| The Hebrew New Testament (Delitzsch) John |
|---|
| Chapter Lookup: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 |
1:1 בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר
1:2 הוא היה בראשית את האלהים
1:3 הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה
1:4 בו היו חיים והחיים היו אור לבני האדם
1:5 והאור האיר בחשך והחשך לא השיגו
1:6 ויהי איש שלוח מאת האלהים ושמו יוחנן
1:7 הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כלם על ידו
1:8 הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור
1:9 האור האמתי המאיר לכל אדם אשר בא אל העולם
1:10 בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא ידעו
1:11 הוא בא בשלו ואשר המה לו לא קבלהו
1:12 והמקבלים אתו המאמינים בשמו נתן עז למו להיות בנים לאלהים
1:13 אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף לא מחפץ גבר נולדו כי אם מאלהים
1:14 והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה כבודו ככבוד בן יחיד לאביו רב חסד ואמת
1:15 ויוחנן העיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה
1:16 וממלואו לקחנו כלנו חסד על חסד
1:17 כי התורה נתנה ביד משה והחסד והאמת באו על ידי ישוע המשיח
1:18 את האלהים לא ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע
1:19 וזאת עדות יוחנן בשלח היהודים כהנים ולוים מירושלים לשאל אתו מי אתה
1:20 והוא הודה ולא כחש ויודה לאמר לא המשיח אני
1:21 ויאמרו אליו ומי אתה האליהו אתה ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא
1:22 ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב את שלחינו דבר מה תאמר לנפשך
1:23 ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר אמר ישעיהו הנביא
1:24 והשלוחים באו מן הפרושים
1:25 וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח ולא אליהו ולא הנביא
1:26 ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו
1:27 הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו
1:28 וזאת היתה בבית אניה מעבר לירדן אשר יוחנן מטביל שם
1:29 ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם
1:30 זה הוא אשר אמרתי אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם לי היה
1:31 ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים
1:32 ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו
1:33 ואני לא ידעתיו והשלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש
1:34 ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים
1:35 ויהי ממחרת ויסף יוחנן ויעמד ועמו שנים מתלמידיו
1:36 ויבט אל ישוע והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלהים
1:37 ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע
1:38 ויפן ישוע אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם
1:39 מה תבקשו ויאמרו אליו רבי איפה תלין
1:40 ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית
1:41 ואנדרי אחי שמעון פטרוס היה אחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן וילכו אחריו
1:42 הוא מצא ראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו מצאנו את המשיח
1:43 ויביאהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יוחנן לך יקרא כיפא והוא ביונית פטרוס
1:44 ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי
1:45 ופילפוס מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס
1:46 ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו את אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת
1:47 ויאמר אליו נתנאל המנצרת יצא טוב ויאמר אליו בא וראה
1:48 וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה
1:49 ויאמר אליו נתנאל איך ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס ואתה תחת התאנה אנכי ראיתיך
1:50 ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל
1:51 ויען ישוע ויאמר אליו יען אשר הגדתי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה
1:52 ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן האדם
2:1 וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ושם אם ישוע
2:2 וישוע ותלמידיו גם הם היו מן הקרואים אל החתנה
2:3 ויהי כאשר כלה היין ותאמר אם ישוע אליו אין להם יין
2:4 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה
2:5 ותאמר אמו אל המשרתים כל אשר יאמר לכם תעשו
2:6 ושם ששה כדי אבן ערוכים כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד
2:7 ויאמר אליהם ישוע מלאו הכדים מים וימלאום עד למעלה
2:8 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו
2:9 ויטעם ראש המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא והמשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא ראש המסבה אל החתן
2:10 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב ואחרי שתותם לרויה יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה
2:11 זאת ראשית האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל ויגל את כבודו ויאמינו בו תלמידיו
2:12 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו להם שם הימים
2:13 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים
2:14 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ופרטי הכסף ישבים שם
2:15 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם
2:16 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר
2:17 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני
2:18 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו שתעשה כזאת
2:19 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו
2:20 ויאמרו היהודים הנה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו
2:21 והוא דבר על היכל גויתו
2:22 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע
2:23 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח ויאמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה
2:24 והוא ישוע לא האמין להם על אשר ידע את כלם
2:25 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם
3:1 ובפרושים איש נקדימון שמו קצין היהודים
3:2 ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו
3:3 ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות את מלכות האלהים
3:4 ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן היוכל לשוב אל בטן אמו ויולד
3:5 ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים
3:6 הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא
3:7 אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה
3:8 הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו ולא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח
3:9 ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת
3:10 ויען ישוע ויאמר אליו רב בישראל אתה וזאת לא ידעת
3:11 אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו
3:12 אם הגדתי לכם עניני הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו בהגידי לכם עניני השמים
3:13 ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים
3:14 וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא
3:15 למען אשר לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולם
3:16 כי אהבה רבה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען אשר לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולם
3:17 כי האלהים לא שלח את בנו בעולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם
3:18 המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד
3:19 וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך יותר מן האור כי רעים מעשיהם
3:20 כי כל פעל עולה שנא את האור ולא יבא לאור פן יוכח על מעשיו
3:21 אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים
3:22 ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה וישב שם עמהם ויטבל
3:23 וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שם היו מים לרב ויבאו ויטבלו
3:24 כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר
3:25 ותהי מחלקת בין תלמידי יוחנן ובין יהודי על דבר הטהרה
3:26 ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו
3:27 ויען יוחנן ויאמר לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים
3:28 ואתם עדי אשר אמרתי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו
3:29 אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה
3:30 הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור
3:31 הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל
3:32 ואת אשר ראה ושמע אתו יעיד ואין מקבל עדותו
3:33 ואשר קבל עדותו הוא חתום חתם כי האלהים אמת
3:34 כי אשר שלחו אלהים הוא ידבר דברי אלהים כי לא במדה נתן אלהים את הרוח
3:35 האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו
3:36 כל המאמין בבן יש לו חיי עולם ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אף אלהים ישכן עליו
4:1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד וגם הטביל תלמידים הרבה מיוחנן
4:2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו
4:3 ויצא מארץ יהודה וילך שנית הגלילה
