| The Hebrew New Testament (Delitzsch) Mark |
|---|
| Chapter Lookup: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 |
1:1 תחלת בשורת ישוע המשיח בן האלהים
1:2 ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך
1:3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו
1:4 יוחנן היה טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת חטאים
1:5 ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם
1:6 ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער
1:7 ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר קטנתי מלכרע להתיר את שרוך נעליו
1:8 אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש
1:9 ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן
1:10 ויהי אך עלה עלה מן המים וירא השמים והנה נפתחו והרוח כיונה ירדת עליו
1:11 ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רציתי בו
1:12 ומהר הוציאו הרוח המדברה
1:13 ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו
1:14 ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים ויאמר
1:15 מלאה העת וקרבה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה
1:16 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא והנה שמעון ואנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו
1:17 ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואתנכם דיגי אנשים
1:18 ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו
1:19 ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה ומתקנים את המכמרות
1:20 וימהר ויקרא אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו
1:21 ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד
1:22 וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כאיש שלטון ולא כספרים
1:23 ואיש היה שם בבית הכנסת שלהם אשר רוח טמאה בו ויזעק לאמר
1:24 אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי להאבידנו באת ידעתיך מי אתה קדוש האלהים
1:25 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו
1:26 ויסחבהו רוח הטמאה ויזעק בקול גדול ויצא ממנו
1:27 ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה מצוה הוא בגבורה והנה שמעות לו
1:28 ויצא שמעו מהר בכל סביבות ארץ הגליל
1:29 ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי עם יעקב ויוחנן
1:30 וחותנת שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו וידברו אליו עליה
1:31 ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם
1:32 ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים
1:33 וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית
1:34 וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו
1:35 וישכם בבקר בעוד נשף ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם
1:36 וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו
1:37 וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך
1:38 ויאמר אליהם לכו ונלכה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי
1:39 ויהי קרא בכנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים
1:40 ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני
1:41 וירחם עליו ישוע וישלח ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר
1:42 עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר
1:43 ויגער בו וימהר להוציאו החוצה
1:44 ויאמר אליו ראה אל תגיד לאיש דבר ולך הראה אל הכהן והקרב לטהרתך את אשר צוה משה לעדות להם
1:45 והוא יצא ויחל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר לעיני העם וישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו מסביב
2:1 ויהי מימים ויבא שנית אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית
2:2 ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף לפני הפתח וידבר אליהם את הדבר
2:3 ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה
2:4 ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים
2:5 ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך
2:6 ושם אנשים מן הסופרים ישבים ויאמרו בלבם
2:7 מה לזה כי ידבר גדופים כאלה מי יכל לסלח לחטאים כי אם האלהים לבדו
2:8 וידע ישוע ברוחו כי כן חשבים בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם
2:9 מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך
2:10 ולמען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן לסלח לחטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים
2:11 לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך
2:12 ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי תמהו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת
2:13 וישב ויצא אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם
2:14 ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו
2:15 ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו
2:16 והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו מה לרבכם כי אכל ושתה הוא עם המוכסים והחטאים
2:17 וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים (לתשובה)
2:18 ותלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים היו מרבים לצום ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים
2:19 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום
2:20 הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם
2:21 אין אדם תפר טלאי בד חדש על שמלה בלה כי אם כן ינתק מלויו החדש מן הבלה ויתרחב הקרע
2:22 ואין אדם נתן יין חדש בנאדות בלים כי אם כן יבקע היין החדש את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל יין חדש ינתן בנאדות חדשים
2:23 ויהי כעברו בשבת בין השדות ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם
2:24 ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת את אשר לא יעשה
2:25 ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואנשיו
2:26 אשר בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נתן לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו
2:27 ויאמר אליהם השבת נתנה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת
2:28 לכן אדון בן האדם גם לשבת
3:1 וישב ויבוא אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה
3:2 ויארבו לו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו עלילות דברים
3:3 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך
3:4 ויאמר אליהם המתר בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או להמית ויחרישו
3:5 ויפן ויבט אליהם בזעף ויתעצב על קשי לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת
3:6 ויצאו הפרושים וימהרו להתיעץ עליו עם אנשי הורדוס לאבדו
3:7 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו עם רב מן הגליל
3:8 ומיהודה ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב באו אליו כי שמעו את כל אשר עשה
3:9 ויאמר אל תלמידיו להכין לו אניה קטנה מפני העם למען אשר לא ידחקוהו
