| The Hebrew New Testament (Delitzsch) Luke |
|---|
| Chapter Lookup: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 |
1:1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו
1:2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר
1:3 חשבתי לטוב גם אני החקר אחר כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם כסדרם אליך האדיר תאופילוס
1:4 למען תדע אמת האמרים אשר למדת
1:5 כהן היה בימי הורדוס מלך ארץ יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע
1:6 ושניהם צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו
1:7 ולהם אין ולד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים
1:8 ויהי היום בכהנו לפני אלהים בסדר משמרו
1:9 להקטיר קטרת לפי גורלו כמשפט עבודת הכהנים ויבא אל היכל יהוה
1:10 וכל קהל העם מתפללים בחוץ בשעת הקטרת
1:11 והנה מלאך יהוה נראה אליו עמד מימין מזבח הקטרת
1:12 וירא זכריה ויבהל ואימה נפלה עליו
1:13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן
1:14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו
1:15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא מבטן אמו
1:16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם
1:17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב לב אבות על בנים ואת הסוררים בתבונת הצדיקים להעמיד עם מוכן ליהוה
1:18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע את הדבר הזה כי אני זקנתי ואשתי באה בימים
1:19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את הבשורה הזאת
1:20 והנך נאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר יקום הדבר הזה תחת כי לא האמנת לדברי והם ימלאו במועדם
1:21 והעם הוחילו לזכריה ויתמהו כי התמהמה בהיכל
1:22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם
1:23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וישב אל ביתו
1:24 ויהי אחר הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר
1:25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי מבני אדם
1:26 ויהי בחדש הששי וישלח אלהים את גבריאל המלאך גלילה אל עיר אחת ושמה נצרת
1:27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים
1:28 ויבא המלאך החדרה ויאמר אליה שלום לך אשת חן יהוה עמך (ברוכה את בנשים)
1:29 והיא (בראותה) נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה הברכה הזאת
1:30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים
1:31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע
1:32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו
1:33 ומלך על בית יעקב לעולם ועד ולמלכותו אין קץ
1:34 ותאמר מרים אל המלאך איך יהיה הדבר הזה ואני אינני ידעת איש
1:35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן קדוש יאמר לילוד בן האלהים
1:36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרה ללדת בן בזקנתה וזה לה החדש הששי
1:37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר
1:38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך
1:39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה
1:40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע
1:41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש
1:42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך
1:43 ומה לי כי אם אדני באה אלי
1:44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי
1:45 ואשרי המאמינה כי המלא ימלא אשר דבר לה מאת יהוה
1:46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה
1:47 ותגל רוחי באלהי ישעי
1:48 אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה יאשרוני כל הדרות
1:49 כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו
1:50 וחסדו לדור דורים על יראיו
1:51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבם
1:52 הרס נדיבים מכסאותם וירם שפלים
1:53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם
1:54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו
1:55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם
1:56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה
1:57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן
1:58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה
1:59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו את שמו זכריה על שם אביו
1:60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא לו
1:61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר שמו כשם הזה
1:62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יקרא לו
1:63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם
1:64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים
1:65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה
1:66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו
1:67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר
1:68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות
1:69 ויצמח לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו
1:70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם
1:71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו
1:72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו
1:73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו
1:74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד
1:75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו
1:76 ואתה הילד נביא עליון יקרא לך כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו
1:77 ולהורות דרך הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם
1:78 בחסד אלהינו וברחמיו אשר בהם יפקדנו הנגה ממרום
1:79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום
1:80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל
2:1 ויהי בימים ההם ויצא צו מאת קיסר אוגוסטוס למנות את כל ישבי תבל
2:2 והמפקד הזה היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא
2:3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו
2:4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראת בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו
2:5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה
2:6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת
2:7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון
2:8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה על עדרם
2:9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה
2:10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם
2:11 כי היום ילד לכם מושיע אשר הוא המשיח האדון בעיר דוד
2:12 וזה לכם האות אשר תמצאון ילד מחתל ושכב באבוס
2:13 ופתאם היה אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים
2:14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום באנשי רצונו
2:15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה
2:16 וימהרו ויבאו וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד והוא שכב באבוס
2:17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הנער הזה
2:18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים
2:19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה
2:20 וישובו הרעים והם מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם
2:21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן
2:22 וימלאו ימי טהרם כתורת משה ויעלהו ירושלים להעמידו לפני יהוה
2:23 ככתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה
2:24 ולהקריב קרבן כמצות תורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה
2:25 והנה איש בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היתה עליו
2:26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד אם ראה את משיח יהוה
2:27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות לו כחקת התורה
2:28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר
2:29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום
2:30 כי ראו עיני את ישועתך
2:31 אשר הכינות לפני כל העמים
2:32 אור להאיר עיני הגוים ותפארת ישראל עמך
2:33 ואביו ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו
2:34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד למכשול ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה
2:35 ובנפשך תחתר חרב למען אשר תגלינה מחשבות לבב רבים
2:36 ואשה נביאה היתה שם חנה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וישבה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה
2:37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ותעבד את אלהים בצום ובתחנונים לילה ויום
2:38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים
2:39 ויכלו את הכל כתורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם
2:40 ויגדל הנער ויחזק (ברוח) וימלא חכמה וחסד אלהים עמו
2:41 ועלו הוריו ירושלים מדי שנה בשנה לחג את חג הפסח
2:42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו (ירושלים) כמשפט החג
2:43 וימלאו הימים וישובו ויותר הנער ישוע בירושלים והוריו לא ידעו
2:44 ויאמרו עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים
2:45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו
2:46 ויהי מקץ שלשת ימים וימצאהו במקדש והוא ישב בתוך המורים ושמע אליהם ושאל אתם
2:47 וכל השמעים אתו תמהו על שכלו ועל תשובתיו
2:48 ויהי כראותם אתו וישתוממו ותאמר אליו אמו בני למה ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך
2:49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי אהיה באשר לאבי
2:50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם
2:51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה
2:52 וישוע הלך וגדל בחכמה ובקומה ובחן לפני אלהים ואדם
3:1 ויהי בשנת חמש עשרה למלכות טיבריוס קיסר ופונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין
3:2 בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר
3:3 ויבא בכל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים
3:4 ככתוב בספר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו
3:5 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה
3:6 וראו כל בשר את ישועת אלהים
3:7 ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מפני הקצף הבא
3:8 לכן עשו פרי ראוי לתשובה ואל תדמו בנפשכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם אשר מן האבנים האלה יכל האלהים להקים בנים לאברהם
3:9 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש
3:10 וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה
3:11 ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים יתן לאשר אין לו ומי אשר לו מזון כן יעשה גם הוא
3:12 ויבאו גם מוכסים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה
3:13 ויאמר אליהם אל תגבו יותר מחקכם
3:14 וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם אל תזעזעו איש ואל תעשקו ודי לכם בשכרכם
3:15 ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח
3:16 ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר קטנתי מהתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש
3:17 ובידו המזרה להבר את גרנו ויאסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה
3:18 וכן בדברים אחרים הרבה הוכיח ויבשר את העם
3:19 והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על דבר הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל כל הרע אשר עשה הורדוס
3:20 הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר
3:21 ובהטבל כל העם גם ישוע נטבל ויהי הוא מתפלל והנה השמים נפתחו
3:22 וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים לאמר אתה בני ידידי בך רציתי