4:4 ויהי לעבר דרך ארץ שמרון
4:5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר ממול חלקת השדה אשר נתן יעקב ליוסף בנו
4:6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית
4:7 ותבא אשה שמרונית לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות
4:8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל
4:9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים
4:10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת האלהים ומי זה האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים
4:11 ותאמר אליו האשה אדני כלי אין לך לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך מים חיים
4:12 הגדול אתה מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו
4:13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא
4:14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולם
4:15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען אשר לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב
4:16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום
4:17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש
4:18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר עתה לך איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת
4:19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה
4:20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה
4:21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא תשתחוו לאב בהר הזה ולא בירושלים
4:22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא
4:23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב
4:24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת
4:25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח אשר יקרא לו כריסטוס הוא יבוא ויגיד לנו את כל
4:26 ויאמר אליה ישוע אני המדבר אליך אני הוא
4:27 עוד הוא מדבר כזאת ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה ואיש לא אמר לו מה תשאל או מה תדבר עמה
4:28 והאשה עזבה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים
4:29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי אולי זה הוא המשיח
4:30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו
4:31 המה טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני
4:32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם
4:33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל
4:34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי עשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו
4:35 הלא אתם תאמרו עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר
4:36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולם למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר
4:37 כי בזאת יאמן המשל כי זה זרע ואחר יקצר
4:38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם
4:39 ושמרנים רבים מן העיר ההיא האמינו בו על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי
4:40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים
4:41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו
4:42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בגלל מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא (המשיח) מושיע העולם
4:43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה
4:44 כי הוא ישוע עצמו העיד אשר אין כבוד לנביא בארץ מולדתו
4:45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם המה עלו לחג את החג
4:46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל אל מקום אשר שם המים ליין ויהי איש מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום
4:47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי נטה למות
4:48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו
4:49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני
4:50 ויאמר אליו ישוע לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך
4:51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו
4:52 וידרש מאתם את השעה אשר רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית רפתה ממנו הקדחת
4:53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר אמר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו
4:54 זה האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל
5:1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים
5:2 ובירושלים ברכה על יד שער הצאן אשר יקראו לה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים
5:3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב (והמה מיחלים לתנועת המים
5:4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו)
5:5 ושם איש אחד והוא בחליו שלשים ושמנה שנה
5:6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא
5:7 ויען החולה אדני אין איש אתי להשליכני אל הברכה בהרעש המים ובטרם אבא וירד אחר לפני
5:8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך
5:9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום השבת
5:10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך
5:11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך
5:12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך
5:13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך לו כי היה המון רב במקום ההוא
5:14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת
5:15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו
5:16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע (ויבקשו המיתו) כי עשה אלה בשבת
5:17 ויען אתם ישוע אבי פעל פעלתו עד עתה וגם אנכי פעל
5:18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת גם אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים
5:19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו
5:20 כי האב אהב את הבן ומורה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יורהו למען תתמהו
5:21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ
5:22 כי האב לא ידין איש כי אם נתן המשפט כלו ביד הבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב
5:23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד
5:24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולם ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים
5:25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו
5:26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו
5:27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא
5:28 אל תתמהו על זאת כי הנה באה שעה וישמעו כל שכני קבר את קולו
5:29 ועלו עשי הטוב לקום לחיים ועשי הרע לקום לדין
5:30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני
5:31 אם אנכי מעיד עלי עדותי לא נאמנה
5:32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי נאמנה עדותו אשר הוא מעיד עלי
5:33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד עדות אמת
5:34 ואני לא אקח לי עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון
5:35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו
5:36 ולי עדות גדולה מעדות יוחנן המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני
5:37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם
5:38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו
5:39 דרשו בכתבים אשר תאמרו שיש לכם חיי עולם בהם והמה המעידים עלי
5:40 ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים
5:41 לא אקח כבוד מבני אדם
5:42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם
5:43 אני הנה באתי בשם אבי לא קבלתם אתי ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו
5:44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מאת רעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו
5:45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה אשר לו תיחלו הוא הטען עליכם
5:46 כי לו תאמינו למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי
5:47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איך תאמינו לדברי
6:1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה
6:2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים
6:3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו
6:4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא
6:5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל
6:6 ואך לנסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה
6:7 ויען אתו פילפוס לחם במאתים דינר לא ימצא לקחת להם איש איש מעט
6:8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו והוא אנדרי אחי שמעון פטרוס
6:9 הנה אתנו נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך מה אלה לעם רב כזה
6:10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפים איש במספר
6:11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים נתנו למסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם
6:12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי הלחם אשר נותרו למען אשר לא יאבד מאומה