3:10 כי רפא לרבים עד כי נפלו עליו כל המנגעים לנגע בו
3:11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים
3:12 ויעד בם מאד למען אשר לא תגלינה אותו
3:13 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ ויבאו אליו
3:14 וימן שנים עשר איש להיות אתו ולשלחם לקרא
3:15 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים
3:16 (וישם את שנים העשר) ויכנה את שמעון בשם פטרוס
3:17 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם
3:18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני
3:19 ואת יהודה איש קריות אשר הסגיר אתו
3:20 ויבאו הביתה ויוסף המון עם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם
3:21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו
3:22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו בעל זבול בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים
3:23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן
3:24 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא
3:25 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא
3:26 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו
3:27 אין איש יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו
3:28 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו
3:29 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי עונו ישא לנצח
3:30 כי המה אמרו רוח טמאה בו
3:31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ וישלחו אליו לקרא לו
3:32 והמון עם ישבו סביב לו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ ומבקשים אותך
3:33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי
3:34 ויפן ויבט אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי
3:35 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי
4:1 וישב ויחל ללמד על שפת הים ויקהלו אליו המון עם רב וירד וישב באניה בים וכל העם עומד על יד הים ביבשה
4:2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אותם
4:3 שמעו שמוע הנה יצא הזרע לזרע
4:4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבאו עוף השמים ויאכלהו
4:5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה
4:6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש
4:7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי
4:8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה
4:9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
4:10 ויהי בהיותו לבדו ויגשו האנשים אשר אתו עם שנים העשר וישאלוהו על המשל
4:11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר מבחוץ להם הכל במשלים
4:12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם
4:13 ויאמר להם לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם
4:14 הזרע הוא זרע את הדבר
4:15 ועל יד הדרך אלה הם אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם
4:16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו
4:17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בבא צרה ורדיפה בגלל הדבר מהרה יכשלו
4:18 ואלה הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר
4:19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות אחרות באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו
4:20 ואלה הזרועים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה
4:21 ויאמר אליהם היביאו הנר לשום תחת האיפה ותחת המטה ולא להעלותו על המנורה
4:22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נגנז דבר כי אם למען יצא לאור
4:23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
4:24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם (השמעים)
4:25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו יקח ממנו גם את אשר לו
4:26 ויאמר מלכות האלהים היא כאדם משליך זרע באדמה
4:27 ושכב וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע
4:28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת
4:29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח מגל כי בשל קציר
4:30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה
4:31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ
4:32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יקננו עוף השמים בצלו
4:33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע
4:34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיות תלמידיו עמו ואין איש אתם יבאר להם את הכל
4:35 ויהי ביום ההוא לפנות ערב ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים
4:36 ויניחו את המון העם ויקחו אתו באניה אשר היה בה ואניות אחרות הלכו אחריו
4:37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט מלאה
4:38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי הלא תדאג לנו ואנחנו אבדים
4:39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה רבה
4:40 ויאמר אליהם למה חרדים אתם איך חסרתם אמונה
4:41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח וגם הים שמעים לו
5:1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים
5:2 הוא יצא מן האניה והנה איש אשר רוח טמאה בו בא לקראתו מבין הקברים
5:3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו
5:4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואיש לא עצר כח לכבשו
5:5 והוא תמיד לילה ויומם בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים
5:6 ויהי כראתו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו
5:7 ויזעק קול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון הנני משביעך באלהים אשר לא תענני
5:8 כי הוא אמר אליו צא רוח הטמאה מן האדם הזה
5:9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו
5:10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ
5:11 ועדר חזירים רבים היה שם רעה במורד ההרים
5:12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם
5:13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים והם כאלפים במספר ויטבעו בים
5:14 וינוסו רעי החזירים ויגידו את הדבר בעיר ובשדות ויצאו לראות את אשר נהיתה
5:15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש בגדים וטוב שכל וייראו
5:16 ויגידו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים
5:17 ויתחננו לו לסור מגבוליהם
5:18 ויהי ברדתו אל האניה ויתחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו
5:19 ולא הניח לו ויאמר אליו שוב לביתך אל משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנ
5:20 וילך ויקרא בעשר הערים את הגדולות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם
5:21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים
5:22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו
5:23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תושע ותחיה
5:24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו
5:25 ואשה היתה בזוב דמיה שתים עשרה שנה
5:26 והיא נענה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל כי אם כבדה מחלתה מאד