3:23 וישוע החל מעשהו והוא כבן שלשים שנה והוא נחשב לבן יוסף בן עלי
3:24 בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף
3:25 בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי
3:26 בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה
3:27 בן יוחנן בן רישא בן זרבבל בן שאלתיאל בן נרי
3:28 בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדן בן ער
3:29 בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי
3:30 בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים
3:31 בן מלאה בן מנא בן מתתה בן נתן בן דוד
3:32 בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון
3:33 בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה
3:34 בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור
3:35 בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח
3:36 בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך
3:37 בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן
3:38 בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים
4:1 וישוע שב מן הירדן והוא מלא רוח הקדש וישאהו הרוח המדברה
4:2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב
4:3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה דבר אל האבן הזאת ותהי ללחם
4:4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם (כי על כל מוצא פי יהוה)
4:5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל
4:6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ
4:7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך
4:8 ויען ישוע ויאמר אליו (סור ממני השטן כי) כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו לבדו תעבד
4:9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת גג בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה נפל מזה מטה
4:10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך
4:11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך
4:12 ויען ישוע ויאמר אליו הן נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך
4:13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת
4:14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר
4:15 והוא מלמד בכנסיותיהם ויהללהו כלם
4:16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בספר
4:17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו
4:18 רוח אדני יהוה עלי יען משח אתי לבשר ענוים
4:19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה
4:20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו
4:21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם
4:22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן היצאים מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף
4:23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך
4:24 ויאמר אמן אמר אני לכם אין נביא רצוי בארץ מולדתו
4:25 ואמת אגיד לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ויהי רעב גדול בכל הארץ
4:26 ואליהו לא נשלח אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה
4:27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי
4:28 וכל אשר בבית הכנסת כשמעם את הדברים האלה וימלאו חמה
4:29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה
4:30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו
4:31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות
4:32 וישתוממו על תורתו כי דבר שלטון דברו
4:33 ובבית הכנסת היה איש ובו רוח שד טמא ויזעק בקול גדול לאמר
4:34 אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי כי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים
4:35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו
4:36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים
4:37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר
4:38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחתנת שמעון אחזתה קדחת רעה ויפגעו בו בעדה
4:39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם
4:40 והיה כל אשר להם חלים חליים שונים ויביאום אליו כבוא השמש וישם את ידיו על כל אחד מהם וירפא אותם
4:41 וגם שדים יצאו מרבים והם קראים ואמרים אתה הוא (המשיח) בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח
4:42 וכאור הבקר יצא וילך לו אל מקום שומם והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם
4:43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי
4:44 ויהי קורא בבתי כנסיות שבגליל
5:1 ויהי כאשר דחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר
5:2 וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן והם מכבסים את המכמרות
5:3 וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להעבירו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה
5:4 ויהי ככלתו לדבר ויאמר אל שמעון העבר אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד
5:5 ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא אחזנו מאומה אך על פיך אוריד את המכמרת
5:6 ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם
5:7 ויניפו יד אל חבריהם אשר באניה השניה לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד לשקע
5:8 ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעלי כי איש חוטא אנכי
5:9 כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר עמו על ציד הדגים אשר צדו
5:10 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים
5:11 ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו
5:12 ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש כלו צרוע וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני
5:13 וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת
5:14 ויצו עליו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם
5:15 ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא על ידו מתחלואיהם
5:16 והוא סר אל המדברות ומתפלל
5:17 ויהי היום והוא מלמד ופרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים ישבים שם ותהי בו גבורת יהוה לרפוא
5:18 והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו אל תוך הבית ולשום לפניו
5:19 ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו על ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע
5:20 וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך
5:21 ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח לחטאים בלתי האלהים לבדו
5:22 וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם
5:23 מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך
5:24 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח לחטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך אל ביתך
5:25 וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך אל ביתו ויהלל את האלהים
5:26 ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום
5:27 ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס אחד ושמו לוי והוא יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי
5:28 ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו
5:29 ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב מן המוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם
5:30 וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו מדוע אתם אכלים ושתים עם המוכסים והחטאים
5:31 ויען ישוע ויאמר אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים
5:32 לא באתי לקרוא הצדיקים לתשובה כי אם החטאים
5:33 ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן מרבים לצום ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים
5:34 ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עודנו עמהם
5:35 ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה
5:36 וידבר אליהם גם את המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אם כן גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי
5:37 ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אם כן היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו
5:38 אבל יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו
5:39 ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן נעים ממנו
6:1 ויהי ביום השבת השנית לספירת העמר עבר בין השדות ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו
6:2 ואנשים מן הפרושים אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר לא יעשה בשבת
6:3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו
6:4 אשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאנשיו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם
6:5 ויאמר אליהם כי בן האדם גם אדון השבת הוא
6:6 ויהי בשבת אחרת ויבא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית
6:7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו עלילת דברים
6:8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד
6:9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר מה הנכון בשבת הלהיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד
6:10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת
6:11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע
6:12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים
6:13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר קרא להם שליחים
6:14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי
6:15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון אשר יקרא לו הקנא
6:16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות והוא אשר היה למוסר
6:17 וירד אתם ויעמד במקום מישור הוא והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם
6:18 וגם המענים ברוחות טמאות וירפאו
6:19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם
6:20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם אתם העניים כי לכם מלכות האלהים
6:21 אשריכם אתם הרעבים היום כי תשבעו אשריכם הבכים היום כי תשחקו
6:22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו וינאצו את שמכם כשם רע למען בן האדם
6:23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כדבר הזה עשו אבתיהם לנביאים
6:24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם
6:25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים היום כי תתאבלו ותבכו
6:26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כדבר הזה עשו אבותיהם לנביאי השקר
6:27 אבל אתם השמעים אליכם אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם
6:28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם
6:29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך
6:30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תתבע מאתו
6:31 וכאשר תרצו שיעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם
6:32 ואם תאהבו את אהביכם מה חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם
6:33 ואם תיטיבו למטיביכם מה חסדכם גם החטאים יעשו כן
6:34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם המלוה
6:35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו ואל תצפו לתשלום ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לכפויי טובה ולרעים
6:36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא
6:37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו
6:38 תנו ותנתן לכם ומדה יפה דחוקה וגדושה ומשפעה ישיבו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים ימד לכם
6:39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור להדריך את העור הלא יפלו שניהם אל השחת
6:40 אין תלמיד נעלה על רבו ודיו לכל תלמיד שלם להיות כרבו
6:41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט
6:42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסיר את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך
6:43 כי עץ טוב איננו עשה פרי נשחת ועץ נשחת איננו עשה פרי טוב
6:44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה
6:45 איש טוב מאוצר לבו הטוב מפיק את הטוב ואיש רע מאוצר לבו הרע מפיק את הרע כי משפעת לב איש ימלל פיהו
6:46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר
6:47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אגיד לכם למי הוא דומה
6:48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הצור וכבוא השטף פרץ הנחל בבית ההוא ולא יכל להניעו כי טוב מבנהו
6:49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע ואין לו יסוד ויפרץ בו הנחל ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא
7:1 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום
7:2 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר בעיניו מאד
7:3 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו אנשים מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו
7:4 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו
7:5 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת
7:6 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה את רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטרח כי נקלתי מאשר תבוא בצל קורתי
7:7 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי
7:8 כי גם אנכי איש נתון תחת הממשלה ויש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה
7:9 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת
7:10 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והנה נרפא
7:11 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב
7:12 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר
7:13 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי
7:14 ויגש ויגע במטה ויעמדו הנשאים ויאמר נער אמר אני אליך קומה
7:15 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו
7:16 ורעדה אחזה כלם וישבחו את האלהים ויאמרו נביא גדול קם בקרבנו והאלהים פקד את עמו
7:17 ויצא הדבר הזה עליו בכל יהודה ובכל הככר
7:18 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה
7:19 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר
7:20 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר
7:21 והוא רפא בעת ההיא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים
7:22 ויען ישוע ויאמר אליהם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם עורים ראים ופסחים מהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים
7:23 ואשרי האיש אשר לא יכשל בי
7:24 ויהי כאשר הלכו שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח
7:25 או מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה
7:26 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם אף גדול הוא מנביא
7:27 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך
7:28 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן (המטביל) והקטן במלכות האלהים יגדל ממנו
7:29 וכל העם השמעים והמכסים הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן
7:30 והפרושים והחכמים הפרו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו
7:31 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים
7:32 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם
7:33 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו
7:34 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים
7:35 והחכמה נצדקה בכל בניה
7:36 ואחד מן הפרושים בקש ממנו לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב
7:37 והנה אשה אחת בעיר אשר היתה חטאת כשמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך מרקחת
7:38 ותעמד לרגליו מאחריו ותב ותורד דמעות על רגליו ותנגב אתן בשער ראשה ותשק את רגליו ותסך אתן במרקחת
7:39 וירא הפרוש אשר קרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאה היא
7:40 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר
7:41 לנשה אחד היו שני בעלי חובות האחד חיב לו דינרים חמש מאות והאחר דינרים חמשים
7:42 ומפני שלא היה להם לפרע מחל לשניהם ועתה אמר נא מי משניהם יחבב אתו יותר
7:43 ויען שמעון ויאמר כמדמה אני זה שמחל לו יותר ויאמר אליו יפה דנת
7:44 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הורידה דמעות על רגלי ותנגב בשערה
7:45 אתה לא נשקתני נשיקה אחת והיא מאז באתי לא חדלה לנשק את רגלי
7:46 אתה בשמן לא סכת את ראשי והיא במרקחת סכה את רגלי
7:47 לכן אמר אני אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט
7:48 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך
7:49 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח לחטאים
7:50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום
8:1 ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו
8:2 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים
8:3 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן
8:4 ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מכל עיר ועיר וידבר במשל
8:5 הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ויאכלהו עוף השמים
8:6 ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה
8:7 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו
8:8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים ויכל לדבר ויקרא מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
8:9 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה
8:10 ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו
8:11 וזה הוא המשל הזרע הוא דבר אלהים
8:12 ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו
8:13 ואשר על הסלע הם השמעים את הדבר ומקבלים בשמחה ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור
8:14 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והולכים להם וימכו ודאגות העולם ועשרו ותאותיו יבלעו אתם ופרי לא ישוו למו
8:15 ואשר באדמה הטובה הם השמרים את הדבר אשר שמעו בלב טוב וטהור ועשים פרי בתוחלת
8:16 ואין איש מדליק נר ומכסה אותו בכלי ולא ישימהו תחת המטה כי על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור
8:17 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ויצא לאור
8:18 לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין יש לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו
8:19 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם
8:20 ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך
8:21 ויען ויאמר אליהם אלה הם אמי ואחי השמעים את דבר האלהים ועשים
8:22 ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה
8:23 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה
8:24 ויגשו ויעירו אותו ויאמרו מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה
8:25 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים ושמעו לו
8:26 ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל
8:27 ויעל אל היבשה ויפגשהו איש יצא מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים
8:28 וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני
8:29 כי הוא צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים תפש בו ויאסר בזיקים וישמר בכבלים והיה כי ינתק את המוסרות ונדח ביד השד אל המדברות
8:30 וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו
8:31 ויתחננו לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום
8:32 ושם עדר חזירים רבים רעה בהר ויתחננו לו להניח להם לבוא בתוכם וינח להם
8:33 ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע
8:34 והרעים ראו את אשר נעשה וינוסו ויגידו הדבר בעיר ובכפרים
8:35 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים והוא ישב לרגלי ישוע מלבש בגדים וטוב שכל וייראו
8:36 ויגידו להם הראים איך נרפא אחוז השדים
8:37 ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד באניה וישב
8:38 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע ויאמר
8:39 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע
8:40 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו
8:41 והנה איש ושמו יאיר והוא ראש הכנסת ויבא ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו
8:42 כי בת יחידה לו כבת שתים עשרה שנה והיא נטתה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם
8:43 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל מחיתה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה
8:44 היא קרבה מאחריו ותגע בכנף בגדו ויעמד זוב דמיה פתאם
8:45 ויאמר ישוע מי זה נגע בי ויכחשו כלם ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי
8:46 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה
8:47 ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותגש בחרדה ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואת אשר נרפאה פתאם
8:48 ויאמר אליה (חזקי) בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום
8:49 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה
8:50 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא רק האמן והיא תושע
8:51 ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה
8:52 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא
8:53 וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה
8:54 והוא אחז בידה ויקרא ויאמר הילדה קומי
8:55 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול
8:56 ויתמהו אביה ואמה ויצו עליהם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה
9:1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים
9:2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים
9:3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות
9:4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו
9:5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם
9:6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום
9:7 והורדוס שר הרבע שמע את כל אשר נעשה (על ידו) ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן נעור מן המתים
9:8 ויש אשר אמרו אליהו נראה ואחרים אמרו קם נביא אחד מן הנביאים הקדמונים
9:9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי זה אשר אני שמע עליו כדברים האלה ויבקש לראותו
9:10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר עמהם לבדם אל מקום שומם אשר לעיר הנקראה בית צידה
9:11 והמון העם ידעו וילכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה
9:12 והיום רפה לערב ושנים העשר נגשו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון ולמצא מזון כי פה במקום שומם אנחנו
9:13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה
9:14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים איש השורה האחת
9:15 ויעשו כן ויושיבו את כלם
9:16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם
9:17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם מלא שנים עשר סלים
9:18 ויהי הוא מתפלל לבדו ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר המון העם מה אמרים לי מי אני
9:19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים קם נביא אחד מן הנביאים הקדמונים
9:20 ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו לי מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה
9:21 והוא העיד בם ויצום לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה
9:22 ויאמר צריך בן האדם לענת הרבה והזקנים וראשי הכהנים והסופרים ימאסהו ויהרג וביום השלישי קום יקום
9:23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלובו יום יום והלך אחרי
9:24 כי החפץ להציל את נפשו תאבד נפשו ממנו והמאבד את נפשו למעני הוא יצילנה
9:25 כי מה יועיל האדם שיקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו
9:26 כי האיש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים
9:27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים
9:28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם
9:29 ויהי בהתפללו וישתנו פניו ולבושו הלבין והבריק
9:30 והנה שני אנשים מדברים אתו משה ואליהו
9:31 המה נראו בכבודם והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים
9:32 ופטרוס ואשר אתו נרדמים ויקיצו ויראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו
9:33 ויהי כהפרדם מעמו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב לנו להיות פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר
9:34 עוד הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בתוך הענן ויחרדו
9:35 והנה קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון
9:36 ובהשמע הקול נמצא ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו
9:37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו
9:38 והנה איש אחד מן העם זעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי
9:39 והנה כי אחז בו רוח הוא מצעק פתאם והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו וידכא אתו
9:40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו
9:41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואשא אתכם הבא את בנך הנה
9:42 ויהי אך הקריב לבוא הפילו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו
9:43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו
9:44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם
9:45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ויהי נעלם מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה
9:46 ויעל על לבבם לחשוב מי הגדול בהם
9:47 וידע ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו
9:48 ויאמר אליהם המקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול
9:49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו כי איננו הולך עמנו
9:50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו לצרינו לנו הוא
9:51 ויהי כאשר קרבו ימי העלותו וישם את פניו ללכת ירושלים
9:52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו
9:53 ולא קבלהו כי פניו הלכים ירושלים
9:54 ויראו יעקב ויוחנן תלמידיו ויאמרו אדנינו התרצה ונאמר שתרד אש מן השמים ותאכלם (כאשר עשה אליהו)
9:55 ויפן ויגער בם (ויאמר הלא ידעתם בני רוחו של מי אתם
9:56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיע) וילכו להם אל כפר אחר
9:57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך
9:58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש מאורות ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח ראשו
9:59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי
9:60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים
9:61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני רק הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי
9:62 ויאמר ישוע השם ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים
10:1 ואחרי הדברים האלה הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה
10:2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו
10:3 לכו נא הנה אנכי שלח אתכם כשלח כבשים בין זאבים
10:4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך
10:5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה
10:6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב
10:7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו מאשר ינתן לכם כי ראוי הפועל לשכרו אל תסעו מבית לבית
10:8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו את אשר ישימו לפניכם
10:9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים
10:10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם ויצאתם אל רחובותיה ואמרתם
10:11 אף את עפר עירכם אשר ברגלינו ננערהו לכם רק ידע תדעו כי קרבה מלכות האלהים
10:12 אמר אני לכם לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא
10:13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו
10:14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם
10:15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי
10:16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני
10:17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים תחתינו בשמך
10:18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים
10:19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם
10:20 אך בזאת אל תשמחו אשר נכנעים תחתיכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים
10:21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח הקדש ויאמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך
10:22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הבן בלתי האב ומי האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלות לו
10:23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים
10:24 כי אמר אני לכם נביאים ומלכים רבים חשקו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו
10:25 והנה חכם אחד קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם
10:26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה איך אתה קורא
10:27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך
10:28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה
10:29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי
10:30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו והוא עומד בין מות לחיים וילכו להם
10:31 ויקר מקרהו כהן אחד ירד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו
10:32 וכן גם איש לוי נקרה במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו
10:33 והנה שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו מעיו
10:34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין וירכיבהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו
10:35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך
10:36 ועתה מי מן השלשה היה בעיניך רע לנפל בידי השדדים
10:37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה
10:38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה
10:39 ולה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו
10:40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותתמך בי
10:41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת לדברים הרבה
10:42 ואין צרך אלא באחד ומרים בחרה בחלק הטוב אשר לא יקח ממנה
11:1 ויהי הוא מתפלל במקום אחד וככלתו ויאמר אליו אחד מתלמידיו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו
11:2 ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו (שבשמים) יתקדש שמך תבוא מלכותך (יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ)
11:3 את לחם חקנו תן לנו יום יום
11:4 ומחל נא על חטאתנו כי מחלים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון (כי אם הצילנו מן הרע)
11:5 ויאמר אליהם מי בכם אשר לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם
11:6 כי אהבי בא אלי מן הדרך ולי אין כל לשום לפניו
11:7 והוא מבית יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך
11:8 אמר אני לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו
11:9 וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם
11:10 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו
11:11 ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג
11:12 או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב
11:13 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו
11:14 ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי כאשר יצא השד וידבר האלם ויתמהו העם
11:15 ויש מהם אשר אמרו בבעל זבול שר השדים הוא מגרש את השדים
11:16 ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים
11:17 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית על בית יפל
11:18 וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבול מגרש אני את השדים
11:19 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבול בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם
11:20 ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים
11:21 כשהגבור שמר את חצרו ונשקו עליו שלום יהיה רכושו
11:22 ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק
11:23 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר
11:24 הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוח ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם
11:25 ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר
11:26 ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו
11:27 ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך ואשרי השדים אשר ינקת
11:28 והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים
11:29 ובהקבץ עם רב ויפתח פיו ויאמר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה (הנביא)
11:30 כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה
11:31 מלכת תימן תעמד למשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה
11:32 אנשי נינוה יעמדו למשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה
11:33 אין מדליק נר לשום בסתר או תחת האיפה כי ישמהו על המנורה למען יראו באי הבית את אורו
11:34 נר הגוף הוא העין לכן עינך כי תהיה תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך
11:35 על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך
11:36 והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו כאלו יאיר לך הנר בברק נגהו
11:37 ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב
11:38 וירא הפרוש ויתמה אשר לא נטל ידיו ראשונה לפני הסעודה
11:39 ויאמר אליו האדון הן עתה הפרושים מטהרים אתם את הכוס והקערה מחוץ וקרבכם מלא גזל ורשע
11:40 הכסילים הלא עשה חוצו של דבר גם עשה את תוכו
11:41 אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם
11:42 אוי לכם הפרושים המעשרים את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ומניחים את המשפט ואת אהבת אלהים ועליכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה
11:43 אוי לכם הפרושים כי תאהבו לשבת ראשנים בבתי כנסיות ושישאלו בשלומכם בשוקים
11:44 אוי לכם (הסופרים והפרושים החנפים) כי אתם כקברים אשר אינם נכרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו
11:45 ויען אחד מחכמי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו
11:46 ויאמר אוי לכם חכמי התורה גם אתם כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם
11:47 אוי לכם כי בונים אתם נפשות על קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם
11:48 ובכן עדים אתם ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם
11:49 בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו
11:50 למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ
11:51 מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית אכן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה
11:52 אוי לכם חכמי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם
11:53 ויהי כדברו להם את הדברים האלה ויחלו הסופרים והפרושים לצרר אותו מאד ולהקשות לו דברים הרבה
11:54 ויארבו לו ללכד דבר מפיהו למען ימצאו עליו עלילת דברים
12:1 ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו לאמר בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה
12:2 ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ולא סתום אשר לא יודע
12:3 לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם בחדרים קרא יקרא מעל הגגות
