| The Hebrew New Testament (Delitzsch) Acts |
|---|
| Chapter Lookup: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 |
1:1 במאמר הראשון כתבתי תאופילוס על כל אשר החל ישוע לעשות וללמד
1:2 עד היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את השליחים אשר בחר בהם
1:3 ואשר גם התיצב להם באתות רבות אחרי ענותו וירא אליהם ארבעים יום וידבר על מלכות האלהים
1:4 ובאכלו עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים ולהוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני
1:5 כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה
1:6 ויהי בהתאספם יחדו וישאלהו לאמר אדנינו התשיב בעת הזאת את המלכות לישראל
1:7 ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר קבע האב בשלטנו של
1:8 אבל תשאו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשומרון ועד קצה הארץ
1:9 ויהי ככלותו לדבר זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם
1:10 ויביטו אחריו השמים בעלותו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם
1:11 ויאמרו אנשי הגליל מה תעמדו ועיניכם לשמים זה ישוע אשר הועלה מעליכם השמים בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה למרום
1:12 ויפנו וילכו ירושלימה מן ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב לירושלים כדרך תחום שבת
1:13 ויבאו העירה ויעלו אל העליה אשר ישבו בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר תלמי ומתי יעקב בן חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן יעקב
1:14 כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד בתפלה ובתחנונים הם והנשים עם מרים אם ישוע ועם אחיו
1:15 ובימים ההם קם פטרוס בתוך האחים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר
1:16 אנשים אחים צריך היה שימלא הכתוב הזה אשר רוח הקדש דבר מקדם בפי דוד על יהודה אשר היה למוליך את תפשי ישוע
1:17 כי היה נמנה אתנו וזכה בגורל השרות הזה
1:18 והנה הוא קנה לו שדה בשכר הרשעה ויפל על פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל מעיו
1:19 ונודע הדבר הזה לכל ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם
1:20 כי כתוב בספר תהלים תהי טירתו נשמה ואל יהי בה ישב ואומר פקדתו יקח אחר
1:21 ועל כן צריך שאחד מן האנשים אשר התהלכו אתנו כל ימי אשר אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו
1:22 החל מטבילת יוחנן עד יום הלקחו מאתנו יהיה עמנו לעד תחיתו מן המתים
1:23 ויעמידו שנים את יוסף הנקרא בר שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה
1:24 ויתפללו ויאמרו אתה יהוה היודע כל הלבבות הראה נא מן השנים האלה את האחד אשר בחרת בו
1:25 לקחת את גורל השרות הזה והשליחות אשר עבר ממנה יהודה להלך אל מקומו שלו
1:26 ויפילו גורלות ויפל הגורל על מתיה ויספח אל עשתי עשר השליחים
2:1 וביום מלאת שבעת השבעות נאספו כלם לב אחד
2:2 ויהי קול רעש מן השמים פתאם כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר הם ישבים בו
2:3 ותראינה אליהם לשנות מתפרדות במראה אש ותנוח אחת אחת על כל אחד מהם
2:4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח לספר
2:5 ובירושלים שכנו יהודים יראי אלהים מבין כל גוי אשר תחת כל השמים
2:6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי כל איש שמע אתם מדברים כשפת ארצו
2:7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה המדברים האלה הלא כלם בני הגליל המה
2:8 ואיך שמעים אנחנו אתם איש כשפת ארץ מולדתנו
2:9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא
2:10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי יהודים וגרים
2:11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים
2:12 ויתמהו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה זאת
2:13 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה
2:14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם לאמר אנשי יהודה וישבי ירושלים כלם זאת ידע תדעו והאזינו אל דברי
2:15 כי האנשים האלה לא שכורים המה כאשר אמרתם כי שלש שעות ביום עתה
2:16 והוא האמור על ידי יואל הנביא
2:17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון
2:18 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו
2:19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן
2:20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא
2:21 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט
2:22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם
2:23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקדם לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם
2:24 ואלהים הקימו מן המתים בהתירו את חבלי המות לפי שלא היה בידו להחזיק בו
2:25 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט
2:26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח
2:27 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת
2:28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך
2:29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה אליכם כאשר עם לבבי דוד אבינו מת ונקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה
2:30 והוא נביא וידע את השבועה אשר נשבע לו האלהים (להקים את המשיח כפי הבשר) מפרי חלציו להושיבו על כסאו
2:31 לכן בחזותו למרחוק דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת
2:32 הוא ישוע אשר הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו
2:33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת אביו את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים
2:34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני
2:35 עד אשית איביך הדם לרגליך
2:36 לכן ידע נא בית ישראל כלו ברור כי האלהים שם את ישוע זה אשר צלבתם לאדון ולמשיח
2:37 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה נעשה
2:38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם לשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש
2:39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו להם
2:40 ויעד עוד בהם בדברים אחרים הרבה ויזהירם לאמר המלטו נא מן הדור העקש הזה
2:41 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש
2:42 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה
2:43 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים (ואימה גדולה היתה על כלם)
2:44 וכל המאמינים התאחדו יחד וכל אשר להם היה לנחלת כלם
2:45 וימכרו את אחזתם ואת רכושם ויחלקו לכלם לאיש איש די מחסורו
2:46 ויום יום היו שקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית
2:47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים
3:1 ופטרוס ויוחנן היו עלים יחדו אל המקדש לתפלת המנחה בשעה התשיעית
3:2 ואיש אחד פסח מבטן אמו הובא שמה אשר הושיבהו יום יום לפני שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש
3:3 ויהי כראתו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש מאתם צדקה
3:4 ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו
3:5 וישם פניו אליהם ויקו לקחת מאתם מתנה
3:6 ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי ואשר בידי אתו אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך
3:7 ויאחז ביד ימינו ויקימהו ויחזקו פתאם רגליו וקרסליו
3:8 ויקם על רגליו ויהלך ויבא אתם אל המקדש והוא מתהלך ומדלג ומשבח את האלהים
3:9 ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים
3:10 ויכירו אותו כי הוא הישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ותמהון על הנעשה לו
3:11 ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו
3:12 וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על הדבר הזה ומה תסתכלו בנו כאלו בכחנו ובחסידותנו הוא מהלך
3:13 אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו
3:14 אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ושאלתם כי ינתן לכם איש רצח בבקשתכם
3:15 ואת שר החיים המתם אשר האלהים הקים מן המתים ואנחנו עדיו
3:16 ועל אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים ואמונתנו בו העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם
3:17 ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם
3:18 והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח
3:19 לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם
3:20 למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר יעדו לכם מקדם את ישוע המשיח
3:21 אשר צריך שיקבלו אתו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם כאשר דבר האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם
3:22 הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם
3:23 והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה
3:24 וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה
3:25 אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה
3:26 לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם איש מרע מעלליכם
4:1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד המקדש והצדוקים
4:2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו את תחית המתים בישוע
4:3 וישלחו ידם בהם ויניחום במשמר למחרת היום ההוא כי היה ערב
4:4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספרם כחמשת אלפים איש
4:5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים
4:6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול
4:7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום לאמר באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת
4:8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם שמעוני ראשי העם וזקני ישראל
4:9 אם אנחנו נחקר היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע
4:10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם ואשר האלהים הקימו מן המתים בשמו עמד האיש הזה בריא לפניכם
4:11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה
4:12 ואין הישועה באחר כי לא נתן תחת השמים שם אחר לבני אדם אשר בו נושע
4:13 ויהי כאשר ראו את אמץ לב פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטות המה ולא בעלי חכמה ויתמהו והם הכירו כי היו הולכים עם ישוע
4:14 אבל בראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר
4:15 ויצוו אתם לצאת חוצה מסנהדרין ויתיעצו יחדו
4:16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו
4:17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נגערה בם לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה
4:18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע
4:19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם
4:20 כי לא נוכל אנחנו לחדל לדבר את אשר ראינו ושמענו
4:21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה
4:22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת
4:23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם ראשי הכהנים והזקנים
4:24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם
4:25 אשר אמרת בפי עבדך דוד (אבינו ברוח הקדש) למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק
4:26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו
4:27 כי אמנם נוסדו (בעיר הזאת) הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת
4:28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות
4:29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל אמץ לבם
4:30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש
4:31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים באמץ לבב
4:32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם לנחלת כלם
4:33 ובגבורה רבה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול היה על כלם
4:34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם
4:35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו
4:36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לבית לוי אשר נולד בארץ קיפרוס
4:37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים
5:1 ואיש אחד ושמו חנניה ואשתו שפירה מכר את אחזתו
5:2 ויקח מן המחיר ויסתר ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים
5:3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר לרוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה
5:4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת לבני אדם כי אם לאלהים
5:5 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים
5:6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו
5:7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את אשר נעשה
5:8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר הן במחיר הזה
5:9 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועצתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה
5:10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והנערים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה
5:11 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה
5:12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה
5:13 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו להלות עליהם והעם הוקיר אתם
5:14 ועוד נספחו מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד
5:15 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם
5:16 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם
5:17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה
5:18 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר אשר לעיר
5:19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר
5:20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה
5:21 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהיות הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל סנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם
5:22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר
5:23 באנו והנה בית האסורים סגור ומסגר והשמרים עמדים על הפתח ונפתח ולא מצאנו בו אדם
5:24 ויהי כשמע נגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויהיו נבוכים עליהם ויאמרו מה תהיה זאת
5:25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם
5:26 וילך שמה הנגיד ומשרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלום
5:27 ויביאו אתם ויעמידום לפני סנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר
5:28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה
5:29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם
5:30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ
5:31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים
5:32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו
5:33 ויהי כשמעם ויגע בם עד נפש ויתיעצו להרוג אתם
5:34 ויקם בסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט
5:35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שתעשו להם
5:36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג ויתפרדו כל אשר שמעו אליו ויהיו לאין
5:37 ואחריו קם יהודה הגלילי בימי המפקד ויסת עם רב אחריו וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו
5:38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר
5:39 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים
5:40 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם
5:41 ויצאו שמחים מלפני סנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה
5:42 ולא חדלו כל יום ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח
6:1 בימים ההם כאשר רבו התלמידים היתה תלונת היהודים היונים על העבריים על אשר העלימו עיניהם מאלמנותיהם לבלתי תת להן יום יום את ארוחתן
6:2 ויקראו שנים העשר את המון התלמידים ויאמרו לא נאוה לנו כי נעזב את דבר האלהים ונשמש את השלחנות
6:3 לכן אחי ברו לכם שבעה אנשים מקרבכם אשר שם טוב להם ומלאים רוח הקדש וחכמה ונפקידם על הענין הזה
6:4 ואנחנו נשקד על התפלה ועל שמוש הדבר
6:5 וייטב הדבר לפני כל ההמון ויבחרו את אסטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת פילפוס ואת פרוכורוס ואת ניקנור ואת טימון ואת פרמנס ואת ניקלס גר אנטיוכיא
6:6 את אלה העמידו לפני השליחים ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם
6:7 ויהי דבר האלהים הולך וגדל וירב מספר התלמידים בירושלים עד מאד וגם המון רב מן הכהנים הטו את לבם אל האמונה
6:8 ואסטפנוס מלא חסד וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם
6:9 ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכסנדריים ומן בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם אסטפנוס
6:10 ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו
6:11 ויסיתו בו אנשים לאמר שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים
6:12 ויעוררו את העם ואת הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני סנהדרין
6:13 ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל להטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה
6:14 כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את המקום הזה וישנה את החקים אשר מסר לנו משה
6:15 ויסתכלו בו כל הישבים בסנהדרין ויראו והנה פניו כפני מלאך אלהים
7:1 ויאמר הכהן הגדול האמת דברם
7:2 ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים טרם ישב בחרן
7:3 ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר ארא
7:4 ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה כיום הזה
7:5 ולא נתן לו בה נחלה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו בטרם היה לו בן
7:6 ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה
7:7 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה
7:8 ויתן לו את ברית המילה וכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות
7:9 ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו
7:10 ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו
7:11 ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל
7:12 וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה
7:13 ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה
7:14 וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו שבעים וחמש נפש
7:15 וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו
7:16 ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם
7:17 ויהי כאשר קרבה עת השבועה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים
7:18 עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף
7:19 וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם
7:20 בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים
7:21 וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן
7:22 וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים
7:23 ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל
7:24 וירא איש אחד מכה חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי
7:25 ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו
7:26 ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תכו איש את אחיו
7:27 והמכה את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו
7:28 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי
7:29 ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים
7:30 ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה
7:31 וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו
7:32 אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט
7:33 ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא
7:34 ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה
7:35 הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה
7:36 והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה
7:37 הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון
7:38 הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו
7:39 הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו וימאסו אתו ולבבם פנה מצרימה
7:40 ויאמרו אל אהרון עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
7:41 ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם
7:42 ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים ככתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל
7:43 ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל
7:44 משכן העדות היה לאבותינו במדבר אשר עשה משה כתבנית אשר ראה כאשר צוה אתו המדבר אליו
7:45 ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד
7:46 והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב
7:47 ושלמה בנה לו בית
7:48 אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא
7:49 השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי
7:50 הלא את כל אלה ידי עשתה
7:51 קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם
7:52 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו
7:53 אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה
7:54 ויהי כשמעם את אלה ויגע בהם עד נפש ויחרקו עליו שניהם
7:55 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים
7:56 ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים
7:57 ויזעקו קול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד
7:58 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול
7:59 ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי
7:60 ויכרע על ברכיו ויזעק קול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן
8:1 ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהילה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים
8:2 ואנשים יראי אלהים נשאו את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול
8:3 ושאול החריב את הקהילה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא
8:4 והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר
8:5 ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח
8:6 ויקשב המון העם לב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה
8:7 כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות צעקה גדולה ורבים נכי אברים ופסחים ונרפאו
8:8 ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא
8:9 ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומבהיל את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא
8:10 וכלם הקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה
8:11 ויקשיבו אליו על היותו מבהיל אותם בכשפיו ימים רבים
8:12 ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים
8:13 ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו ויתמה
8:14 וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן
8:15 וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש
8:16 כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים לשם האדון ישוע
8:17 ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש
8:18 ויהי בראות שמעון כי נתן רוח הקדש בסמיכת ידי השליחים ויבא לפניהם כסף
8:19 ויאמר תנו נא גם לי שלטן כשלטן הזה אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי
8:20 ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען אשר אמרת לקנות במחיר את מתת האלהים
8:21 אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים
8:22 ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך
8:23 כי ראה אנכי כי באת בידי מרורת רוש וחרצבות רשע
8:24 ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמרתם
8:25 והמה העידו ודברו את דבר יהוה וישובו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים
8:26 וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה
8:27 ויקם וילך והנה איש כושי סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות
8:28 ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא
8:29 ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת
8:30 וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא
8:31 ויאמר ואיככה אוכל ואין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו
8:32 וזה ענין הכתוב אשר קרא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו
8:33 בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו
8:34 ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר
8:35 ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע
8:36 ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל
8:37 (ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא)
8:38 ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו
8:39 ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס והסריס לא ראהו עוד וילך לדרכו שמח
8:40 ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקיסריה
9:1 ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול
9:2 וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי כנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא אחזים בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים
9:3 ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים
9:4 ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני
9:5 ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף (קשה לך לבעט בדרבנות
9:6 והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון) קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות
9:7 והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו
9:8 ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק
9:9 ותחשכנה עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה
9:10 ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני
9:11 ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל
9:12 וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה וישם עליו את ידו למען ישוב ויראה
9:13 ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים
9:14 וגם פה רשות יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך
9:15 ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל
9:16 כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי
9:17 וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תפקחנה עיניך ותמלא רוח הקדש
9:18 וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים ותפקחנה פתאם ויקם ויטבל
9:19 ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק
9:20 וימהר ויקרא בבתי כנסיות את ישוע לאמר כי הוא בן האלהים הוא
9:21 ויתמהו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים
9:22 ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח
9:23 ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו
9:24 ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה להמיתו
9:25 ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה
9:26 ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא
9:27 ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואשר השמיע באמץ לבו בדמשק את שם ישוע
9:28 ויהי אתם יוצא ובא בירושלים ויקרא באמץ לבו בשם האדון ישוע
9:29 וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו
9:30 וישמעו האחים ויורידו אתו לקיסריה וישלחהו אל טרסוס
9:31 ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש
9:32 ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד
9:33 וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים
9:34 ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע את מטתך אתה ויקם כרגע
9:35 ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון
9:36 ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה
9:37 ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה
9:38 ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם
9:39 ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותגשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן
9:40 ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד
9:41 וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם
9:42 ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון
9:43 ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון
10:1 ואיש היה בקיסריה ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי
10:2 והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים
10:3 ויהי היום כשעה התשיעית ליום והנה מלאך אלהים בא אליו במחזה ויאמר קרניליוס
10:4 ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים
10:5 ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס
10:6 הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות
10:7 וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו
10:8 ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו
10:9 ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית
10:10 והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה עליו תרדמה
10:11 וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד קשור בארבע כנפותיו על הארץ
10:12 ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים
10:13 ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס טבח ואכל
10:14 ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא
10:15 ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו
10:16 וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה
10:17 ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח
10:18 ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס
10:19 ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך
10:20 לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תחשב חשבנות רבים כי אנכי שלחתים
10:21 וירד פטרוס אל האנשים (הנשלחים אליו מאת קרניליוס) ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה
10:22 ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך
10:23 ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו
10:24 ולמחרתו באו אל קיסריה וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו
10:25 ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו
10:26 ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי
10:27 וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה
10:28 ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם
10:29 ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם על מה זה קראתם לי
10:30 ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר
10:31 ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים
10:32 ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים (אשר בבואו ידבר לך)
10:33 ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית ביהוה
10:34 ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים
10:35 כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו
10:36 וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל
10:37 אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אתה יוחנן
10:38 את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו
10:39 ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר המתהו בהוקיעם אתו על העץ
10:40 אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי
10:41 לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים
10:42 ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים
10:43 ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו
10:44 ופטרוס עודנו מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר
10:45 והמאמינים המולים אשר באו את פטרוס תמהו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים
10:46 כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים
10:47 ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו
10:48 ויצו בשם האדון לטבל אתם ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים
11:1 וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים
11:2 ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו המולים לאמר
11:3 אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם
11:4 ויחל פטרוס ויספר להם כסדר את אשר קרהו לאמר
11:5 מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי
11:6 והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים
11:7 ואשמע גם קול מדבר אלי קום פטרוס טבח ואכל
11:8 ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם
11:9 ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו
11:10 וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה
11:11 והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקיסריה
11:12 ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש
11:13 ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס
11:14 והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך
11:15 וכאשר החילותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחילה
11:16 ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש
11:17 ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים
11:18 ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים
11:19 והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקיפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם
11:20 ויהי בתוכם אנשי קיפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע
11:21 ותהי עמהם יד יהוה ורבים האמינו וישובו אל האדון
11:22 וישמע הדבר באזני הקהילה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא
11:23 ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון
11:24 כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב
11:25 וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא
11:26 ויהיו ישבים יחד בקהילה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים
11:27 ויהי בימים ההם וירדו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא
11:28 ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס
11:29 ויועצו התלמידים לשלח איש איש כאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה
11:30 וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול
12:1 בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל
12:2 וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב
12:3 וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות
12:4 ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם
12:5 פטרוס היה עצור במשמר והקהילה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים
12:6 ויהי בלילה אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר
12:7 והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו
12:8 ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי
12:9 ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו
12:10 ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה ויעברו רחוב אחד ויעל המלאך מעליו פתאם
12:11 ויהי בשוב דעתו עליו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזימת עם היהודים
12:12 הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד
12:13 וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי
12:14 ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו את דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על הפתח
12:15 ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הדבר ויאמרו מלאכו הוא
12:16 ופטרוס דפק עוד ויפתחו ויראהו ויתמהו
12:17 וירמז להם בידו לחשות ויספר להם אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר
12:18 הבקר אור ומבוכה רבה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס ויאמרו מה היה לו
12:19 ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קיסריה וישב שם
12:20 והורדוס אז נטר את בני צור וצידון ויבאו אליו לב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך
12:21 ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו
12:22 ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם
12:23 ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן כבוד לאלהים ויאכלהו תולעים וימת
12:24 ודבר אלהים הולך ורב
12:25 וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס
13:1 ואנשים נביאים ומלמדים היו בקהילה אשר באנטיוכיא בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול
13:2 ויהי בשרתם בשם יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה
13:3 ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום
13:4 והמה השלוחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קיפרוס
13:5 ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת
13:6 ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מכשף אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע
13:7 אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים
13:8 ויעמד לנגדם אלימא המכשף כי זה פרוש שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה
13:9 ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו
13:10 ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים
13:11 ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו
13:12 והשר כאשר ראה את אשר נעשה האמין וישתומם על תורת האדון
13:13 ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ושם נפרד יוחנן מעליהם וישב ירושלים
13:14 והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו
13:15 ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו
13:16 ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו
13:17 אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם
13:18 וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה
13:19 וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה
13:20 ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא
13:21 וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה
13:22 וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי
13:23 ומזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע
13:24 אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל
13:25 ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו
13:26 אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת
13:27 כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת
13:28 ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו
13:29 וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר
13:30 אבל האלהים הקימו מן המתים
13:31 וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם
13:32 וגם אנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה קים האלהים לבנינו בהקימו את ישוע
13:33 ככתוב במזמור השני בני אתה אני היום ילדתיך
13:34 ועל הקימו אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים
13:35 על כן אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת
13:36 כי דוד בדורו שרת את עצת האלהים ויגוע ויאסף אל אבותיו וירא את השחת
13:37 ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת
13:38 לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה תקרא לכם סליחת החטאים
13:39 וכל המאמין יצדק בו לכל אשר לא יכלתם להצטדק ממנו בתורת משה
13:40 לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים
13:41 ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם
13:42 ויהי בצאתם (מבית הכנסת) ויבקשו מהם לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה
13:43 ובהפרד הקהל איש מרעהו רבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים
13:44 ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה
13:45 ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף
13:46 אז יענו פולוס ובר נבא בפניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם את דבר האלהים בראשונה ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ודנתם על עצמכם שאינכם זכאים לחיי עולם לכן הננו פנים אל הגוים
13:47 כי כן אמר לנו יהוה נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ
13:48 וישמעו הגוים וישמחו ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מזמנים לחיי עולם
13:49 ויפרץ דבר יהוה בכל המקום
13:50 והיהודים הסיתו את הנשים החסידות והיקרות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם
13:51 והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון
13:52 והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש
14:1 ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית הכנסת אשר ליהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים
14:2 והיהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים
14:3 וישבו שם ימים רבים וילמדו ומעזם יהוה המעיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים
14:4 ויחלק המון העיר לחצי חצים היה אחרי היהודים וחצים אחרי השליחים
14:5 ויהי כי רגשו הגוים והיהודים המה וראשיהם להתעלל בהם ולסקלם
14:6 ויודע להם וימלטו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן
14:7 ויבשרו שם הבשורה
14:8 ואיש נכה רגלים בלוסטרא ישב תחתיו פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו
14:9 וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע
14:10 ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך
14:11 והמון העם ראו את אשר עשה פולוס וישאו את קולם וידברו בלשון לוקונית לאמר האלהים ירדו אלינו בדמות אנשים
14:12 ויקראו לבר נבא יפיטר ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים
14:13 וכהן בית יפיטר לפני העיר בא השערה בשורים ובעטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם
14:14 ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם
14:15 ויצעקו ויאמרו אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם
14:16 ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם
14:17 וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון
14:18 ואף בדברים האלה ברב עמל מנעו את העם מזבח להם
14:19 ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר כי חשבהו למת
14:20 ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא
14:21 ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא
14:22 ויחזקו את לב התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים
14:23 ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו
14:24 ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא
14:25 וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא
14:26 ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר כלו אתה
14:27 ויבאו ויקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה
14:28 וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעט
15:1 וירדו אנשים מיהודה והם מורים את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון
15:2 ויהי ריב ומחלקת רבה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו שיעלו פולוס ובר נבא ואחרים מהם לירושלים אל השליחים והזקנים על השאלה הזאת
15:3 ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון והם מספרים את תשובת הגוים וישמחו כל האחים שמחה גדולה
15:4 ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם
15:5 ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה
15:6 ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה
15:7 ויהי ברבות המחלקת ויקם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשונים בי בחר האלהים מכלנו לשמע הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו
15:8 והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו
15:9 ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה
15:10 ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת
15:11 אבל מאמינים אנחנו כי בחסד ישוע המשיח אדנינו נושע כמוהם כמונו
15:12 ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים
15:13 ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי
15:14 שמעון ספר את אשר ראה האלהים בתחלה לקחת עם לשמו מבין הגוים
15:15 ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב
15:16 אחרי כן אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה
15:17 למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה
15:18 נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו
15:19 ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים
15:20 רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאות האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם
15:21 כי מדרת עולם יש למשה דרשים בכל עיר ועיר ומדי שבת בשבתו יקרא בבתי כנסיות
15:22 וייטב בעיני השליחים והזקנים ובעיני כל הקהל לבחר מהם אנשים לשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בתוך האחים