5:27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בתוך המון העם מאחריו ותגע בבגדו
5:28 כי אמרה אך אגע בבגדיו ואושעה
5:29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה
5:30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי
5:31 ויאמרו אליו תלמידיו הנך ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי
5:32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת
5:33 והאשה יראה וחרדה כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את כל האמת
5:34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך
5:35 עודנו מדבר והנה אנשים באים מבית ראש הכנסת ויאמרו בתך מתה למה תטריח עוד את המורה
5:36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה
5:37 ולא נתן איש ללכת אתו זולתי פטרוס ויעקב ויוחנן אחי יעקב
5:38 ויבא בית ראש הכנסת וירא מהומת הבכים והמיללים בקול גדול
5:39 ויבא ויאמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא
5:40 וישחקו לו והוא הוציא את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה והאנשים אשר אתו ויבא אל החדר אשר שם שכבת הנערה
5:41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי פרושו ילדה אני אמר לך קומי נא
5:42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה
5:43 ויזהר אותם מאד לאמר אל יודע הדבר לאיש ויצו לתת לה לאכול
6:1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו
6:2 ויהי ביום השבת ויחל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו ויאמרו מאין לאיש הזה כאלה ומה החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו
6:3 הלא הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול
6:4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו
6:5 ולא יכל לעשות שם כל גבורה רק חלשים מעטים שם ידיו עליהם וירפאם
6:6 ויתמה על חסרון אמונתם ויעבר בכפרים מסביב וילמד
6:7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה
6:8 ויצו עליהם אשר לא יקחו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא מעות בחגורה
6:9 ולהיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו
6:10 ויאמר אליהם כי תבאו בית איש באחד המקומות שבו בו עד כי תצאו משם
6:11 וכל אשר לא יאספו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם (אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא)
6:12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה
6:13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום
6:14 וישמע המלך הורדוס שמעו כי נודע שמו ויאמר יוחנן המטביל נעור מן המתים ועל כן פעלים בו הכחות
6:15 ויש אמרים כי אליהו הוא ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים
6:16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים
6:17 כי הוא הורדוס שלח ויתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו אשר לקחה לו לאשה
6:18 כי יוחנן אמר אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך
6:19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא מצאה
6:20 כי הורדוס ירא את יוחנן באשר ידע כי איש צדיק וקדוש הוא וישמר עליו והרבה עשה ויערב לו לשמע אתו
6:21 ויהי היום המכשר כאשר עשה הורדוס משתה ביום הלדת אתו לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל
6:22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך
6:23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי המלכות
6:24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל
6:25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני שתתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל
6:26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה ובעבור המסבים עמו לא רצה להשיב פניה
6:27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו
6:28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אל אמה
6:29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר
6:30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת כל אשר למדו
6:31 ויאמר אליהם באו אתם לבדכם אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים על לאין עת להם לאכול
6:32 וילכו משם באניה אל אחת החרבות לבדד
6:33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו
6:34 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו להם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה
6:35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הנה המקום חרב והיום רד מאד
6:36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה שיאכלו
6:37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר לתת להם לאכל
6:38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים
6:39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבד על ירק הדשא
6:40 וישבו שורות שורות למאות ולחמשים
6:41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם
6:42 ויאכלו כלם וישבעו
6:43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים
6:44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש
6:45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם
6:46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל
6:47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה
6:48 וירא אותם מתיגעים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם
6:49 ויראו אתו מתהלך על פני הים ויאמרו מראה רוח הוא ויצעקו
6:50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו
6:51 וירד אליהם באניה והרוח שככה וישתומם לבם עוד יותר ויתמהו
6:52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני קשי לבבם
6:53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה
6:54 ויהי כצאתם מן האניה ויכירהו
6:55 וירוצו בכל הככר ההוא מסביב ויחלו לשאת את החלים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי הוא שם
6:56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או אל הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו שיגעו רק בכנף בגדו והיה כל אשר נגעו בו ונושעו
7:1 ויקהלו אליו הפרושים ואנשים מן הסופרים אשר באו מירושלים
7:2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בידים טמאות כלומר בלא נטילה ויוכיחו אתם
7:3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו עד אשר נטלו את ידיהם עד הפרק באחזם במה שמסרו הזקנים
7:4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות (ומטות)
7:5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים כפי מסרת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטילת ידים
7:6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני
7:7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים
7:8 כי עזבתם את מצות אלהים להחזיק במסרת בני אדם (טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים)
7:9 ויאמר אליהם יפה בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את המסרת שלכם
7:10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