6:13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים מפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם
6:14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם
6:15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשו בו להמליכו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו
6:16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום
6:17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם
6:18 ויסער הים כי רוח גדולה היתה
6:19 והם חתרו במשוטיהם כעשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו
6:20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו
6:21 ויואילו לקחת אתו אל תוך האניה וכרגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה
6:22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי אין שם אניה כי אם אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא ירד עם תלמידיו באניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה
6:23 ואניות אחרות באות מטיבריה קרבו אל המקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון
6:24 ויהי כראות המון העם כי אין ישוע שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע
6:25 וימצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם
6:26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו
6:27 אל תעמלו במאכל האבד כי אם במאכל הקים לחיי עולם אשר בן האדם יתננו לכם כי אתו חתם אביו האלהים בחותמו
6:28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים
6:29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים אשר תאמינו במי שהוא שלחו
6:30 ויאמרו אליו מה האות אשר תעשה למען נראה ונאמין בך מה תפעל
6:31 אבותינו אכלו את המן במדבר ככתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל
6:32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי
6:33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם
6:34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה
6:35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב והמאמין בי לא יצמא עוד
6:36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו
6:37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה
6:38 כי לא ירדתי מן השמים לעשות רצוני כי אם רצון שלחי
6:39 וזה רצון האב אשר שלחני אשר כל הנתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון
6:40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולם ואני אקימנו ביום האחרון
6:41 וילנו עליו היהודים כי אמר אנכי הוא הלחם הירד מן השמים
6:42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי
6:43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תהי תלונה ביניכם
6:44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון
6:45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי
6:46 לא שראה אדם את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים
6:47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולם
6:48 אנכי הוא לחם החיים
6:49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו
6:50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות
6:51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אתן בעד חיי העולם
6:52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל
6:53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם
6:54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולם ואני אקימנו ביום האחרון
6:55 כי בשרי באמת הוא אכל ודמי באמת הוא שקוי
6:56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו
6:57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי
6:58 הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם
6:59 כדברים האלה דבר בבית כנסת בלמדו בכפר נחום
6:60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו
6:61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם ההיתה זאת לכם למכשול
6:62 ואף כי תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים
6:63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים
6:64 אך יש בכם אנשים אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו
6:65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי
6:66 מן העת ההיא רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו
6:67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור מאחרי
6:68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולם עמך
6:69 ואנחנו האמנו ונדע כי קדוש אלהים אתה
6:70 ויאמר אליהם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא
6:71 וזאת דבר על יהודה בן שמעון איש קריות אשר ימסרנו והוא אחד משנים העשר
7:1 אחר הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא חפץ להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להמיתו
7:2 ויקרב חג היהודים חג הסכות
7:3 ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה
7:4 כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להודע אם עשה אתה כאלה הראה אל העולם
7:5 כי אחיו גם הם לא האמינו בו
7:6 ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה
7:7 לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו
7:8 עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה
7:9 כזאת דבר וישב בגליל
7:10 ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר
7:11 והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איו
7:12 ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם
7:13 אך אין איש מדבר עליו ברבים מפני יראת היהודים
7:14 ויהי בחצי ימי החג וישוע עלה אל המקדש וילמד
7:15 ויתמהו היהודים ויאמרו במה ידע זה ספר והוא לא למד
7:16 ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם של שלחי
7:17 החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא או מנפשי אדבר
7:18 המדבר מנפשו כבוד עצמו יבקש והמבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו
7:19 הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני
7:20 ויען העם ויאמר שד בך מי מבקש להרגך
7:21 ויען ישוע ויאמר להם מעשה אחד עשיתי וכלכם עליו תתמהו
7:22 משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר
7:23 ועתה אם תמול ערלת אדם בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי האיש כלו בשבת
7:24 אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו
7:25 ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להרגו
7:26 והנה הוא דבר ברבים ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח
7:27 אך הלא ידענו זה מאין הוא והמשיח כי יבוא לא ידע איש אי מזה הוא
7:28 אז קרא ישוע במקדש וילמד ויאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש נאמן אשר שלחני ואתו לא ידעתם
7:29 ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני
7:30 ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח יד בו כי לא בא עתו
7:31 ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות הרבה מאשר עשה זה
7:32 והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו
7:33 ויאמר אליהם ישוע אך מעט עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני
7:34 תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא
7:35 ויאמרו היהודים איש אל רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון
7:36 מה הדבר הזה אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא
7:37 ויהי ביום האחרון הגדול בחג ויעמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה
7:38 המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים
7:39 וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש בטרם נתפאר ישוע
7:40 ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא
7:41 ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח
7:42 הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח
7:43 ותהי מחלקת בין העם על אדותיו
7:44 ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח יד בו
7:45 וישובו המשרתים אל ראשי הכהנים והפרושים והם אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו
7:46 ויענו המשרתים מעולם לא דבר איש כאיש הזה
7:47 ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדחתם גם אתם
7:48 הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים
7:49 רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה
7:50 ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם
7:51 הכי תשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה
7:52 ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל
7:53 וילכו איש איש לביתו
8:1 וישוע הלך אל הר הזיתים
8:2 ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם
8:3 ויביאו הסופרים והפרושים לפניו אשה אשר נתפשה והיא נאפת ויעמידוה בתוך
8:4 ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה על מעשה נאופה
8:5 ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר
8:6 והם לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויתכופף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע
8:7 ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם חף מפשע הוא ידה בה אבן בראשונה
8:8 ויתכופף שנית למטה ויתו על הקרקע
8:9 הם שמעו ולבם נקפם ויצאו אחד אחד החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה עמדת בתוך
8:10 וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך ההרשיעך איש
8:11 ותאמר לא אחד אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד
8:12 ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו
8:13 ויאמרו הפרושים על נפשך אתה מעיד עדותך איננה נאמנה
8:14 ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי אמת יען אשר ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך
8:15 אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש
8:16 וכי אשפט אנכי משפטי אמת כי לא לבדי אני כי אם אני והאב אשר שלחני
8:17 וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא
8:18 אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני
8:19 ויאמרו אליו אביך איו ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם ולו ידעתם אתי כי עתה גם את אבי ידעתם
8:20 כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו
8:21 ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא
8:22 ויאמרו היהודים היאבד עצמו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא
8:23 ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה
8:24 לכן אמרתי לכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו
8:25 ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע אשר גם מראש דברתי לכם
8:26 רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אדבר אל העולם
8:27 והם לא הבינו כי על האב אמר אליהם
8:28 אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר
8:29 ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד
8:30 ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים
8:31 ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידים אתם לי
8:32 וידעתם את האמת והאמת תוציאכם לחרות
8:33 ויענו אתו זרע אברהם אנחנו ומימינו לא היינו לאיש לעבדים ואיכה תאמר בני חורין תהיו
8:34 ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד הוא לחטא
8:35 והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם
8:36 לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו
8:37 ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם
8:38 אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם
8:39 ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע לו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם
8:40 ועתה אתם מבקשים להמיתני אני האיש אשר דברתי אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת
8:41 את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים
8:42 ויאמר אליהם ישוע לו היה אלהים אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני
8:43 מדוע לא תדעו לשוני יען אשר לא תוכלון לשמע את דברי
8:44 אתם מאת אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברו שקר ידבר מלבו כי משקר הוא ואבי השקר
8:45 ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי
8:46 מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי
8:47 אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים ואתם לא שמעתם באשר אינכם מאת האלהים
8:48 אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך
8:49 ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני
8:50 אכן לא אדרש את כבודי יש אחד אשר ידרש וישפט
8:51 אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח
8:52 ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח
8:53 הגדול אתה מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה עצמך
8:54 ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו לו הוא אלהינו
8:55 ולא ידעתם אתו ואני ידעתי ואם אמרתי אינני יודע אתו אהיה משקר כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי
8:56 אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח
8:57 ויאמרו אליו היהודים לא בן חמשים שנה אתה ואת אברהם ראית
8:58 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הייתי
8:59 אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף
9:1 ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו
9:2 וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי החטא הוא או ילדיו כי נולד עור
9:3 ויען ישוע לא הוא חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל
9:4 עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יכל איש לעשות
9:5 בעודני בעולם אור העולם אני
9:6 ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור
9:7 ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח הוא שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות
9:8 ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא הוא הישב ושאל צדקה
9:9 אלה אמרו כי זה הוא ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא
9:10 ויאמרו אליו ואיך נפקחו עיניך
9:11 ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותפקחנה עיני
9:12 ויאמרו אליו ואיו ויאמר לא ידעתי
9:13 ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים
9:14 והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו היה יום השבת
9:15 ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה
9:16 ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאת אלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ותהי מחלקת ביניהם
9:17 ויוסיפו ויאמרו אל העור ואתה מה תאמר לו כי פקח עיניך ויאמר נביא הוא
9:18 ולא האמינו היהודים כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא
9:19 וישאלו אתם לאמר הזה בנכם אשר אמרתם נולד עור ואיכה הוא ראה עתה
9:20 ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור
9:21 אבל לא ידענו איך הוא ראה עתה ולא ידענו מי פקח את עיניו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו
9:22 כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח
9:23 על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו
9:24 ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא
9:25 ויען ויאמר אם חטא האיש לא ידעתי אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה
9:26 ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איך פקח עיניך
9:27 ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התחפצו גם אתם להיות תלמידיו
9:28 ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה
9:29 אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא
9:30 ויען האיש ויאמר אליהם דבר נפלא הוא אשר אתם לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני
9:31 והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא אלהים ועשה רצונו אתו ישמע
9:32 מעולם לא נשמע אשר פקח איש עיני עור מרחם
9:33 לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה
9:34 ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה
9:35 וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם
9:36 ויען ויאמר מי הוא זה אדני ואאמין בו
9:37 ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא
9:38 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו
9:39 ויאמר ישוע אני באתי לעולם הזה לדין למען יראו העורים והראים יהיו לעורים
9:40 ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים
9:41 ויאמר אליהם לו הייתם עורים לא היה בכם חטא ועתה אמרתם פקחים אנחנו ותעמד חטאתכם
10:1 אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב הוא ופריץ
10:2 ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן
10:3 לו יפתח שמר הפתח והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם
10:4 ואחרי הוציאו את צאנו יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו
10:5 ואחרי זר לא תלכנה כי אם תברחנה מפניו את קול הזרים לא ידעו
10:6 המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה הדבר אשר דבר אליהם
10:7 ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא פתח הצאן
10:8 כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם
10:9 אנכי הפתח איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה
10:10 הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי להביא להם חיים ומלא ספקם
10:11 אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו
10:12 והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא צאנו הוא יראה כי בא הזאב ועזב את הצאן ונס והזאב יחטף והפיץ את הצאן
10:13 השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן
10:14 אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי
10:15 כאשר האב ידע אתי ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן
10:16 וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד
10:17 על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה
10:18 ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה המצוה הזאת קבלתי מעם אבי
10:19 ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה
10:20 ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו
10:21 ואחרים אמרו דבריו אינם כדברי איש אשר שד בו היוכל שד לפקח עיני עורים
10:22 ויהי חנכה בירושלים והעת סתיו
10:23 וישוע מתהלך במקדש באולם של שלמה
10:24 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו אם המשיח אתה אמר נא ונשמעה באזנינו
10:25 ויען אתם ישוע הן הגדתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי
10:26 ואתם לא תאמינו כי לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם
10:27 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה
10:28 ואני אתן להן חיי עולם ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי
10:29 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב
10:30 אני ואבי אחד אנחנו
10:31 אז ירימו היהודים אבנים כפעם בפעם לסקלו
10:32 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי מה המעשה אשר עליו תסקלני
10:33 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל אשר אדם אתה ותעש עצמך אלהים
10:34 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם
10:35 הן יקרא אלהים למי שהיה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר
10:36 ואיך תאמרו לאשר קדשו האב וישלחהו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני
10:37 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי
10:38 ואם עשה אני גם אם לא תאמינו לי האמינו למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו
10:39 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם
10:40 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם
10:41 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת הוא
10:42 ויאמינו בו רבים במקום ההוא
11:1 ויהי איש חולה והוא לעזר מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
11:2 היא מרים אשר את האדון במרקחת ותנגב את רגליו בשערותיה ולעזר אחיה הוא חלה
11:3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה אשר אהבת חלה הוא
11:4 וישמע ישוע ויאמר המחלה הזאת לא למות היא כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
11:5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
11:6 וכשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
11:7 ומאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה אל ארץ יהודה
11:8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
11:9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
11:10 וההלך בלילה יכשל כי האור איננו בו
11:11 ואחרי דברו כזאת אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
11:12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא ירפא לו
11:13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
11:14 אז אמר ישוע אליהם מפורש לעזר מת
11:15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
11:16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
11:17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
11:18 ובית היני קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
11:19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
11:20 ויהי כשמע מרתא כי בא ישוע ותצא לקראתו ומרים יושבת בבית
11:21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני לו היית פה כי אז לא מת אחי
11:22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
11:23 ןיאמר אליה ישוע אחיך קום יקום
11:24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
11:25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
11:26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני לדבר הזה
11:27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
11:28 זאת דברה והלכה וקראה למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה והוא קרא לך
11:29 היא שמעה ותקם ותבא אליו
11:30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
11:31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה כי אמרו הלכה אל הקבר לבכות שמה
11:32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני לו היית פה כי אז לא מת אחי
11:33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
11:34 ויאמר איפה הנחתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
11:35 ויבך ישוע
11:36 ויאמרו היהודים הנה מה רבה האהבה אשר אהבו
11:37 ויש אשר אמרו הפקח עיני העור הלא גם יכל לחשך אתו ממות
11:38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
11:39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
11:40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
11:41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
11:42 ואני ידעתי כי תענני תמיד ואולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
11:43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
11:44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופניו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
11:45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
11:46 ויש אשר הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
11:47 אז יקהילו ראשי הכהנים והפרושים את סנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
11:48 אם לא נכלאהו כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
11:49 ויאמר אליהם אחד מהם והוא קיפא הכהן הגדול בשנה ההיא אתם לא תדעו דבר
11:50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
11:51 ולא מלבו דבר הדבר הזה כי היה הכהן הגדול בשנה ההיא וינבא אשר ימות ישוע בעד העם
11:52 ולא בעד העם לבדו כי גם לקבץ את בני האלהים המפזרים והיו לאחדים
11:53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
11:54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים לעיני העם כי אם סר משם אל הארץ הקרובה למדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
11:55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח להתקדש
11:56 ויבקשו את ישוע ויהי הם עמדים בבית המקדש וידברו איש אל רעהו מה תאמרו הכי יבוא אל החג
11:57 וראשי הכהנים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו
12:1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר מעם המתים
12:2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר אחד מן המסבים אתו
12:3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותסך את רגלי ישוע ותגנב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת
12:4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות אשר ימסר אתו
12:5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים
12:6 והוא לא דבר זאת מחמלתו על העניים כי גנב היה וכיס הכסף בידו ונשא מאשר ישימו בו
12:7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת
12:8 כי העניים תמיד עמכם ואני אינני תמיד עמכם
12:9 וישמעו עם רב ביהודה כי הוא שם ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי גם לראות את לעזר אשר העירו מעם המתים
12:10 וראשי הכהנים התיעצו להרג את לעזר
12:11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע
12:12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים
12:13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל
12:14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו ככתוב
12:15 אל תראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות
12:16 ותלמידיו לא הבינו בראשונה כל זאת אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכן גם עשו לו
12:17 ויעידו הרבים אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים
12:18 על כן המון העם יצא לקראתו כי שמעו אשר עשה את האות הזה
12:19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו הנה כל העולם נמשך אחריו
12:20 ובתוך העלים להשתחות בחג אנשים יונים
12:21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני חפצנו לראות את ישוע
12:22 ויבא פילפוס ויגד אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע
12:23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם
12:24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא תפל החטה אל תוך האדמה ומתה תשאר לבדה וכאשר מתה תעשה פרי הרבה
12:25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח
12:26 ואיש כי חפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואשר ישרתני יכבדנו אבי
12:27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הצילני אבי מן השעה הזאת אך על כן הגעתי לשעה הזאת
12:28 אבי פאר את שמך ויצא קול מן השמים אמר פארתי ואפאר עוד
12:29 והעם העמדים שמה שמעו ויאמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו
12:30 ויען ישוע ויאמר לא היה הקול הזה למעני כי אם למענכם
12:31 עתה העולם הזה נדון עתה ישלך שר העולם הזה חוצה
12:32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי
12:33 וזאת דבר לרמוז אי זה המות אשר ימות
12:34 ויענו אתו העם ויאמרו אנחנו שמענו מן התורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם ההוא
12:35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך
12:36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך ויסתר מפניהם