15:23 ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים שלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא
15:24 יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים (באמרם לכם להמול ולשמר את התורה) אשר לא צוינו אותם
15:25 לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלח אליכם עם בר נבא ופולוס חביבינו
15:26 בני אדם אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח
15:27 על כן שלחנו את יהודה ואת סילא והמה יגידו זאת בפיהם
15:28 כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מן הדברים הצריכים האלה
15:29 אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם
15:30 והאנשים שלחו ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת
15:31 ויקראו אתה וישמחו על הנחמה
15:32 ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום
15:33 ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל שלחיהם
15:34 (וייטב בעיני סילא לשבת שם)
15:35 ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם
15:36 ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה
15:37 ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס
15:38 אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם
15:39 ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קיפרוס
15:40 ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא
15:41 ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות
16:1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה תלמיד אחד שם ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמינה ואביו יוני
16:2 ויהי לו שם טוב בקרב האחים אשר בלוסתרא ובאיקניון
16:3 בו בחר פולוס לצאת אתו ויקח וימל אתו למען היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא
16:4 ויעברו בערים וימסרו לשמר את החקים אשר גזרו השליחים והזקנים בירושלים
16:5 והקהילות התחזקו באמונה ותרבינה מיום אל יום
16:6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא
16:7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם רוח ישוע
16:8 ויחלפו את מוסיא וירדו אל טרואס
16:9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו
16:10 וכראתו את החזון ונבקש ללכת אל מקדוניא כי ידענו כי האלהים קרא לנו ללכת שמה לבשר אתם הבשורה
16:11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס
16:12 ומשם אל פילפי היא הראשנה לערי הפלך של מקדוניא וקלוניא היתה ונשב בעיר הזאת ימים אחדים
16:13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפילה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה
16:14 ואשה יראת אלהים ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס
16:15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם נאמנת לאדון אנכי בעיניכם באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו
16:16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב והיא עשתה הון רב לאדניה בקסמיה
16:17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון והם מורים אתנו דרך הישועה
16:18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא
16:19 ויראו אדניה כי אבדה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר
16:20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים
16:21 ומודיעים חקות אשר לא נאוה לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו
16:22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים
16:23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה ויתנום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב
16:24 והוא כאשר צוה כן עשה ויניחם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד
16:25 ויהי כחצות הלילה ופולוס וסילא מתפללים ומזמרים לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם
16:26 והנה רעש גדול פתאם ויזעו מוסדות בית הכלא ותפתחנה כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו
16:27 ושומר האסורים נעור משנתו וירא והנה דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד עצמו כי אמר ברחו האסורים
16:28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך רעה כי הנה אנחנו כלנו
16:29 וישאל נרות וידלג החדרה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא
16:30 ויוציאם ויאמר אדני מה אעשה ואושע
16:31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך
16:32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו
16:33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם ויטבל הוא וכל אשר לו
16:34 ויעלם אל ביתו ויערך שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו כי מאמין היה באלהים
16:35 ובהית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם
16:36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום
16:37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה בסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו
16:38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו
16:39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר
16:40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם
17:1 ויהי אחרי עברם באמפפוליס ובאפלוניא ויבאו אל תסלוניקי ושם בית כנסת ליהודים
17:2 ופולוס נכנס אליהם כמשפטו ושלש שבתות התוכח עמהם מן המקראות
17:3 פתוח והוכח להם כי צריך היה שיענה המשיח ויקום מן המתים והוא המשיח ישוע אשר אני מגיד לכם
17:4 ויאמינו מקצתם ויספחו על פולוס וסילא וגם יראי אלהים מן היונים לרב וגם נשים חשובות לא מעט
17:5 ויקנאו הסוררים שביהודים ויקחו להם אנשי בליעל מן השוק ויקבצו המון ויהמו את העיר ויסבו על בית יסון ויבקשו להוציאם אל העם
17:6 ולא מצאו אותם ויסחבו את יסון ואנשים מן האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את כל ישבי תבל באו גם הלום
17:7 ויסון אסף אתם אל ביתו והם כלם אינם עשים את דתי קיסר באמרם יש מלך אחר והוא ישוע
17:8 ויחרידו את העם ואת ראשי העיר אשר שמעו את זאת
17:9 ויקחו ערבון מידי יסון ומידי הנשארים וישלחום
17:10 והאחים מהרו להוליך את פולוס ואת סילא לילה לברואה ויבאו שמה וילכו לבית הכנסת ליהודים
17:11 והם היו נדיבי רוח מאנשי תסלוניקי ויקבלו את הדבר בכל לב ויחקרו בכתובים יום יום לדעת אם כדברם כן הוא
17:12 ויאמינו רבים מהם וגם מן הנשים היוניות היקרות ומן האנשים לא מעט
17:13 ויהי כאשר שמעו היהודים אשר מתסלוניקי כי גם בברואה פולוס משמיע את דבר אלהים ויבאו ויעררו את העם גם שמה
17:14 וימהרו האחים וישלחו את פולוס ללכת עד הים וסילא וטימותיוס נשארו שם
17:15 והמלוים את פולוס הוליכהו עד אתינס ושם צוה אתם להגיד לסילא וטימותיוס כי יבאו אליו במהרה וילכו
17:16 ויהי כאשר חכה להם פולוס באתינס וירא והנה העיר מלאה אלילים ותתחמץ רוחו בקרבו
17:17 על כן דבר בבית הכנסת עם היהודים ועם יראי אלהים ובשוק יום יום עם הנקרים אליו
17:18 וגם מקצת הפילוסופים מתלמידי בית אפיקורוס ומתלמידי בית האסטוא התגרו בו ויש אשר אמרו מה יאמר המפטפט הלז ואחרים אמרים כמדמה שהוא מגיד אלהי נכר כי בשר אתם את ישוע ואת התחיה
17:19 ויאחזוהו ויביאהו אל גבעת המשפט הנקראה בשם אריופגוס ויאמרו הנוכל לדעת מה התורה החדשה הזאת אשר אתה מלמד
17:20 כי דברים זרים אתה מביא באזנינו וחפצים אנחנו לדעת מה הם
17:21 כי האתיניים כלם וגם הנכרים הגרים שם לא פנו כי אם לספר חדשות או לשמע
17:22 ויעמד פולוס בתוך הועד של השפטים ויאמר אנשי אתינס הנני ראה בכל כי יראי אלוהות אתם מאד
17:23 כי אני עבר ומתבונן אל עבדות אלהיכם והנה מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם
17:24 האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ
17:25 גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר
17:26 ויושב כל עממי בני אדם מדם אחד על כל פני האדמה ויצב זמנים קבועים וגבולות מושבם
17:27 למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו אף כי איננו רחוק מכל אחד ממנו
17:28 כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם במשורריכם יש אמרים כי ילידיו אנחנו
17:29 והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב שהאלהות דומה לזהב או לכסף או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם
17:30 לכן עתה אחרי עבר אלהים על דרות הסכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אפסי ארץ לשוב אליו
17:31 יען אשר קבע יום לשפט תבל בצדק על ידי איש אשר הפקידו ויתן אות להאמין לכלם בהקימו אתו מן המתים
17:32 וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו לדבר הזה נשמעך זמן אחר
17:33 ובכן יצא פולוס מתוכם
17:34 ומקצתם דבקו בו ויאמינו ובהם דיונוסיוס מן השפטים של אריופגוס ואשה אחת דמריס שמה ועוד אחרים עמהם
18:1 ויהי אחר הדברים האלה ויצא פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס
18:2 וימצא יהודי אחד מולדתו פונטוס ושמו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ופריסקלה אשתו מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי
18:3 ויגש אליהם כי בני אמנות אחת הם וישב אתם ויעש במלאכה ואמנותם עשים יריעות אהלים
18:4 וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח אל היהודים ואל היונים
18:5 וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא פולוס מתאמץ בדבר להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח
18:6 ויהי כי המרו וגדפו וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים
18:7 וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס והאיש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת
18:8 וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים שמעו ויאמינו ויטבלו
18:9 ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה
18:10 כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי עם רב לי בעיר הזאת
18:11 וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בקרבם את דבר האלהים
18:12 ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם יחדו על פולוס ויביאהו לפני כסא המשפט
18:13 ויאמרו האיש הזה מסית את בני האדם לעבד את האלהים שלא כתורה
18:14 ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון הקדימו ויאמר אל היהודים לו היה דבר פשע או נבלה יהודים כי עתה נשאתי פניכם כמשפט
18:15 אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני לא אהיה שפט בין דברים כאלה
18:16 ויגרש אתם מלפני כסא המשפט
18:17 ויאחזו כל היונים את סוסתניס ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת
18:18 ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו
18:19 ויבאו אל אפסוס ויניחם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים
18:20 ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה
18:21 כי נפטר מהם ויאמר חיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך באניה מן אפסוס
18:22 ויבא אל קיסריה ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא
18:23 וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים
18:24 ויהודי אחד מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס בא אל אפסוס והאיש איש דברים וגדול במקרא
18:25 הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב את דברי ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה
18:26 והוא החל לקרא בבית הכנסת באמץ לבו וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להורותו את דרך האלהים באר היטב
18:27 ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה למאמינים על ידי החסד
18:28 כי בכל כחו התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח
19:1 ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבר פולוס במדינות העליונת וירד אל אפסוס וימצא שם תלמידים
19:2 ויאמר אליהם הנתנה בכם רוח הקדש אחרי אשר האמנתם ויאמרו אליו אף לא שמענו כי יש רוח הקדש
19:3 ויאמר אליהם על מה אפוא הטבלתם ויאמרו טבילת יוחנן
19:4 ויאמר פולוס יוחנן הטביל טבילת התשובה ואמר אל העם שיאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע
19:5 ויהי כשמעם את הדבר הזה ויטבלו בשם ישוע האדון
19:6 ויסמך פולוס ידיו עליהם ותבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו
19:7 וכלם כשנים עשר איש
19:8 ויבא אל בית הכנסת ויקרא שם באמץ לבו וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל מלכות האלהים
19:9 ומקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו סרה על הדרך ההוא לפני הקהל ויסר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אליהם יום יום בבית המדרש אשר לטורנוס
19:10 וכן כשנתים ימים וישמעו כל ישבי אסיא היהודים והיונים את דבר ישוע האדון
19:11 והאלהים עשה גבורות גדלות על ידי פולוס
19:12 עד להניח סודרים וחגרת מעל עור בשרו על החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם הרוחות הרעות יצאו
19:13 ואנשים מן היהודים נבוני לחש וסבבים בארץ הואילו להזכיר את שם ישוע האדון על אחוזי הרוחות הרעות לאמר משביע אני אתכם בישוע אשר פולוס קרא בשמו
19:14 והעשים הדבר הזה שבעת בני סקוה היהודי מגדולי הכהנים
19:15 ויען הרוח ויאמר את ישוע אני מכיר ואת פולוס אני ידע ואתם מי אתם
19:16 ויתנפל עליהם בעל הרוח הרעה ויגבר עליהם ויכבשם וינוסו מן הבית ההוא עירמים ופצועים
19:17 ויודע הדבר לכל היהודים והיונים ישבי אפסוס ויפל פחד על כלם ויגדל שם האדון ישוע
19:18 ורבים מן המאמינים באו ויתודו ויודיעו את אשר עשו
19:19 ורבים אשר עשקו בהבלי כשפים הביאו את ספריהם וישרפום באש לעיני כל ויחשבו את מחירם והנה הוא חמש רבו דינרים
19:20 ודבר יהוה גבר מאד וילך הלך וחזק
19:21 ויהי ככלות הדברים האלה ויועץ פולוס ברוחו לעבר בתוך מקדוניא ואכיא ללכת ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את רומי
19:22 וישלח שנים מן המשרתים אתו אל מקדוניא את טימותיוס ואת ארסטוס והוא עשה עוד ימים באסיא
19:23 ותהי בעת ההיא מהומה גדולה על אדות דרך יהוה
19:24 כי צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלי כסף של ארטמיס המציא לחרשים שכר הרבה
19:25 ויקהל אתם ואת יתר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן המלאכה הזאת עשינו חיל
19:26 ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם רב לאמר לא אלהים אלה הנעשים בידים
19:27 ועתה עוד מעט וחלקנו זה יהיה לבוז וגם היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל אסיא וכל ישבי תבל מכבדים אותה
19:28 ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו ויאמרו גדולה ארטמיס של האפסים
19:29 ותמלא כל העיר מבוכה ויסערו כלם יחדו אל התאטרון ויחטפו אתם את גיוס ואת ארסטרכוס והם מקדונים וחברים לפולוס במסעיו
19:30 ויאל פולוס לבוא אל תוך העם ולא הניחו לו התלמידים
19:31 וגם מקצת ראשי אסיא אשר היו אהביו שלחו אליו ויזהירו אתו אשר לא ימלאהו לבו לבוא אל התאטרון
19:32 ויצעקו שם אלה בכה ואלה בכה כי מבוכה גדולה היתה בקהל ורבם לא ידעו על מה זה נאספו
19:33 וימשכו מתוך ההמון את אלכסנדרוס והיהודים דחו אתו עד צאתו וינף אלכסנדרוס את ידו ויבקש להצטדק לפני העם
19:34 והמה כהכירם כי הוא יהודי נשאו כלם קולם ויצעקו כשתי שעות לאמר גדולה ארטמיס של האפסים
19:35 ויהס סופר העיר את העם ויאמר אנשי אפסוס מי האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס סכנת להיכל של ארטמיס המלכת הגדולה ולצלמה היורד מן השמים
19:36 ויען אשר אין לכחש בדברים האלה נאה לכם להיות שקטים ולא עשים דבר נמהר
19:37 כי הבאתם את האנשים האלה אשר לא גזלי קדשים הם אף לא מגדפי מלכתכם
19:38 לכן אם לדמטריוס ולחרשים אשר אתו דבר ריב עם איש הנה ימי בית דין לנו ושרי מדינה ויביאו אליהם את ריבם
19:39 ואם תבקשו דבר אחר שפוט ישפט בעדה הנקהלה כדת
19:40 ועוד כי באים אנחנו לידי סכנה להיות נדנים על המרד בגלל מעשה היום הזה ודבר אין לנו לתת דין וחשבון על המהומה הזאת
19:41 ויהי כאשר כלה לדבר כדברים האלה וישלח את הקהל
20:1 ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת למקדוניא
20:2 ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון
20:3 וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויועץ לשוב דרך מקדוניא
20:4 וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס (בן פורוס) הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס
20:5 והם הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס
20:6 ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים
20:7 ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה
20:8 ונרות רבים דלקים בעליה אשר נאספנו שם
20:9 ובחור אחד אבטוכוס שמו ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו והוא מת
20:10 וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו
20:11 ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו
20:12 והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד
20:13 ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה לקחת שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא אמר ללכת שמה ברגליו
20:14 ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני
20:15 ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס
20:16 כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס לבלתי הצטרך להתמהמה באסיא כי אץ אולי יוכל לבוא לחג השבועות ירושלים
20:17 וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהילה
20:18 ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם את אשר הייתי עמכם בכל עת למן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא
20:19 אשר עבדתי את האדון בענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים
20:20 ולא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית
20:21 ואזהר היהודים והיונים על התשובה לאלהים ועל האמונה באדנינו ישוע המשיח
20:22 ועתה הנני הלך ירושלים ואני אסיר הרוח ולא אדע מה יקרני שם
20:23 אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי
20:24 ואנכי לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני מכלות בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אלהים
20:25 ועתה הנה אנכי ידע כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני
20:26 על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם
20:27 כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה
20:28 לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר בו הקים אתכם רוח הקדש לפקידים לרעות את עדת האדון אשר קנה לו בדמו שלו
20:29 כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר
20:30 וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים
20:31 על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעה
20:32 ועתה אחי אעזבכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו העז לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים
20:33 לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו
20:34 ואתם ידעתם כי ידי אלה עשו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי
20:35 ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל לתמך בעמל ידינו את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח
20:36 ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם
20:37 ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו
20:38 וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה
21:1 ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה
21:2 שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר
21:3 ונרא את פני קיפרוס והיא משמאלנו ונעבר מעליה אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את משא האניה
21:4 ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים
21:5 ויהי במלאת לנו הימים ונצא ללכת לדרכנו והם כלם מלוים אתנו עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל
21:6 ונברך איש את רעהו ונרד באניה והמה שבו איש לביתו
21:7 ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד
21:8 וממחרת נסענו (פולוס ואשר אתו) ונבא אל קיסריה ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו
21:9 ולו ארבע בנות בתולות מתנבאות
21:10 ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס
21:11 ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים
21:12 ויהי כאשר שמענו את הדבר הזה ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים
21:13 ויען פולוס ויאמר מה לכם כי תבכו ותמסו את לבבי ואני הנני נכון להאסר וגם למות בירושלים בעבור שם ישוע האדון
21:14 ולא אבה שמע ונרף ממנו ונאמר רצון יהוה יעשה
21:15 ואחרי הימים ההם נשאנו את כלינו ונעל ירושלים
21:16 וילכו אתנו גם תלמידים מקיסריה ויביאו אתנו ללון בבית איש קיפרוסי ושמו מנסון והוא תלמיד מימים רבים
21:17 ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה
21:18 וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים
21:19 וישאל להם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו
21:20 וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבוא יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה
21:21 והם שמעו עליך לאמר תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור מאחרי משה באמרך שאינם חיבים למול את בניהם ולא ללכת בחקות התורה
21:22 ועתה מה לעשות הנה יאסף הקהל כי ישמעו כי באת
21:23 לכן אשר נאמר אליך אתו עשה
21:24 הנה ארבעה אנשים אתנו אשר נזירות עליהם ואתה קח אתם והטהר אתם והוצא עליהם את הוצאת התגלחת וידעו כלם כי שמע שוא שמעו עליך וגם אתה הולך בחקות התורה
21:25 ועל דבר המאמינים מן הגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מן הדברים ההם רק אשר ישמרו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות
21:26 ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם
21:27 ויהי כמלאת שבעת הימים והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו ידם בו
21:28 ויזעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש אשר באזני כל אדם ובכל הארץ ידבר סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה
21:29 כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו וסבורים שפולוס הביא אתו אל המקדש
21:30 ותהם כל העיר וירץ העם ויקהלו ויאחזו את פולוס ויסחבהו אל מחוץ למקדש וכרגע סגרו הדלתות
21:31 והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי ירושלים נבוכה כלה
21:32 וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו להכות את פולוס
21:33 ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי זה ומה מעשהו
21:34 ויען העם ויאמרו אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת דבר ברור מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד
21:35 ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם
21:36 כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים השמד אתו
21:37 וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד ויאמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר התשמע יונית
21:38 הלא המצרי אתה אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים
21:39 ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס אזרח בעיר בעלת שם אשר בקיליקיא ואשאלה מאתך הניחה לי ואדבר אל העם
21:40 וינח לו ויעמד פולוס על המעלות וינף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר
22:1 אחי ואבותי שמעו נא ואדברה ואצטדק לפניכם
22:2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויוסיפו עוד לחשות
22:3 ויאמר איש יהודי אנכי טרסוס אשר בקיליקיא מולדתי ובעיר הזאת גדלתי לרגלי גמליאל ולמדתי תורתנו לכל דקדוקיה ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום
22:4 וארדף את אחזי הדרך ההיא עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים
22:5 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם קבלתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה ולהביאם ירושלים למען יוסרו
22:6 ויהי כעת צהרים ואנכי הלך וקרב לדמשק והנה אור גדול מן השמים נגה עלי מסביב
22:7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי לאמר שאול שאול למה תרדפני
22:8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רודף
22:9 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו
22:10 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יגד לך את כל אשר צוית לעשות
22:11 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא ויחזיקו האנשים אשר אתי בידי ויוליכוני ואבא לדמשק
22:12 ושם איש ירא אלהים כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם
22:13 ויבא אלי ויגש ויאמר אלי שאול אחי פקח עיניך ובשעה ההיא נפקחו עיני ואראהו
22:14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו
22:15 כי תהיה לו לעד על הדברים אשר ראית ושמעת נגד כל בני אדם
22:16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשם האדון
22:17 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה
22:18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי
22:19 ואמר אדני הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי כנסיות את המאמינים בך
22:20 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם ואני חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו
22:21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגוים עד למרחוק אשלח
22:22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו השמד איש כזה מעל האדמה כי לא ראוי לו שיחיה
22:23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה
22:24 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר להלקות אתו ולבדק למען ידע מדוע עליו הצעקה הזאת
22:25 ויהי כאשר אסרו אתו להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ובלא משפט
22:26 וישמע שר המאה את הדבר הזה וילך ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא
22:27 ויבא שר האלף ויאמר הגד לי הרומי אתה ויאמר רומי
22:28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני ילדתי בה
22:29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו ושר האלף ירא מאד כי אסר אותו והוא רומי
22:30 וממחרת בקש לדעת ברור על מה היהודים מחיבים אותו ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו לפניהם
23:1 ויבט פולוס בסנהדרין ויאמר אנשים אחים בתמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה
23:2 ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו
23:3 ויאמר אליו פולוס עתיד אלהים להכותך הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה
23:4 ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף
23:5 ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר
23:6 ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויקרא באזני סנהדרין לאמר אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדון
23:7 ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון
23:8 כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם
23:9 ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך (אל נלחמה באלהים)
23:10 והריב הולך וחזק ושר האלף ירא פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהביאו אל המצד
23:11 והאדון נצב עליו בלילה ההוא ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי
23:12 ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם אם יאכלו ואם ישתו עד אם יהרגו את פולוס
23:13 והבאים באלה הזאת היו יותר מארבעים איש
23:14 ויגשו אל ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס
23:15 ועתה הודיעו נא אתם וסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לחקר עליו היטב ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם
23:16 וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס
23:17 ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו קח את הבחור הזה אל שר האלף כי דבר לו להודיעו
23:18 ויביאהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להביא אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך
23:19 ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו ויאמר אליו מה הדבר אשר תודיעני
23:20 ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך להוריד את פולוס מחר לפני סנהדרין כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו
23:21 ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות עד אם המיתהו והמה עתה עמדים ומחכים לדברך
23:22 וישלח שר האלף את הבחור ויצו עליו אשר לא יגיד לאיש כי גלה לו את הדבר הזה
23:23 ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי צבא מאתים ללכת לקיסריה ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים סוף השעה השלישית בלילה
23:24 ובהמות יכינו להרכיב את פולוס למען הביאו שלם אל פיליכס ההגמון
23:25 ויכתב אגרת ובה כדברים האלה
23:26 קלודיוס לוסיאס לפיליכס ההגמון האדיר שלום
23:27 את האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי רומי הוא
23:28 ובאשר חפצתי לדעת על מה שטנו אתו הורדתיו אל סנהדרין שלהם
23:29 ואדע כי שטנו אתו על דברי שאלות דתם ולא על דבר אשר יהיה ענשו עליו מיתה או מוסרות
23:30 ועתה הנה הגד לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום
23:31 ויקחו אנשי הצבא את פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל אנטפטריס
23:32 וממחרת הניחו את הפרשים ללכת אתו וישובו למצד
23:33 ואלה באו אל קיסריה ויתנו את האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את פולוס
23:34 ויהי כקרא ההגמון את האגרת וישאל לדעת מאי זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי הוא מקיליקיא ויאמר
23:35 אשמע את דבריך בבוא גם שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס
24:1 ויהי אחרי חמשת ימים וירד חנניה הכהן הגדול ואתו הזקנים ואיש דברים אחד טרטלוס שמו ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס
24:2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לחיב אתו ויאמר
24:3 על ידך פיליכס האדיר ישבנו בשלום רב ותקנות רבות נעשו לעם הזה בהשגחתך על אלה אנחנו מודים לך בכל פנים ובכל מקום
24:4 ולא אוגיעך הרבה על כן יהיו דברינו מעטים ואתחנן אליך שתשמענו כחמלתך
24:5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים
24:6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו (ונחפץ לשפטו על פי תורתנו
24:7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו
24:8 ויצו את שטניו אשר יבאו לפניך) ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר עליהם אנחנו מחיבים אתו
24:9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא
24:10 וירמז ההגמון לפולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק על עניני ולבי בטוח
24:11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות
24:12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי כנסיות ולא בעיר
24:13 גם אין להם ראיה למה שמחיבים אתי
24:14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים
24:15 ואקוה לאלהים כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים אשר גם הם יחכו לה
24:16 לכן אני עמל להיות תמים לב עם אלהים ואדם תמיד
24:17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבנות
24:18 ובאלה מצאוני אנשים יהודים מאסיא אחרי הטהרי במקדש לא בהמון עם ולא במהומה
24:19 אשר עליהם היה לעמד פה לפניך ולענות בי אם יש להם דבר ריב עלי
24:20 או אלה בעצמם יגידו נא מה מצאו בי עול בעמדי לפני סנהדרין
24:21 בלתי אם הדבר האחד הזה אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם
24:22 ויהי כשמע פיליכס את הדברים האלה ויעבר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט משפטכם
24:23 ויצו את שר המאה לשום את פולוס במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אותו ומבוא אליו
24:24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס הוא ודרוסלה אשתו והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אליו על דבר האמונה במשיח
24:25 ויהי כדברו על הצדק ועל הפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען ויאמר לך נא עתה ולכשאפנה אשוב לקרא לך
24:26 והוא מקוה לפולוס כי יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו
24:27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להראות חסד אל היהודים ולא התיר את פולוס מבית האסורים
25:1 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקיסרין לירושלים
25:2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס
25:3 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך
25:4 ויגד להם פסטוס כי עצור פולוס קיסריה וגם הוא ישוב שמה בקרוב
25:5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו
25:6 וישב בתוכם לא יותר מימים שמנה או עשרה וירד אל קיסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס
25:7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס אשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להביא ראיה עליהן
25:8 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר
25:9 ופסטוס בחפצו להראות חסד אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה
25:10 ויאמר פולוס לפני כסא משפטו של קיסר אני עמד ושם אהיה נדון לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה
25:11 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי דבר מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את קיסר אני קורא לדיני
25:12 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את קיסר קראת אל קיסר תלך
25:13 ויהי מקץ ימים וירדו אגרפס המלך וברניקה אל קיסריה לשאל לפסטוס לשלום
25:14 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר הנה איש אסור במקום הזה אשר פיליכס השאירו אחריו
25:15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני להרשיעו
25:16 ואמר אליהם כי אין דרך הרומיים להסגיר איש בטרם יעמד הנטען בפני טעניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה
25:17 ולכן כאשר באו הנה חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש
25:18 ויעמדו שטניו ולא הגידו עליו דבר רע ממה שחשדתיו בו
25:19 ורק היו להם דברי ריבת עליו בענין עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי
25:20 ויפלא ממני הדבר הזה למשפט ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה
25:21 וישאל פולוס להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל קיסר
25:22 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו
25:23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס
25:24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האנשים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויזעקו שלא ראוי לו שיחיה עוד
25:25 ואני כאשר הכרתי בו שלא עשה דבר שיהיה עליו חיב מיתה וגם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה
25:26 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב
25:27 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר ולא אודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו
26:1 ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר
26:2 מאשר אני נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר טענים עלי היהודים
26:3 כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך
26:4 הנה דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים
26:5 כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו
26:6 ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו
26:7 ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת המלך אגרפס היהודים מבקשים לחיבני
26:8 מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים
26:9 הן לפנים אני חשבתי לדבר הגון לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד
26:10 כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשות אשר קבלתי מאת ראשי הכהנים ועם הורגיהם רציתי
26:11 ובכל בתי כנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ
26:12 ויהי בלכתי על הדבר הזה לדמשק ברשות ראשי הכהנים ובמצותם
26:13 וארא אדני המלך לעת צהרים בדרך והנה אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה מסביב עלי ועל ההלכים אתי
26:14 ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות
26:15 ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף
26:16 אבל קום ועמד על רגליך כי בעבור זאת נראיתי אליך בעבור אבחר בך למשרת ולעד הדברים אשר ראית ואשר ארא
26:17 בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם
26:18 לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים והאמינו ונסלח לחטאתם והיתה להם הנחלה בתוך המקדשים
26:19 על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים
26:20 כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים לאמר הנחמו ושובו אל האלהים ועשו מעשים ראוים לתשובה
26:21 ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני
26:22 והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי הדברים אשר הגידו הנביאים ומשה כי עתידים המה לבא
26:23 שעתיד המשיח להענות ולקום ראשון מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים
26:24 ויהי הוא מצטדק בזאת ויקרא פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון
26:25 ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע
26:26 כי המלך יודע את אלה ועל זאת בבטחון אני מדבר אליו כי אחשב שלא נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת
26:27 המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה
26:28 ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי
26:29 ויאמר אבקשה מאלהים אשר בקרוב או ברחוק לא אתה כי גם לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה
26:30 ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם
26:31 ויבאו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות
26:32 ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל לצאת חפשי לולא קרא את קיסר לדינו
27:1 וכאשר נגמר דיננו לעבר באניה אל איטליא מסרו את פולוס ומקצת אסירים אחרים אל שר המאה לגדוד אגוסטוס ושמו יוליוס
27:2 ונרד באניה אדרמטית נכונה ללכת על פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מקדון מן תסלוניקי
27:3 וממחרת הגענו לצידון ויוליוס עשה חסד עם פולוס וינח לו ללכת אל מידעיו למען ישיבו נפשו
27:4 ונלך משם ונעבר בסביבות קיפרוס כי הרוחות היו לנגדנו
27:5 ונעבר את הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל מורא אשר בלוקיא
27:6 וימצא שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו אל תוכה
27:7 והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל היבשה ונעבר מצד קריטי על פני הר סלמוני
27:8 ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד קלי לימנס שמו וקרובה לו עיר ושמה לסיא
27:9 ויהי מקץ ימים רבים הגיעה עת הסכנה לירדי הים כי גם הצום כבר עבר ויזהר אתם פולוס
27:10 ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך זדון ונזק גדול לא למשא ולאניה לבד כי אם גם לנפשותינו
27:11 ושר המאה שמע אל רב החבל ואל בעל האניה ואל דברי פולוס לא שמע
27:12 ובאשר החוף לא טוב לעמד בו בימי הסתו יעצו הרבים לעבר משם כי אמרו אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה לפאת דרום מערבה ולפאת צפון מערבה
27:13 ורוח נשבת לאט מן הדרום והם חשבים שתצלח עצתם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת אי קריטי
27:14 וכמעט אחר כן ותפגע באי רוח נחשל אשר אוריקלידון יקרא לה
27:15 ותטרף האניה ולא יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף
27:16 ותרץ האניה אל עבר אי קטן קלודה שמו וכמעט לא יכלנו לאחז העברה
27:17 ואחרי משכם אותה אליהם הביאו לעזרתם כל אשר השיגה ידם ויחבשו את דפני האניה ומיראתם פן יפלו אל בין רכסי החול הורידו את הקלעים ונעבר הלאה
27:18 ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את המשא אל הים
27:19 וביום השלישי הטילו בידיהם את כלי האניה אל הים
27:20 ויהי ימים רבים גם השמש גם הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד מאד ותכרת ממנו כל תקוה
27:21 ופולוס עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם
27:22 ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא תאבד נפש מכם בלתי האניה לבדה
27:23 כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו
27:24 ויאמר אל תירא פולוס עוד עמוד תעמד לפני קיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה
27:25 על כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לאלהים כי כן יהיה כאשר נאמר אלי
27:26 אך השלך נשלך אל אחד האיים
27:27 ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי קרבה להם יבשת
27:28 ויורידו את האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויורידו את האנך שנית וימצאו קומות חמש עשרה
27:29 וייראו פן יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל אחורי האניה ארבעה עוגינים אל הים ויכספו לאור היום
27:30 והמלחים בקשו לברח מן האניה ויורידו את העברה אל הים באמרם כי יש את נפשם לשלח עוגינים גם מראש האניה
27:31 ויאמר פולוס אל שר המאה ואל אנשי הצבא לאמר אם הם לא יעמדו עתנו באניה לא תוכלו אתם להנצל
27:32 ויקצצו אנשי הצבא את חבלי העברה ויתנוה לנפול
27:33 והבקר טרם יאור ויבקש פולוס מכלם לטעם לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם בצום ולא טעמתם לחם
27:34 על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא לתשועתכם כי איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה
27:35 הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלחם ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל
27:36 ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה
27:37 ואנחנו כל נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש
27:38 ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים
27:39 הבקר אור והם לא הכירו את הארץ אבל ראו כמפרץ הים וחוף לו ויועצו לנהג אליו את האניה אם יוכלו
27:40 ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף
27:41 ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים
27:42 ותהי עצת אנשי הצבא להמית את האסירים פן ישחה איש מהם ונמלט
27:43 ושר המאה חפץ להציל את פולוס וינא את עצתם ויאמר הידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על קרשים ואלה על שברי האניה
27:44 ויהי כן וימלטו כלם אל היבשה
28:1 וכאשר נמלטנו נודע לנו כי שם האי מליטי
28:2 והלעזים לא המעיטו חסדם עמנו כי בערו אש ויאספו את כלנו אליהם מפני הגשם היורד ומפני הקר
28:3 ופולוס אסף לו ערמת קצים וישם על המוקד ויצא אפעה מפני החם ויאחז בידו
28:4 ויראו הלעזים את השרץ תלוי על ידו ויאמרו איש אל רעהו אכן רצח האיש הזה הנמלט מן הים ורוח נקם לא הניח לו לחיות
28:5 וינער השרץ מעל ידו אל תוך האש ולא הרע לו
28:6 והם הוחילו לו אשר יצבה גופו או יפל מת פתאם ויחילו עד בוש והנה לא קרהו כל אסון ויהפך לבם ויאמרו אלהים הוא
28:7 ובסביבי המקום ההוא שדות אשר לראש אנשי האי ושמו פובליוס הוא הביא אתנו לביתו ויכלכל אתנו בטובו שלשת ימים
28:8 ואבי פובליוס נופל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו פולוס ויתפלל וישם עליו את ידיו וירפאהו
28:9 ואחרי כן באו גם החלים האחרים אשר באי וירפאו
28:10 ויכבדנו כבוד גדול ובלכתנו משם ספקו לנו די צרכנו
28:11 ואחרי שלשת חדשים עברנו משם באניה אלכסנדרית אשר עמדה באי בימי הסתו ואות דגלה התאומים
28:12 ונבא אל סרקוסא ונשב שם שלשת ימים
28:13 משם סבנו ונבא אל רגיון ובנשב רוח דרומית ביום המחרת באנו ביום השני אל פוטיולי
28:14 ושם מצאנו אחים ויבקשו ממנו לשבת אתם שבעת ימים ובכן הלכנו אל רומי
28:15 וישמעו האחים כי באים אנחנו ויצאו משם לקראתנו עד לשוק אפיוס ועד לשלשת החניות וירא אתם פולוס ויודה לאלהים ויתחזק
28:16 ואחר באנו אל רומי (העביר שר המאה את האסירים אל שר הצבא ו) לפולוס הניחו לשבת לבדו עם איש הצבא השמר אותו
28:17 ויהי מקץ שלשת ימים ויקרא פולוס אליו את ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו ויאסרוני בירושלים וימסרוני לידי הרומיים
28:18 והם אחרי חקרם אתי אמרו להתירני כי לא מצאו לי משפט מות
28:19 והיהודים קמו בי ואהי מכרח לקרא את קיסר לדיני ואין בלבבי לשטון את עמי
28:20 ובעבור זאת קראתי לכם לראותכם ולדבר עמכם כי בגלל תקות ישראל אסור אני בכבל הזה
28:21 ויאמרו אליו לא נתנו לנו אגרות מארץ יהודה על אדותיך ולא בא הנה אחד מן האחים אשר הגיד או דבר עליך דבר רע
28:22 אמנם חפצים אנחנו לשמע את אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל הכת הזאת
28:23 וישימו לו מועד ויבאו אליו רבים אל מלונו ויעד בהם ויבאר את מלכות אלהים ויוכח להם עניני ישוע מתורת משה ומן הנביאים מבקר עד ערב
28:24 ויש אשר שמעו אל דבריו ויש אשר לא האמינו
28:25 ויהי כי חלקו בדעתם ויפנו וילכו לדרכם ופולוס מדבר רק הדבר הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר
28:26 לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו
28:27 כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת עניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו
28:28 לכן דעו כי אל הגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו
28:29 (ויהי בדברו זאת ויעברו מעליו היהודים ויתוכחו הרבה איש עם רעהו)
28:30 ופולוס ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר לו ויקבל את כל הבאים אליו
28:31 ויקרא את מלכות האלהים וילמד את דרכי ישוע המשיח אדנינו בלי כל פחד ואין מנע