים המה לעורים וכי ידריך עור את העור ונפלו שניהם אל השחת
15:15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה
15:16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם לא תשכילו
15:17 העוד לא תדעו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות
15:18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם
15:19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדות שקר וגדופים
15:20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכילה בלא נטילת ידים לא תטמא את האדם
15:21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון
15:22 והנה אשה כנענית יצאת מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד
15:23 ולא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו
15:24 ויען ויאמר לא שלחתי בלתי אל הצאן האבדות אשר לבית ישראל
15:25 והיא באה ותשתחו לו ותאמר אדני עזרני
15:26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לפני צעירי הכלבים
15:27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מן הפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם
15:28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה רבה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא
15:29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם
15:30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים אלמים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם
15:31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל
15:32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה עמדם עמדי שלשת ימים ואין להם מה לאכל ואינני חפץ לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך
15:33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו במדבר די לחם להשביע את המון רב כזה
15:34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים
15:35 ויצו את המון העם וישבו לארץ
15:36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם
15:37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים
15:38 והאכלים ארבעת אלפים איש מלבד הנשים והטף
15:39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדן
16:1 ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים
16:2 ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים
16:3 ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם מכירים את פני השמים ואתות העתים לא תכירו
16:4 דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו
16:5 ויבאו התלמידים אל עבר הים והם שכחו לקחת אתם לחם
16:6 ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים
16:7 ויחשבו כה וכה בקרבם ויאמרו על דבר שלא לקחנו אתנו לחם
16:8 וידע ישוע ויאמר אליהם קטני אמונה מה תחשבו בלבבכם אשר לא לקחתם אתכם לחם
16:9 העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפים איש וכמה סלים נשאתם
16:10 ואת שבע ככרות הלחם לארבעת אלפים איש וכמה דודים נשאתם
16:11 איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליהם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים
16:12 אז הבינו כי לא אמר להם להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים
16:13 ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסריה של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים לי בני אדם מי הוא בן האדם
16:14 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים
16:15 ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו לי מי אני
16:16 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים
16:17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים
16:18 וגם אני אמר לך כי אתה פטרוס ועל הצור הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה
16:19 ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים
16:20 אז צוה על תלמידיו אשר לא יספרו לאיש כי הוא המשיח
16:21 מן העת ההיא החל ישוע להגיד לתלמידיו כי צריך הוא ללכת ירושלים ויענה הרבה מידי הזקנים וראשי הכהנים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום
16:22 ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת
16:23 ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן מכשול אתה לי כי לבך לדברי בני אדם ולא לדברי אלהים
16:24 ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בעצמו ונשא את צלובו והלך אחרי
16:25 כי החפץ להציל את נפשו תאבד נפשו ממנו והמאבד נפשו למעני הוא ימצאנה
16:26 כי מה יועיל האדם שיקנה את כל העולם והשחית את נפשו או מה יתן האדם פדיון נפשו
16:27 כי בן האדם עתיד לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו
16:28 אמן אמר אני לכם כי יש בעמדים פה אשר לא יטעמו טעם מיתה עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו
17:1 ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה
17:2 וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו
17:3 והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים אתו
17:4 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב לנו להיות פה אם טוב בעיניך נעשה פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת
17:5 עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון
17:6 ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד
17:7 ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו אל תיראו
17:8 וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי ישוע לבדו
17:9 וברדתם מן ההר צוה עליהם ישוע לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים
17:10 וישאלהו תלמידיו לאמר מה זה אמרים הסופרים אליהו בוא יבוא בראשונה
17:11 ויען ישוע ויאמר אליהם אכן אליהו יבא (בראשונה) והשיב את הכל
17:12 אבל אמר אני לכם אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם
17:13 אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם
17:14 ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו
17:15 ויאמר אדני רחם נא על בני כי מכה ירח הוא וחליו רע כי פעמים רבות הוא נפל באש ופעמים רבות אל תוך המים
17:16 ואביא אתו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא לו
17:17 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אשא אתכם הביאו אותו אלי הנה
17:18 ויגער בו ישוע ויצא השד ממנו וירפא הנער מן השעה ההיא
17:19 ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו
17:20 ויאמר ישוע אליהם מפני חסר אמונתכם כי אמן אמר אני לכם אם יש בכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם
17:21 והמין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום
17:22 ויהי בעברם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים
17:23 ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד
17:24 ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבאי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל
17:25 ויאמר יתן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל ויאמר מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים
17:26 ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים פטורים המה
17:27 ואולם למען אשר לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת חכה אל תוכו ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו מטבע אותו קח ושקלת על ידי ועל ידך
18:1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא הגדול במלכות השמים
18:2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם
18:3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבאו אל מלכות השמים
18:4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים
18:5 והמקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל
18:6 המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים
18:7 אוי לעולם מן המכשלים כי המכשלים בוא יבאו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול
18:8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממ טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם
18:9 ואם עינך תכשילך נקר אותה והשלך ממ טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם
18:10 ראו פן תבזו אחד הקטנים האלה כי אמר אני לכם מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים
18:11 (כי בן האדם בא להושיע את האבד)
18:12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את האבד
18:13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא אבדו
18:14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים שיאבד אחד מן הקטנים האלה
18:15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך לבינו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך
18:16 ואם לא ישמע ולקחת עמך עוד אחד או שנים כי על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר
18:17 ואם לא ישמע אליהם והגדת אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס
18:18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים
18:19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יהיו לב אחד בארץ על כל דבר אשר ישאלו בוא יבוא להם מאת אבי שבשמים
18:20 כי בכל מקום אשר יאספו שנים או שלשה בשמי שם אני בתוכם
18:21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי ומחלתי לו העד שבע פעמים
18:22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי עד שבעים ושבע
18:23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם שהיה יורד לחשבון עם עבדיו
18:24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר היה חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף
18:25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וישלם
18:26 ויפל העבד על פניו וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואשלם לך הכל
18:27 ויהמו מעי אדני העבד ההוא ויפטרהו וימחל לו את חובו
18:28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי
18:29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל
18:30 והוא מאן וילך ויניחהו במשמר עד שישלם לו את חובו
18:31 והעבדים חבריו ראו את אשר נעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה
18:32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה עבד בליעל את כל החוב ההוא מחלתי לך יען אשר בקשת ממני
18:33 הלא היה גם עליך לרחם על חברך כאשר רחמתי אני עליך
18:34 ויקצף אדניו ויתנהו ביד הנגשים עד כי ישלם את כל חובו
18:35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תמחלו איש לאחיו בכל לבבכם (על חטאתם)
19:1 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויסע מן הגליל ויבא אל גבול יהודה בעבר הירדן
19:2 וילכו אחריו המון עם רב וירפאם שם
19:3 ויגשו אליו הפרושים לנסותו ויאמרו היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר
19:4 ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי מראש היצר זכר ונקבה ברא אתם
19:5 ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד
19:6 אם כן אינם עוד שנים כי אם בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל יפרד האדם
19:7 ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת לה ספר כריתת ולשלחה
19:8 ויאמר אליהם מפני קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם ומראש לא היה הדבר כן
19:9 ואני אמר לכם המשלח את אשתו שלא על דבר זנות ונשא אחרת נאף הוא (והנשא את הגרושה נאף הוא)
19:10 ויאמרו אליו התלמידים אם זה משפט האיש את אשתו לא טוב לקחת אשה
19:11 ויאמר אליהם לא יוכל כל אדם קבל את הדבר הזה כי אם אלה אשר נתן להם
19:12 יש סריסים אשר נולדו כן מבטן אמם ויש סריסים המסרסים על ידי אדם ויש סריסים אשר סרסו עצמם למען מלכות השמים מי שיוכל לקבל יקבל
19:13 אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את ידיו ויתפלל ויגערו בם התלמידים
19:14 וישוע אמר הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים
19:15 וישם את ידיו עליהם ויעבר משם
19:16 והנה איש נגש אליו ויאמר רבי (הטוב) מה הטוב אשר אעשה ואקנה חיי עולם
19:17 ויאמר אליו מה זה תשאלני על הטוב אין טוב כי אם אחד והוא האלהים ואם חפצך לבוא לחיים שמר את המצות
19:18 ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר
19:19 כבד את אביך ואת אימך ואהבת לרעך כמוך
19:20 ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד
19:21 ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ונתת לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם והלכת אחרי
19:22 ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה ויתעצב וילך כי נכסים רבים היו לו
19:23 ויאמר ישוע אל תלמידיו אמן אמר אני לכם קשה לעשיר לבוא אל מלכות השמים
19:24 ועוד אני אמר לכם נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבא עשיר אל מלכות האלהים
19:25 והתלמידים כשמעם זאת השתוממו מאד ויאמרו מי אפוא יוכל להושע
19:26 ויבט בם ישוע ויאמר להם מבני אדם יפלא הדבר ומהאלהים לא יפלא כל דבר
19:27 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך ומה יהיה חלקנו
19:28 ויאמר ישוע אליהם אמן אמר אני לכם אתם ההלכים אחרי בהתחדש הבריאה כאשר ישב בן האדם על כסא כבודו גם אתם תשבו על שנים עשר כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
19:29 וכל איש אשר עזב בתים ואחים ואחיות ואב ואם ואשת ובנים ושדות למען שמי הוא יקח מאה שערים וחיי עולם יירש
19:30 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים ומן האחרונים ראשונים
20:1 כי דומה מלכות השמים לאיש בעל בית אשר השכים בבקר ויצא לשכר פעלים לכרמו
20:2 ויפסק עם הפעלים דינר ליום וישלחם אל כרמו
20:3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק
20:4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי ואני אתן לכם כמשפט וילכו
20:5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה
20:6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום
20:7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם ושכרכם יתן לכם
20:8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ותן להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים
20:9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד
20:10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד
20:11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר
20:12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השוית אתם לנו אשר סבלנו את טרח היום וחמו
20:13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא הוניתי אתך הלא דינר פסקת עמי
20:14 קח את שלך ולך ואני רצוני שאתן לזה האחרון כמוך
20:15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אני
20:16 כן יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים (כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים)
20:17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך
20:18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות
20:19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי יקום
20:20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר
20:21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא וישבו שני בני האלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך
20:22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו ולהטבל טבילה אשר אני נטבל ויאמרו אליו נוכל
20:23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו (וטבילה אשר אני נטבל תטבלו) ושבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי
20:24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים
20:25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם
20:26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי החפץ להיות גדול בקרבכם יהי לכם למשרת
20:27 והחפץ להיות לראש בקרבכם יהי לכם עבד
20:28 כאשר בן האדם לא בא למען אשר ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
20:29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב
20:30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד
20:31 ויגער בם העם להחשתם והם צעקו עוד ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד
20:32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תרצו שאעשה לכם
20:33 ויאמרו אליו אדנינו אשר תפקחנה עינינו
20:34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם נפקחו עיניהם וילכו אחריו
21:1 ויהי כאשר קרבו לירושלים ויבאו בית פגי אל הר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים
21:2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי
21:3 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם ומיד ישלחם
21:4 וכל זאת היתה למלאת מה שנאמר ביד הנביא לאמר
21:5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות
21:6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע
21:7 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם ויושיבהו עליהם
21:8 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו סעיפי עצים וישטחום על הדרך
21:9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים
21:10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר ויאמרו מי זה
21:11 ויאמרו המן העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל
21:12 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת משבות מכרי היונים
21:13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים
21:14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם
21:15 ויהי כראות ראשי הכהנים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם
21:16 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אמרים אלה ויאמר ישוע אליהם שמע אנכי הכי לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז
21:17 ויעזבם ויצא אל מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם
21:18 ובבקר שב אל העיר והוא רעב
21:19 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה בלתי העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם
21:20 ויראו התלמידים ויתמהו ויאמרו איך יבשה התאנה פתאם
21:21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה בכם אמונה ולא חלק לבכם כמעשה התאנה הזאת תעשו ואף תאמרו אל ההר הזה הנשא ונעתקת אל תוך הים והיה כן
21:22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים יבא לכם
21:23 ויבא אל המקדש וילמד שם וראשי הכהנים וזקני העם נגשו אליו ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת
21:24 ויען ישוע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה
21:25 טבילת יוחנן מאין היתה המשמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר
21:26 אם נאמר משמים ואמר אלינו מדוע אפוא לא האמנתם בו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא
21:27 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם מה רשותי כי אעשה אלה
21:28 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי
21:29 ויען ויאמר לא חפצתי ואחרי כן נחם וילך
21:30 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך
21:31 מי משניהם עשה את רצון אביו ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים
21:32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו והמוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא נחמתם אחרי כן להאמין לו
21:33 שמעו משל אחר איש בעל בית היה אשר נטע כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק
21:34 ויהי בהגיע עת הבציר וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו
21:35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו
21:36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים וגם להם עשו כן
21:37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו כי אמר מפני בני יגורו
21:38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו
21:39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו
21:40 ועתה כי יבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם
21:41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את פריו בעתו
21:42 ויאמר אליהם ישוע הכי לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו
21:43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותסב לגוי אשר יעשה את פריה
21:44 (והנפל אל האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו)
21:45 ויהי כשמע ראשי הכהנים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר
21:46 ויבקשו לתפשו וייראו מפני רב העם כי לנביא חשבהו
22:1 ויסף ישוע דבר אליהם במשלים ויען ויאמר
22:2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו
22:3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא
22:4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה
22:5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו
22:6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום
22:7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש
22:8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה
22:9 לכן לכו נא לראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אל החתנה
22:10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים
22:11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש אשר איננו לבוש בגדי חתנה
22:12 ויאמר אליו רעי איך באת הנה ואין עליך בגדי חתנה ויאלם
22:13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
22:14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
22:15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר פיו
22:16 וישלחו אליו את תלמידיהם ועמהם אנשי הורדוס לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ואת דרך אלהים תורה באמת ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם
22:17 לכן הגידה נא לנו מה דעתך המתר לתת מס לקיסר אם לא
22:18 וישוע ידע את רעתם ויאמר החנפים מה תנסוני
22:19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר
22:20 ויאמר אליהם הצורה הזאת והמכתב אשר עליו של מי הם
22:21 ויאמרו אליו של קיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
22:22 וישמעו ויתמהו ויניחהו וילכו
22:23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים והם האמרים אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר
22:24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו ויבם אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו
22:25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו
22:26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה
22:27 ואחרי כלם מתה גם האשה
22:28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה
22:29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים ולא את גבורת האלהים
22:30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי יהיו כמלאכי אלהים בשמים
22:31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר
22:32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים
22:33 וישמע המון העם וישתוממו על תורתו
22:34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו
22:35 וישאלהו חכם אחד מהם לנסותו לאמר
22:36 רבי אי זו היא מצוה גדולה בתורה
22:37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך
22:38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה
22:39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך
22:40 בשתי המצות האלה תלויה כל התורה והנביאים
22:41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר
22:42 מה תאמרו למשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד
22:43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו
22:44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
22:45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו
22:46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו
23:1 אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר
23:2 הסופרים והפרושים ישבים על כסא משה
23:3 לכן כל אשר יאמרו לכם שמרו ועשו רק השמרו מעשות כמעשיהם כי אמרים הם ואינם עשים
23:4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים והם אינם רוצים להניעם אף באצבעם
23:5 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומאריכים את ציציותיהם
23:6 ואהבים להסב ראשנים בסעודות ולשבת ראשנים בבתי כנסיות
23:7 ושישאלו בשלומם בשוקים ושיקראו להם בני האדם רבי רבי
23:8 ואתם אל יקרא לכם רבי כי אחד הוא מוריכם המשיח ואתם אחים כלכם
23:9 ואל תקראו אב לאיש מכם בארץ כי אחד הוא אביכם אשר בשמים
23:10 גם אל יקרא לכם מורה כי מורה אחד לכם המשיח
23:11 והגדול בכם יהי לכם למשרת
23:12 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
23:13 אבל אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם מפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא
23:14 (ואוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים תחת זאת משפט גדול יתר מאד תשפטו)
23:15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר איש אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים ככם
23:16 אוי לכם מנהיגים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל חיב
23:17 כסילים ועורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב
23:18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו חיב
23:19 כסילים ועורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן
23:20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו
23:21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בו
23:22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו
23:23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה
23:24 מנהיגים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל
23:25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם את הכוס ואת הקערה מחוץ ותוכן מלא גזל וגרגרנות
23:26 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ
23:27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה
23:28 ככה צדיקים אתם למראה עיני בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון
23:29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם קברי הנביאים ותיפו את ציוני קברות הצדיקים
23:30 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים
23:31 והנה אתם מעידים בעצמכם שבנים אתם לרוצחי הנביאים
23:32 ובכן מלאו אתם סאת אבותיכם
23:33 נחשים ילדי צפעונים איך תמלטו מדין גיהנם
23:34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בכנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר
23:35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח
23:36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה
23:37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם
23:38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם
23:39 כי אני אמר לכם מעתה לא תראוני עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה
24:1 ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש
24:2 ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק
24:3 וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה אות בואך ואות קץ העולם
24:4 ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש
24:5 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים
24:6 ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ
24:7 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה
24:8 וכל אלה רק ראשית החבלים
24:9 אז יסגירו אתכם לצרה והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי
24:10 ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו
24:11 ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים
24:12 ומפני אשר ירבה הפשע תפוג אהבת הרבים
24:13 והמחכה עד עת קץ הוא יושע
24:14 ותקרא בשורת המלכות הזאת בכל הארץ לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ
24:15 לכן כאשר תראו את שקוץ משמם אשר אמר דניאל הנביא עומד במקום קדוש הקרא יבין
24:16 אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים
24:17 ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו
24:18 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו
24:19 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם
24:20 אך התפללו שלא תהיה מנוסתכם בחרף ולא בשבת
24:21 כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית הולם ועד עתה וכמוה לא תוסף
24:22 ולולא נקצרו הימים ההם לא ינצל כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם
24:23 וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו
24:24 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו
24:25 הנה מראש הגדתי לכם
24:26 לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו
24:27 כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד המערב כן יהיה גם בואו של בן האדם
24:28 כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים
24:29 ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וחילי השמים יתמוטטו
24:30 אז יראה אות בן האדם בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב
24:31 ושלח את מלאכיו בקול שופר גדול וקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים
24:32 ומן התאנה למדו את המשל הזה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ
24:33 כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא בפתח
24:34 אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה
24:35 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון
24:36 והיום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע גם לא מלאכי השמים גם לא הבן בלתי אבי לבדו
24:37 וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם
24:38 כי כאשר לפני ימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה
24:39 ולא ידעו עד בוא המבול וימח את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם
24:40 אז יהיו שנים בשדה ויאסף אחד והאחד יעזב
24:41 שתים טוחנות ברחים ותאסף אחת ואחת תעזב
24:42 לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם
24:43 ואת זאת דעו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו
24:44 לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם
24:45 מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על עבדיו לתת להם את אכלם בעתו
24:46 אשרי העבד אשר יבוא אדניו וימצאהו עשה כן
24:47 אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו
24:48 ואם יאמר העבד הרע בלבו מאחר אדני לבוא
24:49 והכה את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים
24:50 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע
24:51 וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים
25:1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן
25:2 חמש מהן חכמות וחמש כסילות
25:3 ותקחנה הכסילות את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
25:4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן
25:5 וכאשר אחר החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה
25:6 ויהי בחצות הלילה וישמע קול תרועה הנה החתן צאינה לקראתו
25:7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן
25:8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו
25:9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן לא יספיק לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן
25:10 ויהי הנה הלכות לקנות והחתן בא ותבאנה הנכנות עמו אל החתנה ותסגר הדלת
25:11 ואחר באו גם יתר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו
25:12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן
25:13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה (אשר יבא בה בן האדם)
25:14 כי הדבר דמה לאיש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו ויפקד בידם את רכושו
25:15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש לפי יכלתו וימהר ויסע משם
25:16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש חמש ככרים אחרות
25:17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות
25:18 ולקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו
25:19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם
25:20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות ויאמר אדני חמש ככרים הפקדת בידי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן
25:21 ויאמר אליו אדניו הטיבת לעשות עבד טוב ונאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא לשמחת אדניך
25:22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים הפקדת בידי הנה ככרים הרוחתי בהן
25:23 ויאמר אליו אדניו הטיבת לעשות עבד טוב ונאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא לשמחת אדניך
25:24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת
25:25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך אשר לך
25:26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי
25:27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי ותרביתו
25:28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככר
25:29 כי מי אשר יש לו ינתן לו ויעדיף ומי אשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
25:30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
25:31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו
25:32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד ביניהם כאשר יפריד הרעה בין הכבשים ובין העתודים
25:33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו
25:34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם
25:35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני ארח הייתי ותאספוני
25:36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי
25:37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך
25:38 ומתי ראינוך ארח ונאספ או ערם ונכס
25:39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך
25:40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם
25:41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי ארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו
25:42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי
25:43 ארח הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי
25:44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או ארח או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך
25:45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם
25:46 והלכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם
26:1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו
26:2 אתם ידעתם כי עוד יומים והפסח בא ובן האדם ימסר להצלב
26:3 ויקהלו ראשי הכהנים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול ושמו קיפא
26:4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו
26:5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם
26:6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע
26:7 ותקרב אליו אשה ובידה פך מרקחת יקרה מאד ותצק על ראשו בהסיבו לאכל
26:8 ויראו התלמידים ויכעסו ויאמרו על מה האבוד הזה
26:9 כי המרקחת הזאת היתה ראויה להמכר במחיר רב ולתת לעניים
26:10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תלאו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי
26:11 כי העניים בכל עת אתכם ואנכי אינני בקרבכם בכל עת
26:12 כי אשר שפכה את המרקחת הזאת על גופי לחנט אותי עשתה זאת
26:13 אמן אמר אני לכם בכל מקום אשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה
26:14 וילך אחד משנים העשר ושמו יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים
26:15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף
26:16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו
26:17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר איפה נכין לך לאכל את הפסח
26:18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר רבנו עתי קרובה ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי
26:19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח
26:20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר
26:21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם אחד מכם ימסרני
26:22 ויתעצבו מאד ויחלו איש איש לאמר לו האנכי הוא אדני
26:23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני
26:24 הן בן האדם הלוך ילך ככתוב עליו ואוי לאיש אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד
26:25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת
26:26 ויהי באכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי
26:27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם ויאמר שתו ממנה כלכם
26:28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים
26:29 ואני אמר לכם לא אשתה מעתה מפרי הגפן הזה עד היום ההוא אשר אשתה אתו עמכם והוא חדש במלכות אבי
26:30 ויהי אחרי קראם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים
26:31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי הלילה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן
26:32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה
26:33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לא אכשל לעולם
26:34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים
26:35 ויאמר אליו פטרוס גם אם עלי למות אתך לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים
26:36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי
26:37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג
26:38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי
26:39 וילך מעט מאתם ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך
26:40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת
26:41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח חפצה והבשר רפה
26:42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר מעלי בלתי אם אשתה אתה יהי כרצונך
26:43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם כבדות
26:44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה
26:45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו עוד ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר בידי חטאים
26:46 קומו ונלכה הנה המסר אותי הלך וקרב
26:47 עודנו מדבר והנה יהודה אחד משנים העשר בא ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם
26:48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו
26:49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו
26:50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו
26:51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו
26:52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו
26:53 התאמר בלבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי ויצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים
26:54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה
26:55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כצאת על פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ואני הייתי ישב ומלמד במקדש יום יום ולא החזקתם בי
26:56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו
26:57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו בביתו הסופרים והזקנים
26:58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב אצל המשרתים לראות מה יהיה אחרית הדבר
26:59 וראשי הכהנים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו
26:60 ואף כי באו שמה עדי שקר רבים לא מצאו
26:61 ובאחרונה נגשו שני עדי שקר ויאמרו זה אמר יש לאל ידי להרס את היכל האלהים ולבנותו בשלשת ימים
26:62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו הלא תענה דבר מה זה יעידו בך האנשים האלה
26:63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה המשיח בן האלהים
26:64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת ואני אמר לכם מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים
26:65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מגדף הוא ומה לנו עוד לבקש עדים הלא עתה שמעתם את גדופו
26:66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא
26:67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי
26:68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך
26:69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה אחת לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי
26:70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת
26:71 ויעבר אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי
26:72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש
26:73 ומעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אבל גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך
26:74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול
26:75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר דבר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי
27:1 ויהי לפנות הבקר ויועצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו
27:2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון
27:3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל ראשי הכהנים והזקנים לאמר
27:4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי ויאמרו מה לנו ולזאת אתה תראה
27:5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק
27:6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא
27:7 ויועצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים
27:8 על כן יקרא לשדה ההוא שדה הדם עד היום הזה
27:9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל
27:10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוה יהוה אותי
27:11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת
27:12 וראשי הכהנים והזקנים דברו עליו שטנתם והוא לא ענה דבר
27:13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך
27:14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד
27:15 וההגמון היה מתיר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו
27:16 ובעת ההיא היה להם אסיר מפרסם ושמו בר אבא
27:17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תרצו שאתיר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח
27:18 כי ידע אשר מקנאתם בו הסגרהו
27:19 ויהי בשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל תהי ידך בצדיק הזה כי בעבורו הרבה עניתי היום בחלום
27:20 וראשי הכהנים והזקנים הסיתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע
27:21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תרצו שאתיר לכם ויאמרו את בר אבא
27:22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב
27:23 ויאמר ההגמון ומה עשה רעה ויצעקו עוד ויאמרו יצלב
27:24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה וכי רבתה עוד המהומה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם ראו
27:25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו
27:26 אז התיר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב
27:27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד
27:28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני
27:29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים
27:30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו
27:31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויובילהו לצלב
27:32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלובו
27:33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת
27:34 ויתנו לו לשתות חמץ מסוך במרורות ויטעם ולא אבה לשתות
27:35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו את בגדיו להם ויפלו גורל (למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל)
27:36 וישבו שמה וישמרו אותו
27:37 וישימו את דבר אשמתו ממעל לראשו ויכתבו זה הוא ישוע מלך היהודים
27:38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד מימינו ואחד משמאלו
27:39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם
27:40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלוב
27:41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר
27:42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע (אם ) מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלוב ונאמין בו
27:43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני
27:44 וכזאת חרפהו גם הפריצים הנצלבים אתו
27:45 ויהי חשך על כל הארץ מן השעה הששית עד השעה התשיעית
27:46 וכעת השעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני והוא אלי אלי למה עזבתני
27:47 וישמעו אנשים מן העמדים שם ויאמרו הוא קורא אל אליהו
27:48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישם על קנה וישקהו
27:49 ויתר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו ((ואיש אחר לקח חנית וידקר את צלעו ויצאו מים ודם))
27:50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו
27:51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים ותרעש הארץ והסלעים התבקעו
27:52 והקברים נפתחו ורבים מן הקדושים ישני אדמת עפר נעורו
27:53 ויצאו מן הקברים אחרי תחיתו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים
27:54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים
27:55 ושם נשים רבות אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו והנה ראות מרחוק
27:56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי
27:57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא מתלמידי ישוע
27:58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פילטוס ותנתן לו
27:59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור
27:60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו
27:61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר
27:62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו ראשי הכהנים והפרושים אל פילטוס
27:63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המסית ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום
27:64 לכן צוה נא ויסכר פי הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה
27:65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כאשר ידעתם
27:66 וילכו ויסכרו את פי הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר
28:1 ואחרי מוצאי השבת כשהאיר לאחד בשבת באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר
28:2 והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה
28:3 ומראהו כמראה הברק ולבושו לבן כשלג
28:4 ויבהלו השמרים מפחדו ויהיו כמתים
28:5 ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות
28:6 הוא איננו פה כי קם כאשר אמר באנה וראינה את המקום אשר שכב שם האדון
28:7 לכנה מהר והגדתן לתלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן
28:8 ותמהרנה ותצאנה מן הקבר ביראה ובשמחה גדולה ותרצנה לספר אל תלמידיו
28:9 הנה הלכות לספר אל תלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו
28:10 ויאמר אליהן ישוע אל תיראן לכנה והגדנה לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני
28:11 ויהי בלכתן והנה אנשים מן המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל הנעשה
28:12 ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר
28:13 אמרו נא כי באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו ואנחנו ישנים
28:14 ואם ישמע הדבר בית ההגמון אנחנו נפיסהו ואתם אל תיראו
28:15 ויקחו את הכסף ויעשו כאשר שמו בפיהם ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה
28:16 ועשתי עשר התלמידים הלכו הגלילה אל ההר אשר אמר להם ישוע
28:17 ויראו אתו וישתחוו לו ויש מהם אשר חלק לבם
28:18 ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ
28:19 ואתם לכו אל כל הגוים ועשו תלמידים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש
28:20 ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן