| The Hebrew New Testament (Delitzsch) Hebrews |
|---|
| Chapter Lookup: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 |
1:1 האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו
1:2 אשר שמו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות
1:3 והוא זהר כבודו וצלם עצמותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי טהרו אתנו בנפשו מחטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים
1:4 ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא מאשר להם
1:5 כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן
1:6 ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל אלהים
1:7 הן למלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט
1:8 ולבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך
1:9 אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך
1:10 ואמר אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים
1:11 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו
1:12 כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו
1:13 ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
1:14 הלא כלם רוחות השרת המה שלוחים לעזרה בעד הבאים לרשת את הישועה
2:1 לכן עלינו לשמר מאד את אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו
2:2 כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט
2:3 איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ומקימת לנו מאת שמעיה
2:4 וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובמתנות רוח קדשו אשר חלק כרצונו
2:5 כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים בו
2:6 כי אם כאשר העיד המעיד לאמר מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו
2:7 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו
2:8 הנה בשיתו כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה עדין אין אנו ראים כי כל הושת תחתיו
2:9 אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם
2:10 כי הוא אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד נאה היה לו להשלים בענוים את שר ישועתם
2:11 כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים
2:12 לאמר אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהלל
2:13 ואומר וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה
2:14 ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן
2:15 ולהתיר כל אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם
2:16 כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק
2:17 על כן צריך היה לו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם
2:18 כי באשר הוא נסה ויענה בנפשו יכל לעזר את המתנסים
3:1 לכן אחי הקדושים חברים בקריאה של מעלה הביטו אל השליח וכהן הודאתנו הגדול אל המשיח ישוע
3:2 הנאמן לעשהו כמשה בכל ביתו
3:3 כי תפארת גדולה ממשה נחל הוא כאשר בנה הבית רב כבודו מכבוד הבית
3:4 כי כל בית יש לו בנה ובונה הכל הוא האלהים
3:5 והן משה נאמן בכל ביתו כעבד לעדות הדברים העתידים
3:6 אבל המשיח הוא כבן על ביתו ואנחנו ביתו ובלבד שנחזיק בבטחה ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ
3:7 לכן כאשר יאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו
3:8 אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר
3:9 אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה
3:10 לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי
3:11 אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי
3:12 ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים
3:13 רק הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום כל עוד שיאמר היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במרמת החטא
3:14 כי חברים היינו למשיח ובלבד שנחזיק בבטחה הראשונה ולא נרפנה עד הקץ
3:15 כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה
3:16 ומי הם השמעים ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה
3:17 ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר
3:18 ולמי נשבע שלא יבאו אל מנוחתו כי אם לסוררים
3:19 ואנחנו ראים שלא יכלו לבוא על אשר לא האמינו
4:1 על כן בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו נירא נא פן יראה איש מכם מאחר פעמיו
4:2 כי גם אלינו באה הבשורה כבאה אליהם ולהם לא הועיל דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים
4:3 כי באי המנוחה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם
4:4 כי על היום השביעי הכתוב אמר וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו
4:5 ואמר עוד אם יבאון אל מנוחתי
4:6 ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם במרים
4:7 לכן הוסיף לקבוע יום מקץ ימים רבים באמרו על ידי דוד היום כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם
4:8 כי אלו הניח להם יהושע לא היה מדבר אחרי כן על יום אחר
4:9 על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים
4:10 כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כאשר האלהים משלו
4:11 לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם
4:12 כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מכל חרב פיפיות וירד עד להבדיל בין הנפש ובין הרוח בין הדבקים ובין המוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו
4:13 ואין יצור נסתר מלפניו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו
4:14 ועתה בהיות לנו כהן גדול נעלה מאד אשר עבר את השמים ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאת אמונתנו
4:15 כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער בחליינו כי אם מתנסה בכל כמונו ובלי חטא
4:16 על כן נקרבה בבטחון לפני כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה
5:1 כי כל כהן גדול הלקוח מתוך בני אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על החטאים
5:2 והוא ידע לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי
5:3 אשר על כן חיב להקריב על החטאים בעד העם ובעד נפשו
5:4 ואת הגדלה הזאת לא יקח איש לנפשו רק הקרוא לה מאת האלהים כאהרן
5:5 וכן המשיח לא כבד את נפשו להיות כהן גדול כי אם מי שאמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך
5:6 כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק
5:7 אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו
5:8 ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע
5:9 ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו
5:10 והאלהים קרא לו כהן גדול על דברתי מלכי צדק
5:11 על זאת יש לנו לדבר רבות וקשות לבאר לכם במלין יען כי כבדו אזניכם
5:12 כי תחת אשר לפי רבות הימים היה ראוי לכם להיות מלמדים עתה צריכים אתם שישובו וילמדו אתכם עקרי ראשית דברי אלהים והצטרכתם לחלב ולא למאכל בריא
5:13 כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר צדק כי עודנו תינק
5:14 ולשלמים המאכל הבריא אשר יש להם על פי הנסיון חושים שהרגלו להבחין בין טוב לרע
6:1 על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים
6:2 ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים ומשפט עולם
6:3 ואת זאת נעשה אם יתן האל
6:4 כי כל אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש
6:5 וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא והם נסוגו אחור
6:6 נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי חזרו לצלב להם את בן האלהים ויתנוהו למשל
6:7 כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים
6:8 ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף
6:9 אמנם ידידי מבטחים אנחנו כי טבות מאלה בכם וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת
6:10 כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת (עמל) אהבתכם אשר הראיתם למען שמו ששרתם את הקדשים ועודכם משרתים
6:11 וחפצנו שכל אחד מכם ישקד להיות נכון לבו בתקוה עד הקץ
6:12 שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות יורשי ההבטחות באמונה וארך נפש
6:13 כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו
6:14 ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך
6:15 ויהי בהאריך נפשו וינחל את ההבטחה
6:16 בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל מחלקת בקיום הדבר
6:17 על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה שלא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה
6:18 למען בשני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים משקר בם יהיה לנו אשר נסנו אליו מבטח עז לאחז בתקוה הנתונה לפנינו
6:19 אשר היא לנפשנו כעגן נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת
6:20 אשר בא שמה בעדנו ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק
7:1 כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו
7:2 ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו הוא מלך הצדקה ועוד מלך שלם הוא מלך השלום
7:3 באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף ובזאת נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח
7:4 וראו מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית הכל
7:5 הן בני לוי נחלי הכהנה יש חק להם על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם
7:6 ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה
7:7 והנה נכון הדבר שהקטן יברך על ידי הגדול ממנו
7:8 ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי
7:9 ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם
7:10 כי עוד בירך האב היה בצאת מלכי צדק לקראתו
7:11 על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן
7:12 כי בהשתנות הכהנה צריך שתשתנה גם התורה
7:13 כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו במזבח
7:14 כי גלוי לכל אשר אדנינו צמח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה
7:15 ועוד יותר ברור הוא אם יוקם בדמיון מלכי צדק כהן אחר
7:16 אשר איננו על פי חקת בשר ודם אלא על פי כח חיים שאין להם הפסק
7:17 כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק
7:18 בעבור אשר המצוה הקדמת הוסרה בהיותה חלושה וקצרת יד מהועיל
7:19 כי התורה היא לא השלימה דבר והנה נכנסה תחתיה תקוה טובה ממנה אשר נקרב על ידה לאלהים
7:20 וכפי אשר לא בלא שבועה היתה זאת
7:21 כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק
7:22 הנה בזאת מעלה היא הברית אשר ישוע ערב אותה
7:23 ושם נתכהנו רבים מפני אשר המות לא הניחם להותר בארץ
7:24 אבל זה יעמד לעולם ויהי לו כהנה אשר לא תעבר ממנו
7:25 אשר על כן יוכל להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם
7:26 כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים
7:27 אשר אין עליו ככהנים הגדולים ההם להקריב יום יום בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו
7:28 כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם
8:1 וזה ראש הנאמרים שיש לנו כהן גדול אשר ישב לימין כסא הגדלה בשמים
8:2 והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם
8:3 כי כל כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל כן צריך שגם זה יהיה לו מה שיקריב
8:4 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות על פי התורה
8:5 ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כאשר צוה משה בבאו להקים את המשכן כי אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר אתה מראה בהר
8:6 ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית שהוא סרסור לה אשר הוקמה על הבטחות טבות ויתרות
8:7 כי אלו היתה הראשונה ההיא גמורה לא יבקש מקום לשניה
8:8 כי כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה
8:9 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בחלתי בם נאם יהוה
8:10 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם
8:11 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם
8:12 כי אסלח לעונם ולחטאתם (ולפשעיהם) לא אזכר עוד
8:13 הנה כשאמר ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרב קצו
9:1 הן גם הברית הראשונה גם לה היו דיני עבודה ומקדש בארץ
9:2 כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש
9:3 ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים
9:4 אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית
9:5 וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם לבד
9:6 ואחרי נעשו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם
9:7 והמשכן אשר לפנים ממנו שמה בא הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם
9:8 ורוח הקדש מודיע בזאת שלא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר יעמד המשכן החיצון
9:9 והוא משל לזמן הזה אשר בו מקריבים מנחות וזבחים אשר אין בהם להשלים את לבב העבד
9:10 כי אם חקות הבשר הנה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר נתנו עד עת התקון
9:11 והמשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידי אדם כי איננו מהבריאה הזאת
9:12 גם לא בא בדם שעירים ועגלים כי בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם
9:13 כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהר בשרם
9:14 אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים
9:15 ובעבור זאת הוא מתוך לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו בימי הברית הראשונה
9:16 כי במקום שיש ברית היא צואה צריך שתודע מיתת הנתן
9:17 כי רק במות המת תכון הצואה ואין לה תקף בחיי הנתן
9:18 לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם
9:19 כי ככלות משה לספר לכל העם את כל משפטי התורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם
9:20 ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם
9:21 וגם על המשכן ועל כל כלי השרת הזה דם
9:22 וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלא שפיכת דם
9:23 לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים שיטהרו באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים שיטהרו בזבחים טובים מאלה
9:24 כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידי אדם שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים
9:25 אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים
9:26 כי אם כן הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לכלא את החטא בזבח נפשו
9:27 וכאשר נגזר על בני אדם למות פעם אחת ואחרי כן המשפט
9:28 כן הקרב המשיח פעם אחת לשאת חטא רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו
10:1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה לעולם להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה
10:2 כי אם כן הלא חדלו להביאם כי לא היתה עוד ידיעת חטאים במקריבים בהטהרם פעם אחת
10:3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה
10:4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים
10:5 ועל כן אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גויה כוננת לי
10:6 עולה וחטאה לא שאלת
10:7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי
10:8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה
10:9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשון למען הקים את השני
10:10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גופו של ישוע המשיח בפעם אחת
10:11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב הקרבנות ההמה אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים
10:12 והוא אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב לימין האלהים לנצח
10:13 ומאז יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו
10:14 כי הוא בקרבן אחד השלים לנצח את המקדשים
10:15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו
10:16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה
10:17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד
10:18 והנה במקום שיש סליחת החטאים אין עוד קרבן עליהם
10:19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע
10:20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו
10:21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים
10:22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי הבשר במים טהורים
10:23 נחזיקה בהודאת התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח
10:24 ונתבוננה איש על אחיו לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים
10:25 ואל נעזב את כנסיתנו כדרך קצת אנשים כי אם נזהיר איש את רעהו וביותר בראתכם כי קרב היום
10:26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר היתה לנו ידיעת האמת לא ישאר עוד זבח על החטאים
10:27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים
10:28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה
10:29 ומה דעתכם כמה יגדל הענש הנכון למי שרמס ברגלו את בן האלהים ועשה את דם הברית אשר הוא מקדש בו כחל ומחרף את רוח החסד
10:30 כי ידענו מי הוא האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו
10:31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים
10:32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם צבא ענוים רבים
10:33 פעם בהיותכם לראוה בחרפה ותוגה פעם בהשתתף עם הבאים בצרות כמוכם
10:34 כי הצטערתם על האסירים וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד
10:35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב
10:36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה
10:37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר
10:38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו
10:39 אבל אין אנחנו מן הנסגים אחור לאבד כי אם מן המאמינים להציל נפשנו
11:1 כי האמונה היא בטחון במה שנצפה לו והוכחת דברים שאינם נראים
11:2 והיא שהועדה על האבות
11:3 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים להוציא הנראה מן הנעלם
11:4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו
11:5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך
11:6 ובלי אמונה איש לא יהיה רצוי לאלהים כי כל הקרב אליו צריך שיאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו
11:7 באמונה נזהר נח ויעש את התבה להציל את ביתו אחרי אשר צוה על דברים שלא נראים וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה
11:8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנא יבוא
11:9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא
11:10 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים
11:11 באמונה שרה גם היא מצאה כח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה את המבטיח לנאמן
11:12 על כן מאחד אשר כמעט מת בשרו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר
11:13 באמונה מתו כל אלה ולא ראו את ההבטחות רק מרחוק צפו להן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ
11:14 כי המדברים כזאת מודיעים כי מטרת חפצם ארץ מושב
11:15 ואלו היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הנה היה בידם לשוב אליה
11:16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים מהם להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר
11:17 באמונה היה מעלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו יקריב המקבל את ההבטחות
11:18 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע
11:19 ויחשב בלבו כי יכול אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל
11:20 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על עתידת למו
11:21 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה
11:22 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על עצמותיו
11:23 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אחר הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו מפני מצות המלך
11:24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה
11:25 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא
11:26 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול
11:27 באמונה יצא מארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה את אשר איננו נראה ויתחזק
11:28 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם
11:29 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו
11:30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים
11:31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום
11:32 ומה אמר עוד הן תקצר העת מספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים
11:33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשיגו הבטחות וסכרו פי אריות
11:34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלשתם ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים
11:35 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא רצו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה
11:36 מהם נסו נסיון תעלולים ומכות וגם נמסרו לכבל ומסגר
11:37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון
11:38 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ
11:39 וכל אלה אף כי הועד עליהם בגלל אמונתם לא לקחו את ההבטחה
11:40 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה
12:1 לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה מסבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בסבלנות את המרוצה הערוכה לפנינו
12:2 ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו קבל את הצלוב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים
12:3 התבוננו אליו אשר נשא כלמה גדולה כזאת מאת החטאים למען אשר לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם
12:4 עדין לא עמדתם במלחמתכם עם החטא עד לדם
12:5 ותשכחו נחומי המדבר אליכם כדבר אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו
12:6 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה
12:7 אם מקבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו מתנהג אלהים עמכם כי מי הבן אשר אביו לא ייסרנו
12:8 ואם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים
12:9 ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה
12:10 כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לשעה קלה אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו
12:11 וכל מוסר כשבא עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אבל באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדיו
12:12 על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות
12:13 ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא
12:14 רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון
12:15 והזהרו פן יש בכם איש אשר יחדל מחסד אלהים פן יעיק לכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים
12:16 פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו
12:17 הלא ידעתם כי נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף כי בקש אותה בדמעות
12:18 כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה
12:19 ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד
12:20 כי לא יכלו לשאת את אשר צוו גם אם בהמה תגע בהר סקל תסקל או ירה תירה בחצים
12:21 והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי
12:22 כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים
12:23 ואל מקהלת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים
12:24 ואל ישוע מתוך הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל
12:25 לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף כי אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים
12:26 אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא את הארץ בלבד אלא אף את השמים
12:27 וזו עוד אחת שאמר משמיע שנוי הדברים המתערערים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש
12:28 לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים כרצונו בצניעות וביראה
12:29 כי אלהינו אש אכלה הוא
13:1 אהבת האחים תעמד
13:2 הכנסת ארחים אל תשכחו כי יש אשר אספו מלאכים אל ביתם ולא ידעו
13:3 זכרו את האסורים כאלו אתם אסורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר
13:4 האישות תיקר בכל ויצועכם אל יחלל את הזנים ואת המנאפים ידין אלהים
13:5 רחקו מאהבת כסף והיו שמחים בחלקכם כי הוא אמר לא ארפך ולא אעזב
13:6 על כן נבטח ונאמר יהוה לי בעזרי לא אירא מה יעשה לי אדם
13:7 זכרו את מנהיגיכם אשר הגידו לכם את דבר האלהים בינו לאחרית דרכם ולכו באמונתם
13:8 ישוע המשיח כמו שהוא אתמול כן היום וגם לעולמים
13:9 אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בדברים של מאכל אשר לא הועילו לנהגים בהם
13:10 יש לנו מזבח אשר אין להם רשות למשרתי המשכן לאכל מעליו
13:11 כי הבהמות אשר הובא דמן בקדש לכפרת החטא על ידי הכהן הגדול גויתיהן נשרפו מחוץ למחנה
13:12 בעבור זאת גם ישוע ענה מחוץ לשער למען קדש את העם בדמו
13:13 לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו
13:14 כי פה אין לנו עיר עמדת כי אם את העיר העתידה אנחנו מבקשים
13:15 לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא פרי שפתים המודות לשמו
13:16 ואל תשכחו לגמל חסד ולתת לאביונים כי זבחים כאלה יערבו לאלהים
13:17 שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מפניהם כי שקדים הם על נפשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי לא להועיל זאת לכם
13:18 התפללו בעדנו כי ידענו אשר שלמה מחשבתנו ונחפץ ללכת דרך ישרה בכל
13:19 ואפצר בכם מאד לעשות הדבר הזה למען אושב אליכם במהרה
13:20 ואלהי השלום אשר בדם ברית עולם העלה מן המתים את רעה הצאן הגדול את ישוע אדנינו
13:21 הוא ישלימכם בכל מעשה טוב לעשות רצונו בפעלו בכם את הרצוי לפניו ביד ישוע המשיח לו הכבוד לעולמי עולמים אמן
13:22 ואבקש מכם אחי שאו נא דבר התוכחה כי כתבתי אליכם בקצרה
13:23 ודעו כי טימותיוס אחינו שלח חפשי ואם יבא במהרה אראה אתו את פניכם
13:24 שאלו לשלום כל מנהיגיכם ולשלום כל הקדשים בני ארץ איטליא שאלים לשלומכם
13:25 החסד עם כלכם אמן