12:37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו
12:38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה
12:39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו
12:40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם
12:41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו
12:42 אולם גם מן השרים האמינו בו רבים אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו
12:43 כי כבוד אנשים חביב עליהם מכבוד האלהים
12:44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי
12:45 והראה אתי הוא ראה את שלחי
12:46 אני באתי אל העולם להיות אור למען כל המאמין בי לא ישב בחשך
12:47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם
12:48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון
12:49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אמר ואת אשר אדבר
12:50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר
13:1 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ
13:2 ויהי בסעודת הערב והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו
13:3 וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאת אלהים בא ואל אלהים ישוב
13:4 ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה
13:5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה
13:6 ויגש אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי
13:7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע
13:8 ויאמר אליו פטרוס לא תרחץ את רגלי לעולם ויען אתו ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי
13:9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא את רגלי לבד כי גם את ידי ואת ראשי
13:10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את רגליו כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם
13:11 כי ידע מי ימסריהו על כן אמר לא כלכם טהורים
13:12 ויהי אחרי אשר רחץ את רגליהם וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם
13:13 אתם קראים לי מורה ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא
13:14 לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו
13:15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם
13:16 אמן אמן אני אמר לכם אין העבד גדול מאדניו ואין השליח גדול משלחו
13:17 אם ידעתם זאת אשריכם בעשותכם כן
13:18 לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב
13:19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען תבא והאמנתם כי אני הוא
13:20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי מקבל והמקבל אתי מקבל את שלחי
13:21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני
13:22 ויביטו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו כי נבוכו ולא ידעו על מי דבר
13:23 ואחד מתלמידיו אשר ישוע אהבו מסב על חיק ישוע
13:24 וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו
13:25 ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא
13:26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פרוסתי לתתה לו ויטבל את פרוסתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות
13:27 ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה
13:28 ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת
13:29 כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף ביד יהודה
13:30 והוא בקחתו את פרוסת הלחם מהר לצאת החוצה ולילה היה
13:31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו
13:32 הן האלהים נתפאר בו וגם יפארנו האלהים בעצמו ובמהרה יפארהו
13:33 בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אני אמר אליכם עתה
13:34 מצוה חדשה אני נתן לכם אשר תאהבו אטש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון
13:35 בזאת ידעו כלם כי תלמידים אתם לי תשכן אהבה ביניכם
13:36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי ואחרי כן תלך אחרי
13:37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי אתן בעד נפשך
13:38 ויען אתו ישוע התתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
14:1 אל יבהל לבבכם האמינו באלהים וגם בי האמינו
14:2 בבית אבי מדורות רבים ואם לא כן הייתי אומר לכם הנני הלך להכין לכם מקום
14:3 והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען תהיו גם אתם באשר אני שם
14:4 וידעתם אנה אני הולך ואת הדרך ידעתם
14:5 ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את הדרך
14:6 ויאמר אליו ישוע אנכי הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב בלתי על ידי
14:7 לו ידעתם אתי גם את אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וגם ראיתם אתו
14:8 ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו
14:9 ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב
14:10 האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים
14:11 האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי ואם לא האמינו לי בגלל המעשים
14:12 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה אל אבי
14:13 וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו יכבד האב בבנו
14:14 כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו
14:15 אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו
14:16 ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח
14:17 את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי הוא שכן אתכם ויהיה בקרבכם
14:18 לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם
14:19 עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו
14:20 והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם
14:21 מי אשר מצותי אתו וישמר אתן הוא אשר אהב אתי ואהבי אהוב לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע
14:22 ויאמר אליו יהודה והוא לא איש קריות אדני מה לך כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם
14:23 ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים מעונתנו אצלו
14:24 ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני
14:25 את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם
14:26 והפרקליט רוח הקדש אשר ישלח אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכיר את כל אשר הגדתי לכם
14:27 שלום אניחן לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת
14:28 הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך ואשובה אליכם לו אהבתם אתי כי עתה תשמחו בהגידי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני
14:29 ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען תבא ותאמינו
14:30 לא ארבה עוד אמרים עמכם כי הנה בא שר העולם הזה ובי אין לו כל
14:31 אך למען ידע העולם כי אהב אני את אבי וכאשר צוני אבי כן אעשה קומו ונלכה מזה
15:1 אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם
15:2 כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו
15:3 אתם כבר מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם
15:4 עמדו בי ואני בכם כאשר השריג בל יעשה פרי מאליו אם לא יעמד בגפן כן גם אתם אם לא תעמדו בי
15:5 אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות דבר
15:6 איש אשר לא יעמד בי השלך החוצה כשריג וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער
15:7 אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל מה שחפצתם אז תשאלו ויעשה לכם
15:8 בזאת נכבד אבי בעשותכם פרי לרב והייתם לי לתלמידים
15:9 כאשר אהבני אבי אהבתי אתכם גם אני ואתם עמדו באהבתי
15:10 אם תשמרו את מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם אני את מצות אבי ועמדתי באהבתו
15:11 את אלה דברתי אליכם בעבור תשכן שמחתי בכם ותהיה שמחתכם שלמה
15:12 הנה זאת מצותי אשר תההבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם
15:13 אין אהבה רבה מאהבת הנותן נפשו בעד ידידיו
15:14 ואתם אם תעשו את אשר אני מצוה אתכם ידידי אתם
15:15 לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו ואמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם
15:16 לא אתם בחרתם בי כי אם אנכי בחרתי בכם והפקדתי אתכם ללכת ולעשות פרי ופריכם יקום והיה כל אשר תשאלו מאבי בשמי יתן לכם
15:17 את אלה אנכי מצוה אתכם למען תאהבון איש את אחיו
15:18 אם העולם שנא אתכם דעו כי אתי שנא ראשונה
15:19 אלו מן העולם הייתם היה העולם אהב את אשר לו ויען כי אינכם מן העולם כי אם בחרתי אתכם מן העולם לכן העולם ישנא אתכם
15:20 זככו את דברי אשר דברתי אליכם לאמר לא גדול העבד מאדניו אם רדפו אתי גם אתכם ירדפו אם שמרו את דברי גם את דברכם ישמרו
15:21 אבל כל זאת יעשו לכם בעבור שמי כי לא ידעו את שלחי
15:22 לולא באתי ודברתי אליכם לא היה בהם חטא ועתה לא יוכלון להתנצל על חטאתם
15:23 השנא אתי ישנא גם את אבי
15:24 לולא עשיתי בתוכם את המעשים אשר לא עשה איש אחר לא היה בהם חטא ועתה ראו וישנאו גם אתי גם את אבי
15:25 אך למלאת דבר הכתוב בתורתם שנאת חנם שנאוני
15:26 ובבוא הפרקליט אשר אשלח לכם מאת אבי רוח האמת היוצא מאת אבי הוא יעיד עלי
15:27 וגם אתם תעידו כי מראש הייתם עמדי
16:1 את אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו
16:2 הנה ינדו אתכם ואף באה שעה אשר כל הרג אתכם ידמה לעשות עבודה לאלהים
16:3 ואת אלה יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו
16:4 אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר תזכרו בבא השעה כי אנכי דברתי אליכם ומראש לא דברתי אליכם כאלה כי הייתי עמכם
16:5 ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך
16:6 ועצבת מלאה לבבכם על דברי את אלה אליכם
16:7 אולם אמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם הלכתי אשלחהו אליכם
16:8 והיה כי יבא והוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט
16:9 על החטא כי לא האמינו בי
16:10 ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי
16:11 ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה
16:12 עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה
16:13 ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל האמת כלה כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם
16:14 הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם
16:15 כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם
16:16 הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני (כי אני הלך אל אבי)
16:17 ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה אמרו אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי
16:18 ויאמרו מה אמרו מעט לא ידענו מה דבר
16:19 וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל הדבר הזה תדרשו זה את זה כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני
16:20 אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון
16:21 האשה כי תקריב ללדת עצב לה כי מלאו ימיה ואחרי לדתה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה והיא שמחה כי אדם נולד לעולם
16:22 וגם אתם כעת תתעצבו ואני אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין מסיר שמחתכם מכם
16:23 וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתן לכם
16:24 עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם
16:25 את אלה דברתי אליכם במשלים והנה שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אדבר לכם על דבר אבי
16:26 ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם אשר אני אעתיר לאבי בעדכם
16:27 כי אבי גם הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי מאת אלהים יצאתי
16:28 מאת האב יצאתי ואבא לעולם אשובה אסור מן העולם ואלך אל אבי
16:29 ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל
16:30 עתה ידענו כי כל ידעת ולא תצטרך אשר ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת אלהים יצאת
16:31 ויען ישוע ויאמר אליהם עתה תאמינו
16:32 הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי
16:33 את אלה דברתי אליכם למען יהיה לכם שלום בי צרה לכם בעולם אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם
17:1 את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען יפארך גם בנך
17:2 כאשר נתת לו השלטן על כל בשר למען יתן חיי עולם לכל אשר נתת לו
17:3 ואלה הם חיי העולם לדעת אתך כי אתה האלהים לבדך ואת ישוע המשיח אשר שלחת
17:4 אני פארתיך בארץ כליתי מלאכתך אשר צויתני לעשות
17:5 ועתה פארני אתה אבי עמך בכבוד אשר היה לי עמך טרם היות העולם
17:6 את שמך הודעתי לבני האדם אשר נתת לי מתוך העולם לך היו ולי נתת אתם ואת דברך נצרו
17:7 ועתה ידעו כי כל אשר נתת לי מעמך הוא
17:8 כי הדברים אשר נתת לי נתתי להם והם קבלום ויכירו באמת כי מעמך יצאתי ויאמינו כי אתה שלחתני
17:9 אני בעדם אעתיר לך לא בעד העולם אעתיר כי אם בעד אלה אשר נתת לי כי לך המה
17:10 וכל אשר לי לך הוא ושלך שלי ונתפארתי בהם
17:11 ואני אינני עוד בעולם והם בעולם המה ואני בא אליך אבי הקדוש נצר אתם בשמך את אשר נתת לי למען יהיו אחד כמנו
17:12 בהיותי עמהם בעולם אני נצרתי אתם בשמך את אשר נתתם לי שמרתי ולא אבד מהם איש זולתי בן האבדון למלאת דבר הכתוב
17:13 ועתה הנני בא אליך ואת אלה אני מדבר בעולם למען תמלא להם שמחתי בקרבם
17:14 אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אתם יען כי לא מן העולם הם כאשר גם אנכי לא מן העולם אני
17:15 ולא אעתיר לך אשר תקחם מן העולם רק שתצרם מן הרע
17:16 לא מן העולם הם כאשר גם אנכי אינני מן העולם
17:17 קדש אתם באמתך דברך אמת
17:18 כאשר אתה שלחת אתי אל העולם כן גם אני שלחתי אתם אל העולם
17:19 ואני מקדיש את נפשי בעדם למען יהיו גם הם מקדשים באמת
17:20 אולם לא לבד בעד אלה אנכי מעתיר לך כי אם גם בעד המאמינים בי על פי דברם
17:21 למען יהיו כלם אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בך והיו גם המה בנו כאחד למען יאמין העולם כי אתה שלחתני
17:22 ואני נתתי להם את הכבוד אשר נתת לי למען יהיו אחד כאשר אנחנו אחד
17:23 אני בהם ואתה בי למען יהיו משלמים לאחד ולמען ידע העולם כי אתה שלחתני ואהבת אתם כאשר אהבתני
17:24 אבי אשר נתתם לי רצוני שיהיו עמדי באשר אהיה אני למען יחזו בכבודי אשר נתת לי כי אהבתני לפני מוסדות עולם
17:25 אבי הצדיק הן העולם לא ידעך ואני ידעתיך ואלה הכירו אשר אתה שלחתני
17:26 ואני הודעתים את שמך ואוסיף להודיעם למען תהיה בם האהבה אשר אהבתני וגם אני אהיה בהם
18:1 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו אל עבר לנחל קדרון ושם היה גן ויבא בו הוא ותלמידיו
18:2 וגם יהודה מוסרו ידע את המקום כי פעמים רבות נועד שמה ישוע עם תלמידיו
18:3 ויקח יהודה את הגדוד ומשרתים מאת ראשי הכהנים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי נשק
18:4 וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו
18:5 ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם
18:6 ויהי באמר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה
18:7 ויסף ויאמר אליהם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי
18:8 ויען ישוע ויאמר הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו
18:9 למלאת הדבר אשר דבר אשר נתתם לי מאלה לא אבד לי אף אחד
18:10 ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס
18:11 ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הלא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי
18:12 אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את ישוע ויאסרהו
18:13 ויוליכהו בראשונה אל חנן כי הוא היה חותן קיפא אשר שמש בכהנה גדולה בשנה ההיא
18:14 הוא קיפא אשר יעץ את היהודים לאמר טוב אשר איש אחד יאבד בעד כל העם
18:15 ושמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עם ישוע לחצר הכהן הגדול
18:16 ופטרוס עמד מחוץ לשער ויצא התלמיד האחר הנודע לכהן הגדול וידבר אל השערת ויבא את פטרוס הביתה
18:17 ותאמר האמה השערת אל פטרוס הלא גם אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר לא
18:18 והעבדים והמשרתים הדליקו אש גחלים מפני הקר ויעמדו ויתחממו וגם פטרוס עמד עמם ומתחמם
18:19 וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו
18:20 ויען ישוע ויאמר אליו אנכי דברתי באזני כל העולם ותמיד למדתי בבית כנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר
18:21 ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי
18:22 ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול
18:23 ויען אותו ישוע אם רעה דברתי הגד רעתי ואם טוב מדוע תכה לחיי
18:24 וישלחהו חנן אסור באזיקים אל קיפא הכהן הגדול
18:25 ושמעון פטרוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם אתה מתלמידיו ויכחש ויאמר לא
18:26 ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ פטרוס את אזנו הלא ראיתיך עמו בגן
18:27 ויסף פטרוס ויכחש ופתאם קרא התרנגול
18:28 ויהי בבקר השכם ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט והמה לא נכנסו שמה למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח
18:29 ויצא פילטוס אליהם ויאמר מה תאשימו את האיש הזה
18:30 ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך
18:31 ויאמר אליהם פילטוס קחו אתו אתם ושפטהו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשות להמית איש
18:32 למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זו מיתה סופו למות
18:33 וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים
18:34 ויען אתו ישוע לאמר המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי
18:35 ויאמר פילטוס הכי אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית
18:36 ויען ישוע ויאמר מלכותי איננה מן העולם הזה לו היתה מלכותי מן העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים אבל עתה מלכותי איננה מפה
18:37 ויאמר אליו פילטוס אם כן אפוא מלך אתה ויען ישוע לאמר אתה אמרת כי מלך אנכי לזאת נולדתי ולזאת באתי בעולם להעיד לאמת כל אשר הוא מן האמת ישמע בקולי
18:38 ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל היהודים ויאמר אליהם אני לא מצאתי בו כל עון
18:39 הן מנהג הוא לכם שאשלח לכם איש אחד חפשי בפסח רצונכם שאשלח לכם את מלך היהודים
18:40 ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את האיש הזה אלא את בר אבא ובר אבא היה שדד
19:1 אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים
19:2 וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו על ראשו ויעטהו לבוש ארגמן
19:3 ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי
19:4 ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון
19:5 וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם
19:6 ויהי כאשר ראהו ראשי הכהנים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא מצאתי בו אשמה
19:7 ויענו היהודים ויאמרו תורה יש לנו ועל פי תורתנו חיב מיתה הוא כי עשה עצמו בן אלהים
19:8 ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה ויאסף לרא עוד
19:9 וישב ויבא אל בית המשפט ויאמר אל ישוע מאין אתה ולא השיבו ישוע דבר
19:10 ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש לאל ידי לצלבך ויש לאל ידי לשלח
19:11 ויען ישוע לאמר לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך
19:12 אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים קראו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיסר כי כל העשה עצמו מלך מרד בקיסר הוא
19:13 ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה הוציא את ישוע וישב על כסא המשפט במקום הנקרא רצפה ובלשונם גבתא
19:14 והעת ערב פסח וכשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם זעקו טול טול צלב אתו
19:15 ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם קיסר
19:16 אז מסרו אליהם להצלב ויקחו את ישוע ויוליכהו
19:17 וישא את צלובו ויצא אל המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא
19:18 ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך
19:19 ופילטוס כתב על לוח וישם על הצלוב וזה דבר מכתבו ישוע הנצרי מלך היהודים
19:20 ויהודים רבים קראו את המכתב הזה כי המקום אשר נצלב שם ישוע קרוב אל העיר והמכתב כתוב עברית ויונית ורומית
19:21 ויאמרו ראשי כהני היהודים אל פילטוס אל נא תכתב מלך היהודים כי אם אשר אמר אני מלך היהודים
19:22 ויען פילטוס ויאמר את אשר כתבתי כתבתי
19:23 ויהי כאשר צלבו אנשי הצבא את ישוע ויקחו את בגדיו ויחלקום לארבעה חלקים חלק לאיש וגם את כתנתו והכתנת לא היתה תפורה כי אם מעשה ארג מפיה ועד קצה
19:24 ויאמרו איש אל אחיו אל נא נקרעה לקרעים כי נפיל עליה גורל למי תהיה למלאת דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל ויעשו כן אנשי הצבא
19:25 ועל יד צלוב ישוע עמדו אמו ואחות אמו מרים אשת קלופס ומרים המגדלית
19:26 וירא ישוע את אמו ואת תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל אמו אשה הנה בנך
19:27 ואחר אמר אל תלמידו הנה אמך ומן השעה ההיא אסף אתה התלמיד אל ביתו
19:28 ויהי מאחרי כן כאשר ידע ישוע כי כבר נעשה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי
19:29 ושם כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימו על אזוב ויקריבו אל פיו
19:30 ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ותצא רוחו
19:31 והיהודים אמרו לא ילינו הפגרים על הצלוב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא וישאלו מן פילטוס לשבר את שוקיהם ולהוריד אתם
19:32 ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי האחד ואת שוקי השני הנצלבים עמו
19:33 ויבאו אל ישוע ויראו והנה מת ולא שברו את שוקיו
19:34 ואחד מאנשי הצבא דקרו בחנית בצדו ויצא דם ומים
19:35 והראה זאת העיד ועדותו קימת והוא יודע כי אמת יגיד למען גם אתם תאמינו
19:36 כי זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא תשברו בו
19:37 ועוד כתוב אחר אמר והביטו אליו את אשר דקרו
19:38 ואחר בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע
19:39 ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא תערבת מר ואהלות כמאה ליטרין
19:40 ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כמנהג היהודים לקבר את מתיהם
19:41 ובמקום אשר נצלב היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הנח בו מת עד הנה
19:42 שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב
20:1 ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא והנה האבן מוסרה מעל הקבר
20:2 ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר ישוע אהבו ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו
20:3 ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר
20:4 וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר
20:5 וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים ולא נכנס
20:6 ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים
20:7 והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקום אחד
20:8 והתלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר גם הוא נכנס וירא ויאמן
20:9 כי עדן לא הבינו את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים
20:10 וישובו התלמידים וילכו אל ביתם
20:11 ומרים עמדה מחוץ לקבר והיא בוכיה ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר
20:12 ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו
20:13 ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו
20:14 ויהי ככלותה לדבר זאת ותפן אחריה ותרא והנה ישוע עמד ולא ידעה כי ישוע הוא
20:15 ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבתהו לשמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם
20:16 ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה
20:17 ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי ולכי נא אל אחי והגידי להם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם
20:18 ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים את אשר ראתה את האדון וכזאת דבר אליה
20:19 ויהי ביום ההוא והוא אחד בשבת לעת ערב כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם
20:20 ואחרי דברו זאת הראם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון
20:21 ויסף ישוע ויאמר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם
20:22 ואחרי דברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש
20:23 והיה כל אשר תסלחו לחטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו
20:24 ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע
20:25 ויגידו לו התלמידים הנשארים לאמר ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין
20:26 ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית בבית ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם
20:27 ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי מחסר אמונה כי אם מאמין
20:28 ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי
20:29 ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים
20:30 והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה
20:31 ואלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם חיים בשמו באמונתכם
21:1 ויהי אחרי כן ויסף ישוע להראות אל תלמידיו על ים טיבריה וזה דבר הראותו אליהם
21:2 שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו
21:3 ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדוג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וירדו באניה ולא לכדו מאומה בלילה ההוא
21:4 הבקר אור וישוע עמד על שפת הים והתלמידים לא ידעו כי ישוע הוא
21:5 ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם דבר לאכל ויאמרו לא
21:6 ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים
21:7 ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס הנה האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים
21:8 והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים
21:9 ויהי בעלותם אל היבשה ויראו והנה גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל
21:10 ויאמר אליהם ישוע הביאו מן הדגים אשר לכדתם עתה
21:11 ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו
21:12 ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין איש מן התלמידים אשר מלאו לבו לשאל מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון
21:13 ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם ואת הדגים
21:14 וזאת הפעם השלישית אשר נראה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים
21:15 ויהי אחרי אכלם ויאמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי
21:16 ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני
21:17 ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני
21:18 אמן אמן אני אמר לך בהיתך צעיר לימים אתה חגרת עצמך ותלך אל אשר חפצת וכאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ
21:19 וכל זאת דבר לרמז על מיתתו אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי
21:20 ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם והוא אשר נפל על לבו בסעודה וגם אמר אדני מי הוא זה אשר ימסר
21:21 ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה לו
21:22 ויאמר אליו ישוע אם רצוני שישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי
21:23 על כן יצא הדבר הזה בין האחים שהתלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אבל אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך
21:24 זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו אמת
21:25 ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אדמה שגם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו (אמן)