7:11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים מה שאתה נהנה לי
7:12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו
7:13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים
7:14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו
7:15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם
7:16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
7:17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל
7:18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא אל תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו
7:19 כי לא יבוא בלבו כי אם בכרשו ויצא אל בית הכסא המנקה כל הנאכל
7:20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם
7:21 כי מקרב האדם מלבו יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח
7:22 וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות ועין רעה וגדוף וזדון וסכלות
7:23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו
7:24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה שיודע לאיש ולא יכל להסתר
7:25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו
7:26 והאשה יונית וארץ מולדתה פניקיא אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש את השד מבתה
7:27 ויאמר אליה ישוע הניחי לבנים לשבע בראשונה כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים
7:28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים
7:29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך
7:30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על המטה והשד יצא ממנה
7:31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים
7:32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו
7:33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו
7:34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו התפתח
7:35 וברגע נפתחו אזניו ויתר אסור לשונו וידבר בשפה ברורה
7:36 ויצו עליהם שלא יגידו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להשמיע
7:37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים
8:1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר אליהם
8:2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמי ואין להם לחם לאכל
8:3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש בהם אשר באו ממרחק
8:4 ויענו תלמידיו ויאמרו אליו מאין יוכל איש להשביע את אלה לחם פה במדבר
8:5 וישאל אותם ויאמר כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע
8:6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם
8:7 ולהם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה
8:8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים
8:9 והאכלים כארבעת אלפים וישלחם
8:10 וירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמנותא
8:11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח עמו וישאלו מאתו אות מן השמים למען נסתו
8:12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה
8:13 ויעל מעליהם וישב וירד באניה ויעבר אל עבר הים
8:14 והם שכחו לקחת בידם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת
8:15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס
8:16 ויחשבו כה וכה ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו
8:17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו קשה
8:18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו
8:19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר
8:20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה
8:21 ויאמר אליהם איך לא תבינו
8:22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו
8:23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם ידיו עליו וישאלהו ויאמר אליו הראה אתה
8:24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה
8:25 ויוסף וישם שנית ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק
8:26 וישלחהו אל ביתו ויאמר אל תבא אל תוך הכפר (ואל תדבר לאיש בכפר)
8:27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסריה של פיליפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים לי בני אדם מי אני
8:28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים
8:29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו לי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח
8:30 ויעד בם לבלתי דבר עליו לאיש
8:31 ויחל להורתם שצריך בן האדם לענות הרבה והזקנים וראשי הכהנים והסופרים ימאסהו ויהרג ומקצה שלשת ימים קום יקום
8:32 והוא דבר את הדבר הזה באזני כלם ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו
8:33 ויפן אחריו ויבט אל תלמידיו ויגער בפטרוס ויאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם
8:34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלובו וילך אחרי
8:35 כי כל אשר יחפץ להציל את נפשו יאבדנה וכל אשר תאבד נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יצילנה
8:36 כי מה יסכן לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו
8:37 או מה יתן איש פדיון נפשו
8:38 כי האיש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים
9:1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש בעמדים פה אשר לא יטעמו טעם מיתה עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה
9:2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם לבדם עמו על הר גבה וישתנה לעיניהם
9:3 ויזהירו בגדיו ויהיו לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם
9:4 וירא אליהם אליהו ומשה ויהיו מדברים עם ישוע
9:5 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב לנו להיות פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת
9:6 כי לא ידע מה ידבר כי נבהלו
9:7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו תשמעון
9:8 ויביטו פתאם כה וכה ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם
9:9 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים
9:10 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת התקומה מן המתים מה היא
9:11 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה
9:12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא אשר יענה הרבה וימאס
9:13 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם ככתוב עליו
9:14 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים עמם
9:15 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצו אליו וישאלו לו לשלום
9:16 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם
9:17 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו
9:18 ובכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו
9:19 ויען ויאמר להם הוי דור חסר אמונה עד מתי אהיה עמכם עד מתי אשא אתכם הביאו אתו לפני
9:20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו ויזעזענו הרוח פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו
9:21 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו
9:22 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו
9:23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל אמרת כל יוכל המאמין
9:24 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין אדני עזר נא לחסרון אמונתי
9:25 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא ויאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד
9:26 ויצעק ויזעזע אתו מאד ויצא ויהי כמת ורבים אמרו כי גוע
9:27 ויחזק ישוע בידו ויעירהו ויקם
9:28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם אתו לבדם לאמר מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו
9:29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום
9:30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש
9:31 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי מותו יקום ביום השלישי
9:32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו
9:33 ויבא אל כפר נחום ויהי בבית ויאמר אליהם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך
9:34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הגדול בהם
9:35 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם
9:36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם
9:37 המקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי והמקבל אותי איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני
9:38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו
9:39 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה
9:40 כי כל אשר איננו לצרינו לנו הוא
9:41 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי באשר למשיח אתם אמן אמר אני לכם לא יאבד שכרו
9:42 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים
9:43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה קטע מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה
9:44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה
9:45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה פסח מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה
9:46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה
9:47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא במלכות האלהים בעל עין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם
9:48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה
9:49 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח
9:50 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם
10:1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם
10:2 ויגשו אליו הפרושים לנסותו וישאלהו ויאמרו היוכל איש לשלח את אשתו
10:3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה
10:4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח
10:5 ויען ישוע ויאמר אליהם מפני קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת
10:6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה ברא אתם אלהים
10:7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו
10:8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד
10:9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם
10:10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת
10:11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה
10:12 ואשה כי תעזב אישה והיתה לאיש אחר נאפת היא
10:13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאים אתם
10:14 וירא ישוע וירע לו ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
10:15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד לא יבא בה
10:16 ויחבקם וישת ידיו עליהם ויברכם
10:17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ לקראתו ויכרע לפניו וישאל אותו לאמר רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם
10:18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב כי אם אחד והוא האלהים
10:19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך
10:20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי מנעורי
10:21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלוב ולך אחרי
10:22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו
10:23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא במלכות האלהים
10:24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים
10:25 נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
10:26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אל אחיו ומי אפוא יוכל להושע
10:27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר
10:28 ויחל פטרוס לאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
10:29 ויען ישוע ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה
10:30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ולעולם הבא חיי עולם
10:31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים
10:32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים והולכים אחריו בחרדה ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר
10:33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים
10:34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום
10:35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי חפצים אנחנו שתעשה לנו את אשר נשאל ממך
10:36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם
10:37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך
10:38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם התוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל הטבילה אשר אני נטבל
10:39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו והטבילה אשר אני נטבל תטבלו
10:40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתת בלתי לאשר הוכן להם
10:41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס אל יעקב ויוחנן
10:42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים להשתרר על הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם
10:43 ולא יהיה כן בקרבכם כי אם החפץ להיות גדול בכם יהיה לכם למשרת
10:44 והחפץ להיות הראש יהיה עבד לכל
10:45 כי בן האדם גם הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
10:46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לבקש צדקה
10:47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני
10:48 ויגערו בו רבים להחשתו והוא הרבה עוד לזעק בן דוד חנני
10:49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך
10:50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע
10:51 ויען ישוע ויאמר אליו מה תרצה שאעשה לך ויאמר אליו העור רבוני אשר אראה
10:52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך וכרגע נפקחו עיניו וילך אחרי ישוע בדרך
11:1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני אל הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו
11:2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה ומצאתם עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו
11:3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו והוא מהר ישלחנו הנה
11:4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו
11:5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת עשיתם להתיר את העיר
11:6 ויאמרו אליהם כאשר צוה ישוע ויניחו להם
11:7 ויביאו את העיר אל ישוע וישימו עליו את בגדיהם וישב עליו
11:8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך
11:9 וההלכים לפניו ואחריו צעקו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה
11:10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה (בשם יהוה) הושע נא במרומים
11:11 ויבא ישוע ירושלים אל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר
11:12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב
11:13 וירא תאנה מרחוק ולה עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים כי לא היתה עת תאנים
11:14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו
11:15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל בית המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים במקדש ואת שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים הפך
11:16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש
11:17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריצים
11:18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו
11:19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר
11:20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה משרשיה
11:21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה
11:22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים
11:23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יעשה דברו כן יהיה לו כאשר אמר
11:24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בתפלתכם האמינו כי תקחו ויהי לכם
11:25 וכי תעמדו להתפלל תמחלו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח אביכם שבשמים גם הוא לפשעיכם
11:26 ואתם אם לא תמחלו אף אביכם שבשמים לא יסלח לפשעיכם
11:27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו ראשי הכהנים והסופרים והזקנים
11:28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה
11:29 ויען ישוע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
11:30 טבילת יוחנן המשמים היתה אם מבני אדם השיבוני
11:31 ויועצו יחדו לאמר אם נאמר משמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם בו
11:32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת
11:33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
12:1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש אחד נטע כרם ויעש גדר סביב ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים
12:2 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם
12:3 ויאחזהו ויכהו וישלחהו ריקם
12:4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו (סקלו באבנים ו) מחצו ראשו וישלחהו בחרפה
12:5 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו לרבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו
12:6 ולו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה כי אמר מפני בני יגורו
12:7 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו והירשה תהיה לנו
12:8 ויאחזהו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם
12:9 ועתה מה יעשה בעל הכרם הלא יבוא ויאבד את הכרמים ההם ונתן את הכרם לאחרים
12:10 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
12:11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו
12:12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויניחהו וילכו
12:13 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומאנשי הורדוס לתפש אתו בדברו
12:14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תשא פני איש ובאמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל קיסר אם לא הנתן אם לא נתן
12:15 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה
12:16 ויביאו ויאמר אליהם הצורה הזאת והמכתב אשר עליו של מי הם ויאמרו אליו של קיסר
12:17 ויען ישוע ויאמר אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו
12:18 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים אין תחית המתים וישאלהו לאמר
12:19 רבי משה כתב לנו כי ימות אחי איש והניח אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו
12:20 והנה שבעה אחים ויקח הראשון אשה וימת ולא השאיר אחריו זרע
12:21 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי
12:22 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרנה לכלם מתה גם האשה
12:23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה
12:24 ויאמר ישוע אליהם הלא טעים אתם באשר לא ידעתם את הכתובים ולא את גבורת האלהים
12:25 כי בעת קומם מן המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי יהיו כמלאכי השמים
12:26 ועל דבר המתים שיקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב
12:27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן טועים אתם הרבה
12:28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות
12:29 ויען אתו ישוע הראשנה לכל המצות שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד
12:30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה
12:31 והשנית הדמה לה ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה
12:32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו
12:33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשך גדולה היא מכל עלות וזבחים
12:34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה
12:35 וישוע מלמד במקדש ויען ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח בן דוד הוא
12:36 הלא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
12:37 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו
12:38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ושישאלו בשלומם בשוקים
12:39 ולשבת ראשנים בבתי כנסיות ולהסב ראשנים בסעודות
12:40 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט גדול יתר מאד ישפטו
12:41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משימים מעות בארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה
12:42 ותבא אלמנה עניה ותתן שתי פרוטות אשר הן רבע אסר
12:43 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר
12:44 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל מחיתה
13:1 ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה
13:2 ויען אתו ישוע ויאמר הראית את הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק
13:3 וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם לבדם אתו
13:4 אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת
13:5 ויען ישוע וידבר אליהם השמרו לכם פן יתעה אתכם איש
13:6 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והתעו רבים
13:7 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת ועוד לא בא הקץ
13:8 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה
13:9 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני נגידים ומלכים תובאו למעני לעדות להם
13:10 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים
13:11 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר יושם בפיכם בשעה ההיא אותו תדברו יען אשר לא אתם המדברים כי אם רוח הקדש
13:12 ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם
13:13 והייתם שנואים לכל למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע
13:14 וכי תראו את שקוץ משמם אשר אמר דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים
13:15 ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא בו לשאת דבר מביתו
13:16 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו
13:17 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה
13:18 אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף
13:19 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד
13:20 ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים
13:21 ואז אם יאמר אליכם איש הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו
13:22 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו
13:23 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל
13:24 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו
13:25 והכוכבים יפלו מן השמים וחילי השמים יתמוטטו
13:26 ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד
13:27 ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים
13:28 ומן התאנה למדו נא את משל הדבר כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ
13:29 כן גם אתם בראתכם כי היו אלה דעו כי קרוב הוא בפתח
13:30 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה
13:31 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון
13:32 אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב
13:33 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי העת
13:34 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן רשות לעבדיו ולאיש את מלאכתו ואת השוער צוה לשקד
13:35 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם בערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת התרנגול או בבקר
13:36 פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים
13:37 ואת אשר אמרתי לכם הנני אמר לכל שקדו
14:1 ויהי עוד יומים וחג הפסח והמצות בא ויבקשו ראשי הכהנים והסופרים לתפשו בערמה להמיתו
14:2 ויאמרו לא בחג פן תהיה מהומה בעם
14:3 ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך מרקחת נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו
14:4 ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד המרקחה הזאת
14:5 כי ראויה היתה זאת להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתת לעניים ויגערו בה
14:6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תלאו נפשה מעשה טוב עשתה עמדי
14:7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד
14:8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה לסוך את גופי לקבורתו
14:9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה
14:10 ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם
14:11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו
14:12 ויהי בחג המצות ביום הראשון אשר יזבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין
14:13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו
14:14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשר אכל שם את הפסח עם תלמידי
14:15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו
14:16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר אמר להם ויכינו את הפסח
14:17 ויהי בערב ויבא עם שנים העשר
14:18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם ימסרני והוא אכל אתי
14:19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא
14:20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה
14:21 הן בן האדם הלך ילך ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד
14:22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי
14:23 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם
14:24 ויאמר להם זה דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים
14:25 אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מפרי הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אתו חדש במלכות האלהים
14:26 ואחרי קראם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים
14:27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן
14:28 אך אחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה
14:29 ויאמר אליו פטרוס גם אם יכשלו כלם אני לא אכשל
14:30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים
14:31 והוא התאמץ ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם
14:32 ויבאו אל חצר אחת ושמה גת שמני ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל
14:33 ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשתומם ולמוג
14:34 ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו
14:35 ויעבר מעט משם והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר מעליו השעה הזאת
14:36 ויאמר אבא אבי כל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה
14:37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת
14:38 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה
14:39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה
14:40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם כבדות ולא ידעו מה יענהו
14:41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם נומו עוד ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים
14:42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב
14:43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים והסופרים והזקנים
14:44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשו אתו והוליכהו אל ימלט
14:45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו
14:46 וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו
14:47 ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו
14:48 ויען ישוע ויאמר אליהם כצאת על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני
14:49 ואני יום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען מלאת דברי הכתובים
14:50 ויעזבו אתו כלם וינוסו
14:51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים
14:52 ויעזב את הסדין בידם וינס מפניהם ערם
14:53 ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אליו כל ראשי הכהנים והזקנים והסופרים
14:54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור
14:55 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו
14:56 כי רבים ענו בו עדות שקר אבל לא היו דבריהם מכונים
14:57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר
14:58 שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם
14:59 וגם בזאת לא היתה עדותם מכונת
14:60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך
14:61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך
14:62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים
14:63 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים
14:64 הנה שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא
14:65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים אחזהו במכות על הלחי
14:66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול
14:67 ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע
14:68 ויכחש ויאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם ויקרא התרנגל
14:69 ותראהו השפחה ותאמר עוד אל העמדים שם זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית
14:70 ומעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם
14:71 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש הזה אשר דברתם
14:72 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם על לבו ויב
15:1 ויהי לפנות הבקר וימהרו ראשי הכהנים ועמהם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין להועץ ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס
15:2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת
15:3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו
15:4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם ענו בך
15:5 וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס
15:6 ומדי חג בחגו היה פוטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו
15:7 ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד
15:8 ויעל ההמון ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם
15:9 ויען אתם פילטוס ויאמר רצונכם שאתיר לכם את מלך היהודים
15:10 כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים
15:11 וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי התיר להם כי אם בר אבא
15:12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא רצונכם שאעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים
15:13 ויקראו עוד הצלב אתו
15:14 ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא רעה עשה והם הרבו עוד לקרא הצלב אתו
15:15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויתר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב
15:16 ויוליכהו אנשי הצבא אל תוך החצר הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד
15:17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו
15:18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים
15:19 ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו
15:20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אתו
15:21 ואיש אחד עבר והוא בא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס ויאנסו אתו לשאת את צלובו
15:22 ויביאהו אל גלגלתא המקום הוא מקום הגלגלת
15:23 ויתנו לו לשתות יין מסוך במר והוא לא לקח
15:24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם ויפילו עליהם גורל מה יקח איש איש
15:25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו
15:26 ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים
15:27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו
15:28 וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה
15:29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם ויאמרו האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים
15:30 הושע את עצמך ורדה מן הצלוב
15:31 וכן גם ראשי הכהנים עם הסופרים התלוצצו איש אל רעהו ויאמרו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע
15:32 המשיח מלך ישראל ירד עתה מן הצלוב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו
15:33 ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית
15:34 ובשעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני ופרושו אלי אלי למה עזבתני
15:35 וישמעו אנשים מן העמדים שם ויאמרו הנה אל אליהו הוא קורא
15:36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו
15:37 וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו
15:38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה
15:39 וירא שר המאה העמד מנגד כי בזעקו ככה יצאה נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים
15:40 וגם נשים היו שם צפות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית
15:41 אשר בהיותו בגליל גם הלכו אחריו וגם שרתהו ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים
15:42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת
15:43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע
15:44 ויתמה פילטוס על אשר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הכבר גוע
15:45 וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף
15:46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר
15:47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי ראו את המקום אשר הושם שמה
16:1 ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים ללכת ולסוך אתו בהם
16:2 ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כעלות השמש
16:3 ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר
16:4 ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד
16:5 ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה
16:6 ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי הנצלב אתן מבקשות הוא קם איננו פה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו
16:7 ואתן לכנה והגדתן לתלמידיו ולפטרוס כי הולך הוא לפניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם
16:8 ותמהרנה לצאת ותנוסינה מן הקבר כי אחזתן רעדה ותמהון ולא הגידו דבר לאיש כי יראו
16:9 והוא כאשר קם מן המתים באחד בשבת נראה בראשנה אל מרים המגדלית אשר גרש ממנה שבעה שדים
16:10 ותלך ותגד לאנשים אשר היו עמו והם מתאבלים ובכים
16:11 וכאשר שמעו כי חי ונראה אליה לא האמינו לה
16:12 ואחרי כן נראה בדמות אחרת לשנים מהם בדרך בהיתם יוצאים השדה
16:13 והם הלכו ויגידו לאחרים וגם להם לא האמינו
16:14 ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים לאכל ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראיו והוא נעור מן המתים
16:15 ויאמר אליהם לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה
16:16 המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם
16:17 ואלה האתות אשר ילוו אל המאמינים יגרשו שדים בשמי ובלשנות חדשות ידברו
16:18 נחשים ישאו בידיהם וישתו סם המות ולא יזיקם על חולים ישימו את ידיהם וייטב להם
16:19 ויהי אחרי אשר דבר אתם האדון וינשא השמימה וישב לימין האלהים
16:20 והמה יצאו ויקראו בכל המקמות ויד האדון היה עמהם ויחזק את הדבר באתות הבאות אחריו אמן