12:4 ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי כן אין לאל ידם להרע עוד
12:5 אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר בידו להמית ואחר להשליך אל גיהנם אכן אני אמר לכם אותו תיראון
12:6 הלא תמכרנה חמש צפרים בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים
12:7 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות
12:8 ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים
12:9 והמכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים
12:10 וכל אשר ידבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו
12:11 וכאשר יביאו אתכם אל בתי כנסיות ולפני הרשיות והשליטים אל תדאגו איך תצטדקו ובמה תצטדקו ומה תדברו
12:12 כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר
12:13 ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה
12:14 ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק
12:15 ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות קניניו
12:16 וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה
12:17 ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לאסוף את תבואתי
12:18 ויאמר את זאת אעשה הרס אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי
12:19 ואמר לנפשי נפשי יש לך טובה הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי
12:20 והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה
12:21 זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים
12:22 ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולא לגופכם מה תלבשו
12:23 הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש
12:24 התבוננו אל הערבים אשר לא יזרעו ולא יקצרו וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה יקרים אתם מן העוף
12:25 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו
12:26 ועתה הן מעט מזער לעשות לא תוכלו וליותר מה תדאגו
12:27 התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה
12:28 ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני אמונה
12:29 גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות
12:30 כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה
12:31 אך דרשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה
12:32 אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות
12:33 מכרו את אשר לכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו
12:34 כי במקום אוצרכם שם יהיה גם לבבכם
12:35 מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים
12:36 ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע
12:37 אשרי העבדים ההם אשר האדון בבואו ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם והלך ושרת אותם
12:38 ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וימצא כן אשרי העבדים ההם
12:39 וזאת דעו כי אלו ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד ולא נתן לחתר את ביתו
12:40 לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם
12:41 ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם
12:42 ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדיו לתת את ארחתם בעתו
12:43 אשרי העבד ההוא אשר יבא אדניו וימצאהו עשה כן
12:44 אמת אגיד לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו
12:45 והעבד ההוא אם יאמר בלבו מאחר אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר
12:46 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו ושם את חלקו עם הסוררים
12:47 והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות
12:48 ואשר לא ידע ועשה דברים אשר הוא חיב עליהם מכות לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר
12:49 אני באתי לשלח אש בארץ ומה חפצתי כי כבר בערה
12:50 ויש לי להטבל טבילה אחת ומה יצר לי עד כי תכלה
12:51 האמרים אתם שבאתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת
12:52 כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה
12:53 האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות
12:54 ויאמר גם אל המון העם כראתכם את העב עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה
12:55 ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא
12:56 החנפים ידעים אתם לבחן את פני הארץ והשמים ואת העת הזאת איך לא תבחנו אתה
12:57 מדוע מעצמכם אינכם דנים דין אמת
12:58 כי בלכתך אל השר עם איש ריבך השתדל להנצל ממנו בעודך בדרך פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא
12:59 ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה
13:1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו את דבר הגלילים אשר ערב פילטוס דמם עם זבחיהם
13:2 ויען ישוע ויאמר אליהם האמרים אתם שהגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל כי מצאם כדבר הזה
13:3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו גם אתם כלכם תאבדו
13:4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם האמרים אתם שהיו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים
13:5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו גם אתם כלכם תאבדו
13:6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא
13:7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ולא מצאתי כרת אותה למה זה תשחית את האדמה
13:8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד אשר עזקתיה ושמתי דמן לה
13:9 אולי תעשה פרי ואם לא תעשה וכרת אתה בשנה האחרת
13:10 ויהי הוא מלמד ביום השבת בבית כנסת אחד
13:11 והנה אשה אשר בה רוח חלי כשמנה עשרה שנה והיא כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה
13:12 וירא ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך
13:13 וישם ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים
13:14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה באלה באו והרפאו ולא ביום השבת
13:15 ויען האדון ויאמר אליו החנף הלא יתיר איש מכם בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו
13:16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת
13:17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו
13:18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה
13:19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו
13:20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים
13:21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד אשר יחמץ כלו
13:22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וילך לדרכו לבוא ירושלים
13:23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים
13:24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו
13:25 מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם
13:26 אז תחלו לאמר הלא אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת
13:27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון
13:28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה
13:29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים
13:30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים
13:31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך
13:32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר וביום השלישי אבא עד קצי
13:33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים
13:34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם
13:35 הנה ביתכם יעזב לכם (שמם) ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה
14:1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
14:2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
14:3 ויען ישוע ויאמר אל החכמים ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
14:4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
14:5 ויען ויאמר אליהם מי בכם האיש אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
14:6 ולא ידעו להשיב דבר
14:7 וישא משלו אל הקרואים בראותו את אשר בחרו להם לשבת בראש ויאמר אליהם
14:8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
14:9 ובא הקרא לך ולו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לשבת במקום האחרון
14:10 וכי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא לך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
14:11 כי כל המרומם עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
14:12 וגם אל האיש אשר קרא לו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראוך גם המה והיה לך לשלום
14:13 אבל כי תעשה משתה קרא העניים והנדכאים והפסחים והעורים
14:14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
14:15 וישמע אחד מן המסבים את הדבר הזה ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
14:16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
14:17 וישלח את עבדו לעת הסעודה אל הקרואים לאמר באו כי הכל מוכן
14:18 ויחלו כלם יחדו להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי והלא אצא לראתו אבקש ממך נקני
14:19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
14:20 ואחר אמר אשה לקחתי ובגלל הדבר הזה לא אוכל לבוא
14:21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר אל עבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל חוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנדכאים ואת העורים ואת הפסחים
14:22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
14:23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
14:24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
14:25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
14:26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
14:27 ואשר לא ישא את צלובו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
14:28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל לא ישב ראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
14:29 פן ייסד ולא יוכל לכלתו והיה כל ראיו יקומו ולעגו לו לאמר
14:30 האיש הזה החל לבנות ולא יכל לכלות
14:31 או מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל לערך בעשרת אלפים לקראת הבא עליו בעשרים אלף
14:32 ואם לא יוכל ושלח אליו מלאכים בעודנו מרחוק לבקש שלום
14:33 וכן כל איש מכם אשר לא יעזב כל קניניו לא יוכל להיות תלמידי
14:34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
14:35 גם לאדמה גם לדמן לא יצלח החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
15:1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו
15:2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר האיש הזה מקבל את החטאים ואכל אתם
15:3 וישא את המשל הזה ויאמר אליהם
15:4 מי בכם האיש אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו
15:5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה
15:6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד
15:7 אמר אני לכם כן שמחה תהיה בשמים על חוטא אחד אשר שב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה
15:8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו
15:9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי
15:10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לפני מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאתו
15:11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים
15:12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הנכסים אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה
15:13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ויהי זולל וסבא ויפזר שם את רכשו
15:14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם
15:15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים
15:16 ויתאו למלא בטנו מהחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו
15:17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי אשר יש להם לאכל דים והותר ואני אבד ברעב
15:18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי גם לשמים גם לפניך
15:19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאחד שכיריך
15:20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו
15:21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי גם לשמים גם לפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך
15:22 ויאמר האב אל עבדיו הביאו את השמלה היפה והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו
15:23 והביאו עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח
15:24 כי זה בני היה מת ויחי ואבד וימצא ויחלו לשמח
15:25 ובנו הגדול בשדה ויהי בשובו כאשר קרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות
15:26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל לדעת מה הדבר
15:27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך עגל המרבק על אשר שב אליו בשלום
15:28 ויחר לו וימאן לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו
15:29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אנכי עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ואתה מימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי
15:30 ועתה בא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק
15:31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא
15:32 אבל אחיך הנה ראוי לשוש ולשמח עליו כי היה מת ויחי ואבד וימצא
16:1 וגם אל תלמידיו אמר איש עשיר היה ולו סכן על ביתו וילשינהו אליו כי מפזר הוא את קניניו
16:2 ויקרא אליו ויאמר מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד סכן לי
16:3 ויאמר הסוכן בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולחזור על הפתחים אני בוש
16:4 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אם הוסרתי מפקדתי
16:5 ויקרא אל כל אחד מהאנשים אשר נשה בהם אדניו ויאמר אל הראשון כמה אתה חיב לאדני
16:6 ויאמר מאה בת שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים
16:7 ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים
16:8 וישבח האדון את סכן העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור
16:9 וגם אני אמר לכם קנו לכם אהבים בממונה של עולה למען יאספו אתכם בעת כלתו אל משכנות עולם
16:10 הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה
16:11 לכן אם בממונה של עולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקידנו בידכם
16:12 ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם
16:13 אין עבד יכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון
16:14 וישמעו כל הדברים האלה גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעיגו לו
16:15 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים
16:16 התורה והנביאים נתנו עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש ביד חזקה יבוא בה
16:17 אבל נקל לשמים ולארץ לעבר מאשר יפל קוץ אחד מן התורה
16:18 כל המשלח את אשתו ונשא אחרת נאף הוא וכל הנשא את הגרושה מאישה נאף הוא
16:19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתענג וישמח יום יום
16:20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות
16:21 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו
16:22 ויהי כאשר מת האביון וישאוהו המלאכים אל חיק אברהם וגם העשיר מת ויקבר
16:23 ויהי בשאול וכאבו גדול מאד וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו
16:24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את ראש אצבעו במים לקרר את לשוני כי נעצבתי במוקד הזה
16:25 ויאמר אברהם בני זכר כי אתה לקחת טובך בחייך ולעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה במעצבה
16:26 ולא עוד אלא שגיא גדול מפריד בינינו וביניכם אשר לא יוכלו לעבור החפצים ללכת מפה אליכם וגם לא יעברו משם אלינו
16:27 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך לשלח אתו אל בית אבי
16:28 כי חמשה אחים לי ויעד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה
16:29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון
16:30 ויאמר לא כן אברהם אבי כי אם יבא אליהם אחד מן המתים אז ישובו
16:31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו
17:1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו
17:2 נוח לו שיתלה פלח רכב בצוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים האלה
17:3 השמרו לנפשותיכם כי יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם מחל לו
17:4 וכי יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי ומחלת לו
17:5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה
17:6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל השקמה הזאת העקרי והשתלי בתוך הים ותשמע לכם
17:7 מי בכם אשר לו עבד חרש או רעה אשר יבא מן השדה ואמר אליו מהר גשה הנה והסב
17:8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואכלת ושתית גם אתה
17:9 הגם יודה לעבד על אשר עשה מצותו אמרתי לא
17:10 כן גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו אנחנו עבדים אין מועיל בם כי רק את המטל עלינו עשינו
17:11 ויהי בלכתו ירושלים והוא עבר בין שמרון והגליל
17:12 ויבא אל כפר אחד והנה לקראתו עשרה אנשים מצרעים ויעמדו מרחוק
17:13 וישאו את קולם ויקראו ישוע מורה חננו
17:14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו
17:15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים קול גדול
17:16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא שמרוני
17:17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו ואיה התשעה
17:18 הכי לא נמצא מי שישוב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה
17:19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך
17:20 וישאלהו הפרושים לאמר מתי תבוא מלכות האלהים ויען ויאמר אליהם מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים
17:21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם
17:22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד כימי בן האדם ולא תראו
17:23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם
17:24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו
17:25 אך בראשונה עליו לסבל הרבה ולהיות נמאס בדור הזה
17:26 וכאשר היה בימי נח כן יהיה בימי בן האדם
17:27 המה אכלו ושתו נשאו נשים והיו לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם
17:28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה
17:29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם
17:30 כן יהיה ביום אשר יגלה בן האדם
17:31 איש כי יהיה ביום ההוא על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב לאחור
17:32 זכרו את אשת לוט
17:33 החפץ למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יחיה
17:34 אני אמר לכם בלילה ההוא יהיו שנים במטה אחת ויאסף אחד ואחד יעזב
17:35 שתים תהיינה טחנות יחד אחת תאסף ואחת תעזב
17:36 שנים יהיו בשדה ונאסף אחד ואחד יעזב
17:37 ויענו ויאמרו אליו איפה תהיה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים
18:1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות
18:2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פני אדם
18:3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי
18:4 וימאן יום ויום ומקץ ימים אמר בנפשו גם כי לא אירא את האלהים ולא אשא פנים לאדם
18:5 אעשה את משפט האלמנה הזאת על הלאותה אתי פן תבוא תמיד ודכאתני במלים
18:6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה
18:7 והאלהים ההוא לא יעשה משפט בחיריו הקראים אליו יומם ולילה ואליהם יתאפק
18:8 אני אמר לכם כי עשו יעשה את משפטם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ
18:9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר
18:10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל אחד פרוש ואחד מוכס
18:11 ויעמד הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אודך אלהים על כי אינני כיתר האדם הגזלים והעשקים והנאפים וגם לא כמכס הזה
18:12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל אשר אני קנה
18:13 והמוכס עמד מרחוק ולא אבה לשאת את עיניו השמימה ותופף על לבו ויאמר אלהים סלח לי אני החוטא
18:14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם
18:15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם
18:16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
18:17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
18:18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם
18:19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב כי אם אחד והוא האלהים
18:20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך
18:21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי
18:22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי
18:23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו
18:24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
18:25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
18:26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע
18:27 ויאמר אשר יפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים
18:28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
18:29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים
18:30 ולא יקח תחתיהם כפלי כפלים בעולם הזה ולעולם הבא חיי עולם
18:31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וכל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם ימלא
18:32 כי ימסר לגוים והתלו בו והתעללו וירקו בפניו
18:33 והכוהו בשוטים והמיתוהו וביום השלישי קום יקום
18:34 והם לא הבינו דבר מכל אלה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את אשר דבר אליהם
18:35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על יד הדרך לשאל צדקה
18:36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה הוא
18:37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר
18:38 ויזעק לאמר ישוע בן דוד חנני
18:39 וההלכים לפניו גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לזעק ישוע בן דוד חנני
18:40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר
18:41 מה תרצה שאעשה לך ויאמר אדני אשר תפקחנה עיני
18:42 ויאמר אליו תפקחנה עיניך אמונתך הושיעה לך
18:43 ופתאם נפקחו עיניו וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם ראו ויודו לאלהים
19:1 ויבוא ויעבר ביריחו
19:2 והנה איש זכי שמו והוא מראשי המוכסים ועשיר
19:3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה
19:4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה אחת למען ראות אתו כי שם דרכו אשר יעבר בה
19:5 ויהי כאשר בא ישוע אל המקום ההוא וישא את עיניו ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי היום אשב בביתך
19:6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה
19:7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא
19:8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנני אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים
19:9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא
19:10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד
19:11 ויהי כשמעם את זאת ויסף וידבר משל כי קרב לירושלים והמה חשבים אשר במהרה תגלה מלכות האלהים
19:12 ויאמר איש אחד מן האצילים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב
19:13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי
19:14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר מאסנו אותו האיש ממלך עלינו
19:15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויצו לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו
19:16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים
19:17 ויאמר אליו הטיבות לעשות העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים
19:18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים
19:19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים
19:20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר
19:21 מיראתי אתך כי איש קשה אתה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת
19:22 ויאמר אליו על פיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי
19:23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית
19:24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנו אל אשר לו עשרת המנים
19:25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים
19:26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
19:27 אבל את איבי ההם אשר מאסוני ממלך עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני
19:28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים
19:29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני אל הר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
19:30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה ומצאתם עיר אסור אשר מימיו לא רכב עליו אדם התירו אתו והביאו
19:31 וכי יאמר אליכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו
19:32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם
19:33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר
19:34 ויאמרו האדון צריך לו
19:35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע
19:36 ובלכתו הציעו את בגדיהם על הדרך
19:37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר
19:38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים
19:39 ואנשים מן הפרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
19:40 ויען ויאמר אני אמר לכם אם אלה יחשו האבנים תזעקנה
19:41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה ויאמר
19:42 לו ידעת גם את בעוד יומך הזה את דרך שלומך ועתה נסתר מעיניך
19:43 כי הנה ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך
19:44 והרסו עד לארץ אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב אשר לא ידעת עת פקדתך
19:45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו
19:46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה ואתם עשיתם אותו מערת פריצים
19:47 ויהי מלמד במקדש יום יום וראשי הכהנים והסופרים וגם ראשי העם בקשו לאבדו
19:48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו
20:1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים
20:2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה ומי הוא הנתן לך את הרשות הזאת
20:3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי
20:4 טבילת יוחנן המשמים היתה אם מבני אדם
20:5 ויועצו יחדו לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם בו
20:6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם כי ברור להם שיוחנן נביא היה
20:7 ויענו לא ידענו מאין
20:8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
20:9 ויען וידבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתנהו ביד כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים
20:10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם
20:11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויבזהו וישלחהו ריקם
20:12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה
20:13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי אולי יראו אתו וייראו מפניו
20:14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה
20:15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם
20:16 יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה
20:17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
20:18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו
20:19 ויבקשו ראשי הכהנים והסופרים לשלח ידם בו בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה
20:20 ויארבו לו וישלחו מארבים מתחפשים כהלכי תם למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה וביד ההגמון
20:21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים
20:22 המתר לנו לתת מס לקיסר אם לא
20:23 וידע את נכליהם ויאמר להם
20:24 מה תנסוני הראוני דינר הצורה והמכתב אשר עליו של מי הם ויענו ויאמרו של קיסר
20:25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
20:26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו
20:27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים האמרים אין תחית המתים וישאלהו לאמר
20:28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו
20:29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת ובנים אין לו
20:30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים
20:31 ויקח אתה השלישי וכדבר הזה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו
20:32 ובאחרונה מתה גם האשה
20:33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה לשבעה לאשה
20:34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה
20:35 והזכים לעולם הבא ולתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה
20:36 כי לא יוכלו למות עוד כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה
20:37 וגם משה רמז בסנה שיקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
20:38 והאלהים לא אלהי המתים הוא כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו
20:39 ויענו אנשים מן הסופרים רבי יפה דברת
20:40 ולא מצאו עוד את לבם לשאל אותו דבר
20:41 ויאמר אליהם איך יאמרו למשיח שהוא בן דוד
20:42 ודוד בעצמו אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני
20:43 עד אשית איביך הדם לרגליך
20:44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו
20:45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם
20:46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים שישאלו בשלומם בשוקים ולשבת ראשנים בבתי כנסיות ולהסב ראשנים בסעודות
20:47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלתם למראה עינים המה משפט גדול יתר מאד ישפטו
21:1 ויבט וירא את העשירים משימים את נדבותם בארון האוצר
21:2 וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות
21:3 ויאמר אמת אגיד לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם
21:4 כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא ממחסורה נתנה את כל אשר היה לה למחיה
21:5 ויהי באמרם למקדש שהוא מהדר באבנים יפות ובמתנות ויאמר
21:6 את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק
21:7 וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה
21:8 ויאמר ראו פן יתעו אתכם כי רבים יבאו בשמי ואמרו אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם
21:9 ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד
21:10 ויסף דבר אליהם לאמר גוי על גוי יקום וממלכה על ממלכה
21:11 והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים
21:12 ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ונגידים למען שמי
21:13 והיתה זאת לכם לעדות
21:14 על כן שימו בלבכם לבלתי היות דאגים במה תצטדקו
21:15 כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם
21:16 וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם
21:17 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי
21:18 אך לא יפל משערת ראשכם ארצה
21:19 בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם
21:20 וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה
21:21 אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר בפרזות אל יבואו בה
21:22 כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב
21:23 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה
21:24 ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים והיתה ירושלים מרמס לגוים עד אשר ימלאו עתות הגוים
21:25 והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ומשבריו
21:26 וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי חילי השמים יתמוטטו
21:27 ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב
21:28 וכהחל הדברים האלה לבוא התעודדו ושאו ראשיכם כי קרבה גאלתכם
21:29 וידבר אליהם במשל לאמר ראו את התאנה ואת כל העצים
21:30 כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ
21:31 כן גם אתם בהיות אלה לנגדכם דעו כי קרובה מלכות האלהים
21:32 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיו כל אלה
21:33 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון
21:34 רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם במשתה ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם
21:35 כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ
21:36 לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל אלה העתידות לבוא והתיצבתם לפני בן האדם
21:37 ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא אל ההר הוא הר הזיתים ללון
21:38 וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו
22:1 ויקרב חג המצות הוא חג הפסח
22:2 וראשי הכהנים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם
22:3 והשטן נכנס ביהודה הנקרא איש קריות והוא אחד משנים העשר
22:4 וילך ויועץ עם ראשי הכהנים והשרים איך ימסרנו בידם
22:5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף
22:6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם בסתר ולא בפני ההמון
22:7 ויבא יום המצות אשר יזבח בו הפסח
22:8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה
22:9 ויאמרו אליו איפה תחפץ ונכין אותו
22:10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא בו
22:11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי
22:12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו
22:13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח
22:14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו
22:15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי
22:16 כי אמר אני לכם לא אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים
22:17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו
22:18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מפרי הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים
22:19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרי
22:20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם
22:21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן
22:22 כי הן בן האדם הלך כאשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר
22:23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת
22:24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב הגדול בהם
22:25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם עשי חסד יקרא להם
22:26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמנהיג כמשרת
22:27 כי מי הגדול המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת
22:28 ואתם הם העמדים עמי עד עתה בנסיונתי
22:29 לכן אני מנחיל אתכם המלכות כאשר הנחילני אבי
22:30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
22:31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה שאל לו השטן לזרות אתכם כחטים
22:32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב בתשובה חזק את אחיך
22:33 ויאמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות
22:34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי כחשת בי שלש פעמים לאמר לא ידעתיו
22:35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל
22:36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב
22:37 כי אמר אני לכם שצריך עוד שימלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי גם הכתוב עלי בא עד קצו
22:38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די
22:39 ויצא וילך כיום ביום אל הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו
22:40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו שלא תבאו לידי נסיון
22:41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר
22:42 אבי אם תרצה להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך
22:43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו
22:44 וחבלי מות באו עליו ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ
22:45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וירא והנם ישנים מיגון
22:46 ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו שלא תבאו לידי נסיון
22:47 עודנו מדבר והנה המון עם ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו
22:48 ויאמר אליו ישוע יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם
22:49 והאנשים אשר אתו ראו את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב
22:50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית
22:51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו
22:52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כצאת על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות
22:53 ואנכי הייתי עמכם במקדש יום יום ולא שלחתם ידכם בי ואולם זאת שעתכם וזה שלטון החשך
22:54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק
22:55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם
22:56 ותראהו שפחה אחת יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו
22:57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו
22:58 ועוד מעט ויראהו איש אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס בן אדם לא מהם אנכי
22:59 ואחרי עבר כשעה אחת טען איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי גלילי גם הוא
22:60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר ועודנו מדבר והתרנגול קרא
22:61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
22:62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי
22:63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו
22:64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא המכה אותך
22:65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו
22:66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם וראשי הכהנים והסופרים ויעלהו לפני סנהדרין שלהם ויאמרו אם המשיח אתה הגד לנו
22:67 ויאמר אליהם אם אגיד לכם לא תאמינו
22:68 ואם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני
22:69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים
22:70 ויאמרו כלם האתה אפוא הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא
22:71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדים הלא באזנינו שמענוה מפיו
23:1 ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס
23:2 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אותו מתת מס לקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח
23:3 וישאלהו פילטוס לאמר האתה מלך היהודים ויען ויאמר אתה אמרת
23:4 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי אשמה באיש הזה
23:5 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה
23:6 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי
23:7 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה
23:8 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים התאוה לראת אתו כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה
23:9 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר
23:10 ויעמדו ראשי הכהנים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה
23:11 ויבז אתו הורדוס הוא וצבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס
23:12 ביום ההוא נעשו פילטוס והורדוס אהבים זה לזה כי לפנים איבה ביניהם
23:13 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם
23:14 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אנכי חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה כל אשמה מן הדברים אשר אתם טוענים אתו
23:15 וגם הורדוס לא מצא כי השיבו אלינו והנה אין חטא מות לאיש הזה
23:16 על כן איסרנו ואתירנו
23:17 ולו היה להתיר להם חבוש אחד בימי החג
23:18 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה והתר לנו את בר אבא
23:19 והוא היה אסור בית הכלא על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל רצח
23:20 ויסף פילטוס וידבר אליהם כי חפץ להתיר את ישוע
23:21 והמה קראו לאמר הצלב אותו הצלב
23:22 ויאמר אליהם פעם שלישית מה עשה זה רעה כל משפט מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואתירנו
23:23 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו אשר יצלב ויחזק קולם וקול ראשי הכהנים
23:24 ויגזר פילטוס אשר תעשה בקשתם
23:25 ויתר להם את הנתון בבית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע נתן להם לעשות בו כרצונם
23:26 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלוב לשאת אחרי ישוע
23:27 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו
23:28 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי על נפשכן בכינה ועל בניכן
23:29 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו ואשרי השדים אשר לא היניקו
23:30 אז יאמרו אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו
23:31 כי אם ככה יעשו בעץ הלח מה יעשה ביבש
23:32 וגם שנים אחרים אנשי רשע מוצאים למות אתו
23:33 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הרשע אחד מימינו ואחד משמאלו
23:34 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי אינם ידעים מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל
23:35 והעם עמד וראה וילעיגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים
23:36 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ
23:37 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע נפשך
23:38 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים
23:39 ואחד מאנשי הרשע התלוים גדף אתו לאמר הלא אתה המשיח הושע עצמך ואתנו
23:40 ויען האחר ויגער בו לאמר הלא תירא את האלהים כי ענשו ענשך
23:41 והנה אנחנו כמשפט כי לקחנו כגמול ידינו והאיש הזה לא עשה מאומה רע
23:42 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך
23:43 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן
23:44 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית
23:45 ויחשך השמש ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים
23:46 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ויהי ככלותו לדבר ויפח נפשו
23:47 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים ויאמר אכן האיש הזה צדיק היה
23:48 וכל המון העם אשר התאספו לראות המראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבם וישובו
23:49 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה
23:50 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים
23:51 אשר לא נטה אחרי עצתם ופעלם והוא מחכה למלכות האלהים
23:52 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע
23:53 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם
23:54 והיום ערב שבת והשבת הגיעה
23:55 ומן הנשים אשר באו אתו מן הגליל הלכות אחריו ותראינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו
23:56 ותשבנה ויכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כמצוה
24:1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן נשים אחרות
24:2 ותראינה והנה האבן גלולה מן הקבר
24:3 ותבאנה אל תוכו ולא מצאו את גוית האדון ישוע
24:4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים
24:5 ויפל פחד עליהן ותשתחוינה פניהן ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי בין המתים
24:6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעודנו בגליל לאמר
24:7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום
24:8 ותזכרנה את דבריו
24:9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל הנשארים
24:10 ואלה הן אשר הגידו אל השליחים את הדברים האלה מרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות
24:11 ודבריהן היו כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן
24:12 ויקם פטרוס וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על אשר נהיה
24:13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר אחד הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס
24:14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה
24:15 ויהי הם מדברים ומתוכחים יחד והנה ישוע עצמו נגש וילך אתם
24:16 ועיניהם אחוזות ולא יכירהו
24:17 ויאמר אליהם מה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ויעמדו ופניהם זעפים
24:18 ויען אחד מהם ושמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ולא ידעת את אשר נעשה בתוכה בימים האלה
24:19 ויאמר אליהם ומה היא ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם
24:20 וכהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו
24:21 ואנחנו קוינו כי זה הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה זה שלשת ימים היום מאז נעשו אלה
24:22 אלא שגם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא אל הקבר
24:23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותגדנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי
24:24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו
24:25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים
24:26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולהכנס בכבודו
24:27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו
24:28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו ויהי כהלך לו לדרכו
24:29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם
24:30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם
24:31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם
24:32 ויאמרו איש אל רעהו הלא בער היה לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתר לנו את הכתובים
24:33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם והם נקהלים יחד
24:34 ואמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון
24:35 ויספרו גם הם את אשר קרם בדרך ואת אשר הכירהו בבציעת הלחם
24:36 עודם מדברים כדברים האלה וישוע עצמו עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם
24:37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח הם ראים
24:38 ויאמר אליהם מה לכם כי תבהלו ולמה תעלינה מחשבות בלבבכם
24:39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא מששוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים בי
24:40 ויהי כאשר דבר את הדברים האלה הראה אתם את ידיו ואת רגליו
24:41 והם עוד לא האמינו משמחה ויתמהו ויאמר אליהם היש לכם פה אכל
24:42 ויתנו לו חתיכת דג צלוי (ומעט צוף דבש)
24:43 ויקח ויאכל לעיניהם
24:44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים
24:45 אז פתח את לבם להבין את הכתובים
24:46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי
24:47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים
24:48 ואתם עדי הדברים האלה
24:49 והנני שולח לכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום
24:50 ויוציאם אל מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם
24:51 ויהי בברכו אתם ויפרד מעליהם וינשא השמימה
24:52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה
24:53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן